שמה 308. פיז'ו 308. להלכה, שמה היה צריך להיות 309. כך הרי נהוג במשפחת פיז'ו; דגם חדש זוכה גם לשם חדש, ולמספר חדש, גדול ממספרו של הדגם היוצא. לקודם קראו 308? החדש ייקרא 309. מה, לא? לא עוד. ה-308 נשארה 308. אין זה סתם שינוי נוהג. יש כוונה והצהרה מאחוריו. פיז'ו מבקשת לעצמה, ולמכונית החדשה הזאת, שינוי תדמית. שידרוג מעמד. הצטרפות למשפחת המכוניות המצליחות שדגמיהם נושאים שמות יציבים כסלע, וכך אוגרים עוד ועוד יוקרה ואמון. כמו גולף כמובן. ופוקוס, ו-3A, ו-A CLASS, ועוד.
ה-308 היא גם תוצר של מאמץ התנערות עז. פיז'ו לא במצב פיננסי מבריק (בלשון המעטה). כדי להיחלץ ממנו היא זקוקה לטלטול. לבשורה. לכיוון רענן, שישיב את עטרתה ליושנה, ואת המעות לקופתה.
המכונית החדשה היא ללא ספק צעד בכיוון הנכון. כך גם סבר חבר השופטים הבוחר מדי שנה את מכונית השנה, מתוך עשרות דגמים חדשים. ואלה, 58 עיתונאי רכב בקיאים ומנוסים מרחבי העולם, העניקו את התואר הנחשב הזה - מכונית השנה 2014 - לפיז'ו 308. היא הקדימה, בהפרש ניכר ולשמחתי האישית, צמד מכוניות חשמליות גדושות יח"צנות ותקינות-פוליטית: ב.מ.וו 3i וטסלה-S.
משום מה נלוו לכותרות שבישרו על זכיית ה-308 בתואר, הטיות שונות של המלה "הפתעה": "למרבה ההפתעה זכתה...", "רבים הופתעו שהזוכה היא..."...
לחלוטין לא ברור מדוע טרחו כה רבים לעטות ארשת מופתעת. מפגש עם ה-308, עיצובה, נתוניה, מנועיה, חוויית הנסיעה בה - כל אלה מלמדים חיש קל כי זכייתה הייתה מתבקשת, צודקת וראויה.
נתחיל מן העיצוב. יש בו - וכבר אני מתנצל על הקלישאה - המשך וחידוש. גם המשך אלגנטי של שפת העיצוב הפיז'ואית, וגם חידוש בנכונות להוסיף איבחות חדות. גם רכות צרפתית, וגם קשיחות גרמנית. גם נינוחות רגועה, וגם יותר משמץ של אותה תכונה חמקמקה המכונה משום מה אגרסיביות. ובעיקר, יש בה משהו מעניין ושובה-לב. נעים להביט בה.
והסטיישן, המכונה כמקובל SW, יפה עוד יותר. יפה ממש. משוחררת לחלוטין מאותה כבדות המיוחסת באורח מסורתי (ולא תמיד מוצדק) למכוניות סטיישן.
גם עיצוב הפנים מוצלח. מושקע. חושף מאמץ אמיתי להיות מקורי ושימושי, בעיקר בסביבת הנהג. מסך מגע מגודל מפקח על רוב ההתקנים, ולאחר מידה סבירה של התרגלות ולימוד, הוא שימושי ויעיל. לוח המחוונים מוגבה מן הרגיל, כאילו מרחף מול עיני הנהג ומשחרר אותו במידה רבה מן הצורך להסיט את מבטו מן הכביש. ההגה קטן הממדים מותקן נמוך מן הרגיל. לכאורה עניין מתמיה, למעשה רעיון נבון. לוח מחוונים מוגבה והגה מונמך מסייעים במניעת אותה רעה-חולה של הגה גבוה המסתיר מעיני הנהג את המחוונים. פיקחי, ולחלוטין לא מעיק.
מושבים אחוריים? זו תמיד קצת בעיה. בסטיישן, אין בעיה. בהאצ'בק - קצת. עוד קמצוץ של מרחב מחייה בהחלט היה מועיל.
בגאז'? בהאצ'בק - בהחלט מספק. בסטיישן - אינסופי. 610 ליטר. ועם מקפלים את כל הכסאות, מקבלים משטח הטענה שטוח לחלוטין בנפח 1,660 ליטר, די והותר להובלת חצי סופרמרקט ואת האופניים של כל המשפחה.
רק פרט אחד קטן עיצבן אותי: מד הסל"ד. בכל מכוניות תבל נע מחוג מד הסל"ד משמאל לימין. כמו מחוגי שעון. ב-308 הוא נע, השד יודע למה, מימין לשמאל. אולי זכר לאותם ימים רחוקים ונשכחים שבהם כל פרט במכוניות צרפתיות חייב היה להיות מקורי ולהתנהג שונה מכל שאר מכוניות העולם.
גרסת ההאצ'בק שבה נהגתי, הונעה במנוע דיזל חביב מאוד, חסכוני מאוד ונקי להדהים, אך בזכות בינתה הטמבלית של מערכת המיסוי הישראלית - הוא די חסר עניין לקהל הישראלי. במנוע שיככב בישראל - מנוע חדש לחלוטין, 1.2 ליטר נפחו, ורק שלושה צילינדרים פועמים בו - פגשתי בגרסת הסטיישן המרהיבה.
זו, שארוכה ב-33 סנטימטרים מאחותה ההאצ'בק, ועברה גם היא דיאטת הרזיה משמעותית (140 ק"ג הושלו מן ההאצ'בק, וכ70 ק"ג מן הסטיישן), התרוצצה בזריזות ובקלילות מאוד משכנעות עם המנוע הלכאורה-מצומק הזה. הוא מפיק מן הטורבו שלו את מלוא המיטב הטמון במגדשים: 130 כוחות סוס, 23 קג"מ כבר ב-1,750 סל"ד, 0 ל-100 בפחות מעשר שניות. באמת מנוע נהדר. במכוניות ההשקה הותקנו רק תיבות ידניות בנות 6 הילוכים, אך אוטומט (יפני) בן 6 הילוכים יצטרף.
למרבה השמחה, ולשם שינוי, כללה ההשקה הפעם נהיגה ארוכה ממש. מעל ל-600 קילומטרים. בכמות נהיגה שכזאת, חושפת מכונית את מעלותיה (וגם את מגרעותיה) בבהירות רבה הרבה יותר.
למשל, בקילומטרים הראשונים נראה היה שהמיתלים קצת קשים מדי. עוד מחווה קטנה לרצון לדמות לגרמניות? אך לא רק. בהמשך הקילומטרים, חשפו אמנם המיתלים הללו את תרומתם החשובה להתנהגות הכביש, אך למרבה הפליאה (הצפויה...) הם הוכיחו שיש בהם גם תרומה לא מבוטלת לנוחיות. שהרי, גם במיתלים רכים מדי טמונה לעתים מועקה ארגונומית מסוימת.
במכונית גם הותקן כפתור ספורט אופציונלי האמור לחדד את התנהגות המכונית. הפעלתו מפיקה ממנה צלילים רועמים וגבריים יותר. אך אלה מופקים מן הרמקול בלבד. אין להם כל קשר למנוע...
וכתום המסע בן 600 הקילומטרים, אפשר לומר בפה מלא ובטוח: ה-308 נעימה ונוחה לנהיגה ולשהייה באורח מרהיב ממש. והסטיישן גם שימושית ויעילה עד בלי די. באמת מכונית ברוכת כישרונות.
לסיום, הצרכן המוטורי הישראלי למד לא מכבר שקטן זה יפה, וידני זה לא פלילי. מי יודע, אולי הוא גם יצליח סוף-סוף ללמוד שסטיישן זה לא מוקצה, ובמקרה של ה-308 - אפילו נהדר.
*** הכותב היה אורח חברת פיג'ו בצרפת
חלק מהמתחרות
פורד פוקוס המחודשת
פוקוס 2015 המחודש של שומר על הפלטפורמה של קודמו לצד הרבה חידושים. עיצוב החרטום מתוחכם יותר, עיצוב הפנים חדש וכולל מסך מגע גדול כסטנדרט והרבה מערכות בטיחות. באירופה המנוע התקני יהיה 1.5 ליטר טורבו חדש עם החל מ-150 כ"ס
ניסן פולסאר
ניסן תחזור בקרוב לפלח ההאצ'בקים האירופאים עם הפולסאר החדשה. זו אחת המכונית המרווחות בקבוצה תודות לבסיס גלגלים באורך 2.7 מ' והיא תציע גם תא מטען חריג בגודלו לקבוצה. המנוע התקני יהיה 1.2 ליטר טורבו-בנזין ותיבה כפולת מצמדים כמו בקליאו
ניסאן
יונדאי i30
יונדאי i30 היא ההאצ'בק-משפחתית הנמכרת בישראל, בזכות עיצוב חורג מהשגרה, תא נוסעים מרווח, אבזור תקני עשיר מאד והשקעה רבה באיכות הייצור. המנוע התקני בישראל הוא 1.6 ליטר בהספק 130 כ"ס עם תיבה אוטומטית בת 6 מהירויות
פז'ו 308
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
