אוי, אוי, YO

האפליקציה החמה של השבוע היא ללא ספק YO, מבית היוצר של היזם משה חוגג - מנכ"ל הסטארט-אפ מובלי ואור ארבל - המתכנת עליו הוטלה מלאכת הפיתוח. המשימה ארכה על פי דבריו כשמונה שעות תמימות והתוצאה: אפליקציה שמאפשרת למשתמשיה לשלוח לחברים שלהם את הצליל YO. וזהו. לא יותר מזה.

כל מה שתוכלו לעשות במוצר החביב הזה הוא לשלוח YO. אוקיי, נכון, תוכלו גם לקבל YO. וזהו. נכון לאתמול כבר היו לאפליקציה הזו למעלה ממיליון משתמשים והיא זכתה לכיסוי חסר תקדים בבלוגוספירה, כולל דיון מתלהט לגבי סיכוייה לשרוד מעבר למספר השבועות הראשונים של תהילת עולם.

אינני מתכוון להביע דעה באשר לסיכוי של YO להפוך להיות שירות פופולרי בידיהם של מאות מיליוני משתמשים ולגרוף לידי יוצריה הרבה מיליוני דולרים בדמותו של אקזיט מדהים בעקבות רכישתה על ידי גוגל, פייסבוק, יאהו, מיקרוסופט או שחקן אחר מהליגה הזו, שיהיה כמוהן פרנואיד ולהוט לרכוש קהל משתמשים גדול כמעט בכל מחיר. רק אציין בצניעות, שכל מי שטוענים כך או אחרת לגבי הסיכוי של YO להצליח בגדול או להיכשל כישלון מהדהד, מסתכנים בניחוש שלהם באותה מידה.

תופעה תרבותית

אבל, בין אם YO תצליח או ובין אם לא, היא כן חלק מתופעה תרבותית חברתית, שאולי יום אחד, בעוד כמה אלפי שנים תיחקר על ידי אנתרופולוגים ופלאונטולוגים (חוקרי מאובנים). ואם תרשו לי לתמצת את התופעה הזו במספר מילים, הרי שאנחנו אולי חוזים בתחילת דעיכתה של השפה האנושית.

להזכירכם, השפה האנושית היא אחד הגורמים המשמעותיים המגדירים את האדם המודרני, זה שהופיע מעל דפי ההיסטוריה מתישהו לפני כ-150 עד 200 אלף שנה. ריצ'ארד ליקי, אחד מחשובי החוקרים הפלאונטולוגים בני זמננו, היה בין אלה שאישרו את התיאוריה בדבר הקשר בין גודל המוח של האדם המודרני (כ-1350 סמ"ק אצל ההומו סאפיינס, כמעט פי 2 מגודל המוח של גילגול קדום יותר שלנו, ההומו הביליס) לבין התפתחותו במעלה הקידמה האנושית.

בספרו "מוצא האנושות" כתב ליקי: "הלשון אכן יוצרת פער בין הומו סאפיינס לשאר עולם הטבע. היכולת האנושית להפיק צלילים מובחנים, או פונמות, עולה אך במקצת על יכולת זו אצל קופי האדם. לנו יש חמישים פונמות, ולקופי האדם כתריסר פונמות. עם זאת, השימוש שאנו עושים בצלילים האלה הוא למעשה אין סופי. אפשר לסדר אותם שוב ושוב באופן שמעניק לאדם הממוצע אוצר מלים של 100,000 מלים, ואפשר לצרף את המלים האלה באין סוף משפטים.

כתוצאה מכך, התקשורת המהירה והמפורטת ועושר המחשבה של הומו סאפיינס, אין להם אח ורע בעולם הטבע... אין ספק שהתפתחות השפה המדוברת כפי שאנו מכירים אותה היתה נקודת מפנה בפרהיסטוריה של האדם. אולי היתה זאת נקודת המפנה המכרעת. מצוידים בשפה יכלו בני האדם לברוא עולמות מסוג חדש בתוך עולם הטבע: עולם התודעה הפנימית והעולם שאנו יוצרים ומשתפים בו את הזולת, שאנו מכנים אותו בשם 'תרבות'".

השפה האנושית הזו, שליקי מדבר עליה, הופיעה בעולם מתישהו, לפני כ-50 אלף שנים. נכון להיום אין תיאוריה מדעית מוסכמת לגבי התהליך שהביא ליצירת השפות. האם היה זה תהליך אבולוציוני טבעי, או שמא היה זה שינוי פתאומי ברצף ההתפתחות האנושית? התשובה שנויה במחלוקת בין מיטב החוקרים, אבל דבר אחד ברור: במשך 50 אלף השנים מאז ועד לעשור האחרון שיכללנו ופיתחנו את השימוש בשפות. למדנו לבטא את עצמנו בפירוט, בשפה עשירה שמסוגלת לתקשר חוויות אנושיות כמו שמחה ועצב, הנאה ואכזבה, תדהמה, שיעמום ועוד.

למדנו גם לעשות בשפה שימוש לצורך שיתופי פעולה ומחקר, הנעת קבוצות גדולות כקטנות, העברת הוראות מפורטות, לימוד חומר ועוד. שלא לדבר על אומנות הכתיבה הספרותית והשירה על כל גווניהן וטעמיהן.

והנה, בעשור האחרון, החלנו בתהליך של נסיגה אחורה. אנחנו מקצרים בשיחות ומי מאיתנו שעדיין טורח להשאיר הודעות קוליות, מקצר אותן עד למינימום ההכרחי. לאורך כשני עשורים של כתיבת אימיילים, למדנו לתמצת את הטקסט שלנו, להימנע מפירוט יתר ולהתמקד אך ורק וממש בהחלט בעיקר של העיקר. ובני הדור הצעיר יותר, אלה שנולדו אל מהפכת המידע בערך ב-25 השנים האחרונות, כבר רואים באימייל שירות מיושן ולא רלוונטי. הם מפליאים בכתיבת מסרונים קצרים, מיידיים שרק מי שמצוי בהקשר שלהם מסוגל באמת להבין אותם עד הסוף. עיינו ערך מסנג'ר. עיינו ערך ווטסאפ.

צורך אנושי

אומנות התיקצור השתכללה באופן ניכר עם חדירתה של טוויטר לחיינו והתובנה שהצליחה לחלחל אל תודעתנו ש-140 תווים הינם די והותר בכדי להעביר כל מסר אפשרי. ואילו סנאפצ'אט חינכה אותנו לעיין במסרים הנשלחים אלינו באופן מיידי, שכן הם נמחקים שניות לאחר שליחתם אלינו. התקשורת המודרנית אליה הגענו סוף סוף, היא תקשורת קצרה, מתומצתת ונעלמת בקלות.

ועכשיו, הגענו ל-YO. השיכלול האולטימטיבי של נסיגת השפה האנושית. הברה אחת פרימיטיבית, חסרת פשר, שמתמצתת רגשות, מסרים, הוראות, בקשות, כל מה שתרצו, לכלל שתי אותיות.

ואם האפליקציה הזו תצליח כמו שמאחלים יוצריה לעצמם ולנו, הרי שחמש שנים מהיום נוכל לחזות במיליארדי בני אנוש שולחים ביניהם כל הזמן הודעות YO כדי לספק את הצורך התקשורתי הכל כך אנושי שלהם. ממש כמו שעשו אבות אבותינו, לפני כמאה אלף שנים, לפני המצאת השפה האנושית. ואם זה מה שנכון לנו, המין האנושי, הרשו לי להשתמש ב-YO משלי, כל עוד מותר לי לעשות זאת, על פי חוקי האנושות המתיישנת אל מול עינינו בקצב כה מהיר: אוי-YO-יואי!

יזהר שי הוא שותף מנהל בקיינן פרטנרס ישראל