סוגיית החזקות המוסדיים במניות הבנקים עדיין לא נפתרה. על אף שרשות ניירות ערך ובנק ישראל הגיעו למתווה פשרה, שיאפשר למוסדיים בעלי חברות תעודות סל לחרוג מעל החזקה של 5% במניות הבנקים, לדברי המוסדיים עדיין לא יצא מסמך רשמי בעניין וטרם ברור מועד הכניסה לתוקף. מנגד, בסוף החודש יפוג האישור הזמני שניתן למוסדיים לחרוג בהחזקה של מעל ל-5% בבנקים.
מכיוון שהמוסדיים לא קיבלו ארכה לחריגה מבנק ישראל, ועדיין לא קיבלו לידיהם את מתווה הפתרון - הכולל יצירת שני סוגים של תעודות סל על מדד הבנקים, חלקם החלו למכור בתקופה האחרונה מניות בנקים כדי לא לחרוג מההחזקה המותרת.
בשוק ההון מציינים כי מדד הבנקים מציג ביצועי חסר לעומת מדד המעו"ף, בעיקר בשל המגבלה של המוסדיים ברכישת מניות הבנקים, וכן מכיוון שחלקם אף מכרו מניות בתקופה האחרונה כאמור. נציין כי בעוד שהמעו"ף עלה מתחילת השנה בכ-6%, מדד הבנקים רשם ירידה של 1% בתקופה זו.
עיקר הבעיה נרשמה בקרב גופים מוסדיים שמחזיקים גם בחברת תעודות סל. בגופים אלה, ההשקעה במניות הבנקים רשומה על שמם גם בכספי העמיתים, וגם בנכסים שהם מנהלים בתעודות הסל, מה שגרם להם לחרוג מהחזקה של 5% ממניות חלק מהבנקים.
בשל מצב זה, רשות ני"ע ובנק ישראל הצליחו לגבש לפני חצי שנה פתרון, לפיו תעודות סל על מניות הבנקים יחולקו לשני סוגים, כאשר בסוג אחד שייועד ללקוחות המוסדיים, ההחזקה תירשם על שם הלקוח הסופי ולא על חברת התעודות. בזכות פשרה זו, יוכלו הגופים המוסדיים המנהלים גם חברת תעודות סל (כגון אקסלנס, פסגות, הראל ומיטב דש), להגדיל את החזקותיהם הישירות במניות הבנקים, ולהמשיך ולמכור כרגיל תעודות סל למוסדיים מבלי לחשוש שהם חורגים מהמגבלה.
"לא פיזיקה גרעינית"
אלא שכאמור, חצי שנה עברה מאז שגובשה הפשרה, ורשות ני"ע אמנם הציגה את המתווה למנהלי תעודות הסל, אך טרם שלחה להם מסמך רשמי שמנחה אותם כיצד לנהוג, ולכן הם אינם יכולים להתקדם בתהליך.
"הפתרון החדש הוא לא גילוי מדעי בפיזיקה גרעינית, היישום שלו לא צריך לקחת כל כך הרבה זמן", אומר בייאוש מנכ"ל חברת תעודות סל. "כמה זמן נצטרך להמשיך ולהיאבק עם מגבלת ה-5%? כולנו מנסים להוריד את היקף ההחזקות בצורה כזו או אחרת, וזה מעוות את כל השוק", הוסיף. "ברור לכולם שהמצב הנוכחי לא יכול להימשך, אבל בפועל הוא נמשך. זה אבסורד".
מבנק ישראל ורשות ני"ע נמסר כי "הרשות ובנק ישראל גיבשו במשותף הסדר המיועד לתת מענה הולם לסוגיה. על פי המודל, ככל שהחברות המנהלות תעודות סל יחליטו לאמצו וליישמו, הן יוכלו להציע לציבור, בנוסף לתעודת הסל העוקבת אחר מדד הבנקים במתכונתה הנוכחית, גם תעודת סל 'שקופה'. בתעודה זו, מניות הבנקים המוחזקות בידי מנהל תעודת הסל לצורך גיבוי התחייבויותיו, ייוחסו למחזיק בתעודה ולא למנהל. בכך תוכל להיפתר החריגה שלהן, הנובעת מהחזקת מניות הבנקים לתכלית האמורה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.