לפני כחצי שנה חשף "גלובס" כי הנהלת המרכז הרפואי שיבא (תל השומר), בראשות המנכ"ל פרופ' זאב רוטשטיין, החלה לבנות שדה תעופה פרטי למסוקים ("הליפורט") שיעניק שירותים לבעלי מסוקים פרטיים בדומה לשדה דב או לשדה בהרצליה. הבנייה הזו החלה ללא היתרי בנייה, ללא היתר מצד רשות התעופה האזרחית וגם ללא שום אישור מצד הבעלים של הקרקע ושל בית החולים, קרי משרדי הבריאות והאוצר.
במקביל, שני מסוקים פרטיים חנו בהאנגר זמני שהוצב במקום ללא היתר של רשות התעופה האזרחית וללא מכרז כמקובל בגוף ציבורי, כאשר אחד מהם שייך לאיש העסקים אורי אדלסבורג, מבעלי ענקית האנרגיה אדלטק החולשת על תחנות כוח פרטיות ובהן "דוראד", שמאז הוציא את המסוק מהמתחם בעקבות הנחיית חשב משרד הבריאות.
התקשרות נוספת נעשתה עם "עדן תעופה", גם היא ללא מכרז, שמנהלה תועד כשהוא מבטיח שירותי הטסה לתיירי מרפא. פרופ' רוטשטיין טען אז כי הכול נעשה באישור, אולם מהר מאוד התברר כי רשות התעופה האזרחית הוציאה צו הפסקת הפעלה למנחת, ואילו המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין בפרקליטות המדינה הורתה על הוצאת צו הפסקת בנייה במקום, שנמסר לרוטשטיין עצמו.
במקביל, לאחר שורה של פרסומים ב"גלובס", החשבת הכללית במ שרד האוצר, מיכל עבאדי-בויאנג'ו, סיכמה עם רוטשטיין כי עליו ליידע את המשרד מראש על כל פעילות שהוא מבקש לבצע במקרקעין, וחייבה אותו לאפשר כניסה של רו"ח מטעמה לצורך עריכת דוח מיוחד. בנוסף, וכדי לא לעכב את חידוש ההפעלה למנחת המסוקים לצורך פינוי נפגעים, סוכם כי ניתן יהיה לבנות במקום מתחם לצורך שני מסוקים בלבד - וזאת אך ורק לצורך רפואי.
עד כאן ההיסטוריה: עיניכם הרואות, הנהלת תל השומר לא הסתפקה במתחם לשני מסוקים, למרות הסיכומים. היא המשיכה בתוכנית המקורית לבניית "הליפורט" המכיל עד 6 מסוקים, והבנייה במקום הגיעה לשלביה הסופיים. אנשי החשבת הכללית שערכו סיור במקום יחד עם רוטשטיין במהלך חודש מארס ראו אמנם את יציקות הבטון, אולם הם מתעקשים כי היה להם ברור כשמש שהנהלת המרכז הרפואי תשנה את התוכנית המקורית לאור הסיכומים ותסתפק במבנה קטן.
איך זה אפשרי? לפחות טכנית, ללא קשר לסיכומים עם הרגולטור, מסתבר כי הנהלת תל השומר פנתה בדיעבד לצורך קבלת היתר בנייה מהוועדה המקומית לתכנון ובינוי בעיריית ר"ג, וזו העניקה לה את ההיתר יומיים בלבד (!) לאחר הוצאת הצו להפסקת העבודות. שואלים את עצמכם שוב איך זה אפשרי? הנה מה שאמר לנו מהנדס עיריית ר"ג, חיים כהן, שחתם גם על צו הפסקת הבנייה וגם על ההיתר בדיעבד, לאחר ששאלנו אותו איך ייתכן שקודם בונים ורק אז מבקשים היתר: "תגיד, אתה ישראלי?".
כששאלנו איך יכול להיות שזרוע אחת של המדינה חותמת על צו הפסקת בנייה וזרוע אחרת רגע לאחר מכן חותמת על היתר בנייה, הוא אמר: "אין קשר. יש הפרדת רשויות מוחלטת. אין קשר בין רישוי לאכיפה. הענקנו להם היתר כי עקרונית התוכנית שהם הגישו עמדה בתוכנית המתאר... אני מבין את הגישה שלכם וזו גם הגישה של בית המשפט העליון, אבל אני לא מסכים איתה... אני חושב שצריכה להיות הפרדה בין רישוי לאכיפה".
במילים אחרות, להנהלת תל השומר כבר יש כעת היתר בנייה לשדה תעופה קטן שיכול להכיל עד 6 מסוקים פרטיים, החתום על ידי ועדה מקומית לתכנון ובנייה. מצד שני, בקשת ההיתר נעשתה ללא ידיעה ואישור מצד הרגולטור והבעלים של הקרקע והנכסים בתל השומר, קרי מדינת ישראל. מי צריך את משרדי הבריאות והאוצר כשיש את עיריית ר"ג.
"זו התחכמות", טוען מקור המעורה בפרשה. "זו טקטיקה ידועה שבה הם כל הזמן משחקים על התפרים של המערכת. חד-משמעית מה שנבנה במקום זה לא מה שסוכם ואושר להם", הוא מוסיף, לאחר צפייה בתמונה שצילמנו במקום. החשש הוא שבתל השומר קודם קובעים עובדות בשטח, תוך תקווה כי בעתיד הם יורשו להפעיל את המתחם החדש כשדה תעופה קטן של ממש בהתאם לתוכנית המקורית.
החתול שומר על השמנת
במערכת הבריאות יש מי שמשוכנע כי פרשת המסוקים, ודאי בגלגול הנוכחי שלה, קשורה בקשר הדוק לסוגיית השר"פ (שירותי רפואה פרטיים בבתי חולים ציבוריים) שאמורה להיות מוכרעת מחר (ד') רגע לפני הגשת המסקנות של ועדת גרמן לחיזוק הרפואה הציבורית. פרופ' רוטשטיין, בדיוק כמו שרת הבריאות ויו"ר הוועדה, יעל גרמן, מדבר באופן נלהב על מודל של "שר"פ מפוקח ומנוהל", כזה שמתבצע תחת רגולציה קפדנית של מנהל בית החולים ושל משרד הבריאות - לכאורה בשונה מהמודל שהתקיים עד היום בבית החולים הדסה.
ואולם, העובדה שפעם אחר פעם מתברר כי הנהלת תל השומר (ולעתים גם הנהלות אחרות) מתנערת בלשון עדינה מהוראות הרגולטור, מאירה באור מביך את הניסיון לדבר על מודל מנוהל ומפוקח. "הניהול והפיקוח יהיה כמו של חתול ששומר על השמנת", אמר על כך אחד הגורמים במערכת.
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה כי הסיכום עם תל השומר קבע כי ביה"ח רשאי להקים מבנה לצורך שני מסוקים בלבד. על השאלה איזה מהלכים נקט המשרד כדי לבדוק את פרשת המסוקים ואילו מסקנות הופקו, נמסר: "נערכה ביקורת מקיפה של כל השימוש בנכסי שיבא - והדוח נמצא בשלבי כתיבה אחרונים. ישנם דיונים בעניין באגף החשבת הכללית באוצר ובקרוב יצא נוהל מסודר לגבי איך ומתי יבוצעו עסקאות במקרקעי המדינה בשטחי בתי החולים".
בשיבא סירבו להגיב לידיעה.
בית החולים שיבא
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.