ההסתדרות הכללית הצליחה בפרטנר, היכן שלא הצליחו התארגנויות אחרות, ולא בכדי. ההכרזה על הקמת ועד עובדים, בין אם יש לה את מלוא החתימות הדרושות של שליש מהעובדים ובין אם לאו, היא הצלחה גדולה שלה. זאת, מכיוון שהנהלת פרטנר לא תסתכן בכניסה למאבק בהסתדרות ובעובדים, משום שהיא הבהירה מלכתחילה כי לא תנהל מאבק, כלקח מפרשת פלאפון וההסתדרות, וגם מפני שבתרבות הארגונית בחברה זה לא מסתדר שההנהלה והעובדים עומדים בשני צדדים מנוגדים.
העובדה שלקח להסתדרות כל-כך הרבה זמן להכריז על גיוס העובדים הנחוץ, ושהם עומדים במכסת השליש הדרוש לצורך הקמת ועד יציג, היא אות כבוד לפרטנר. אם לקח כל-כך הרבה זמן עד שהגיעו לכך, סביר להניח שעובדים רבים לא רצו לצאת במאבק, וכנראה גם לא רצו את ההסתדרות.
בימים אלה פרטנר מקיימת את אירועי הקיץ לעובדים: שבוע של הופעות של אמנים ובדרנים בתוספת אוכל ושתייה, ובמחיר סמלי ביותר.
פרטנר באמת משתדלת יותר בכל הקשור לטיפוח התרבות הארגונית ורווחת העובדים שלה, ולא לחינם נרשמה התנגדות מצד רבים להקמת ועד. מה כבר יכול להביא הועד שכל-כך חסר לעובדי פרטנר, שמזה שנים מדורגת בצמרת מקומות העבודה הכי טובים בישראל?
במישור רווחת העובדים, ועד לא יתרום כלום, ובמישור של הניסיונות למנוע פיטורים, ועד יוכל לתרום בכך שישיג תנאים משופרים למפוטרים וצמצום מספרם, וזה דבר לא מבוטל. ועד העובדים בסלקום הביא הסכם פרישה מרצון, שעליו מסתערים המוני עובדים שעומדים בתנאים.
האם בסוף עובדי פרטנר יבינו שהוועד עשוי להועיל להם - או שיתנערו ממנו? עדיין מוקדם להעריך.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
