"חברה לישראל רואה בביטול מניית הזהב הזדמנות עסקית"

אין קשר בין ביטול מניית הזהב של המדינה בצים לבין הסדר החוב בחברה, הניסיון לקשור בין השנים נעשה ע"י החברה לישראל בכוונה לנצל הזדמנות עסקית, חברה לישראל מנסה לנצל את הסדר החוב בצים לביטול מניית הזהב של המדינה בחברה אף שאין בין הדברים קשר, כך סבור ד"ר זאב רותם, הכלכלן שבדק עבור איגוד קציני הים את סוגיית הסדר החוב של צים.

בתחילת השבוע הודיעה המדינה על התנגדותה העקרונית לביטול מניית הזהב בחברה, אך שלשום הורה שופט בית המשפט המחוזי בחיפה עדי זרנקין למדינה "לנהל מו"מ נמרץ" עם צים במטרה להגיע להסדר עד יום ראשון הקרוב. זרנקין קיבל את הטענות העיקריות של עורכי הדין של צים וקבע כי "התרחיש שבו החברה מצויה כפסע לפני תהום, על כל משמעויותיו, שאז מניית הזהב של המדינה לא תועיל לה כבר, נראה תרחיש אפשרי בהחלט, ואין צורך להכביר מילים הרבה על המאמצים שיש לעשות על מנת להימנע ממנו, וזאת הן מבחינת האינטרסים החשובים עד מאוד של המדינה, והן מבחינת האינטרסים של אלפי העובדים המוצאים בה את פרנסתם".

רותם אינו מסתיר את אכזבתו מהחלטת בית המשפט. "הופתעתי שבית משפט בא למדינה ואומר לה 'תתפשרי על האינטרסים החיוניים לך'. אני מבין שהסבירו לשופט שהחברה על פי תהום והמדינה סתם מתעקשת. השופט קיבל את הדברים בתום לב, אבל המידע שהונח לנגד עיניו לא בדיוק משקף את האמת".

- למה כוונתך?

"לפי הנתונים הכספיים שפורסמו על ידי החברה לישראל וצים קשה לתאר את מצבה התפעולי של החברה ככזה ש'על סף התהום'. היום היא מאוזנת תפעולית. יש לה רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) חיובי זה שנתיים. הבעיה של צים היא נטל החוב שנוצר בגלל המהלכים החריגים שעשו מנהליה ובעליה בעבר וכן העול של דמי החכירה שהיא משלמת לבעלי שליטה. לפי הנתונים שפורסמו על ידי החברה לישראל ניתן להפעיל את החברה בצורה מאוזנת ולטפל במקביל בהסדר החוב".

- בצים אומרים שנושא החכרת האוניות מבעלי עניין נופח מעל ומעבר וכי מדובר בפחות מ-10 אוניות מתוך 90 אוניות שצים מפעילה.

"אני יודע על 15 אוניות שהחברה חוכרת או שרכשה בשיתוף עם צדדים קשורים. היקף דמי החכירה שצים משלמת לצדדים קשורים עומד היום על 200 מיליון דולר בשנה ובשנים קודמות זה היה יותר גבוה".

צים, חשוב לציין, אינה דורשת עוד את ביטול מניית הזהב אלא מתמקדת בדרישה מהותית אחת: לבטל את מגבלת עבירות המניות, הוראה שמחייבת את צים לקבל את הסכמת המדינה למכירת השליטה בחברה (או נתח של מעל 24% ממניותיה), לגורם שלישי. בפרסומיה מאשרת צים כי מאחורי הדרישה עומדת החברה לישראל, שאסיפת בעלי המניות שלה אמורה להחליט בימים הקרובים אם לתמוך בהסדר החוב. בנוסף מציעה צים להמיר את התחייבותה להפעיל "צי ברזל" של 11 אוניות ישראליות בהתחייבות חוזית כלפי משרד הביטחון, אך לא מגדירה דרישה זו כמהותית כמו ביטול מגבלת העבירות. "הדרישה של החברה לישראל נועדה בעצם לאפשר לזרים להשתלט על החברה", אומר רותם, "בוא נחשוב לרגע מה יקרה ברגע שימכרו את החברה לזרים. לא צריך להיות דוקטור בשביל לדמיין את זה, מספיק לגור במזה"ת".

- תוכל לפרט?

"אם השליטה תועבר לידי זרים, הם לא יהיו מוכנים לבוא לישראל כשיהיה כאן מצב חירום. אני מדבר למשל על תרחיש שבו נמל אשדוד או נמל חיפה מופגזים, הממשלה מורה לצים להוביל ציוד חיוני, מזון וצרכים אחרים של המשק לנמלי המדינה, והצוותים הזרים עוצרים בקפריסין ומסרבים להגיע לכאן. בתרחיש כזה למדינה לא תהיה יכולת לאכוף על צים את הובלת הציוד והמזון וכל שתוכל יהיה לחלט את הערבות שהחברה לישראל נתנה לה בסך 10 מיליון דולר - מי שחושב שהתרחיש הזה לא סביר לא חי כנראה במזרח התיכון".

מאחורי המהלך לביטולה החלקי או המלא של מניית הזהב עומדת בעלת המניות העיקרית שלה, החברה לישראל, בשליטת עידן עופר וניהול ניר גלעד. לפי מתווה ההסדר תזרים החברה לישראל כ-200 מיליון דולר תמורת נתח של כ-32% ממניותיה.

- טענת צים היא שללא הזרמת ההון של החברה לישראל החברה תגיע לחדלות פירעון.

"הגורם היחיד שיכול למנוע את הסדר הנושים זו החברה לישראל, אבל להערכתי לא כדאי לה לא לקיים את הסדר החוב. לפי בדיקת הנאותות שנעשתה על ידי דלויט מדובר בהשקעה כדאית מבחינת החברה לישראל - כי תמורת ה-200 מיליון דולר הם יקבלו 32% מהמניות (השווי של צים לפי אותה הערכה עומד על שווי ההון העצמי של צים, 640-680 מיליון דולר לאחר הזרמת ההון של החברה לישראל, ע"ב). מעבר לכך הם (החברה לישראל, ע"ב) יודעים שכל מנהל מיוחד יבקש לבדוק את מערכת היחסים בין החברה לבעלי השליטה - ואני לא בטוח שזה סיכון שהם ירצו לקחת על עצמם".

- כלומר החברה לישראל משחקת בעצם פוקר מול המדינה?

"יש הטוענים שיש כאן מן משחק צ'יקן, שכל השאלה היא מי ימצמץ ראשון. ההיסטוריה מוכיחה שזה עבד בעבר".

- ואם החברה לישראל לא תצטרף להסדר?

"אם האדונים גלעד ועופר יחליטו לא לבצע את הסדר החוב, אפשר לתת את החברה לכונס נכסים או מנהל מיוחד".

- צים טוענת שהכנסתה לכינוס נכסים תבריח לקוחות אסטרטגיים ותגרום פגיעה בלתי הפיכה.

"לפי התחזיות של צים והחברה לישראל, לאחר הורדת נטל דמי החכירה של בעלי השליטה ומהלכים אחרים היא צפויה לרשום כבר השנה רווח תפעולי של 100 מיליון דולר. אם החברה לישראל אינה מעוניינת לעשות את זה אז אפשר לעשות את זה דרך כונס או מנהל מיוחד שיפעיל את החברה ובמקביל ידאג להחזיר את החוב לנושים, כפי שנעשה למשל לאחרונה באי.די.בי. הוא יכול להנפיק את החברה בבורסה, יממש נכסים, יפנה לבעלים, שמשכו יותר ממיליארד דולר בשנים האחרונות בדמי חכירה".

- אתה רומז למשהו?

"אני יודע שבהערכת השווי שהוכנה על ידי PWC מצוין שחוזי החכירה של צים נקובים במחיר הגבוה ממחיר השוק. הייתה מערכת יחסים בין הבעלים של החברה לישראל לבין החברה לישראל - אנחנו לא יודעים מה היה שם באמת, לפי מה נקבעו דמי החכירה. אנחנו יודעים שיש שם עסקאות בעלי עניין בהיקף גדול מאוד. אם יבוא מישהו וייכנס לניירות יכול להיות שהוא ימצא שם דברים מאוד מעניינים".

החברה לישראל: לא רוצים מניות נכות או פגומות

מקורות בחברה לישראל טוענים כי הדרישה לוויתור מצד המדינה על סעיף מגבלת העבירות במניות החברה נובעת מהצורך להבטיח שהמניות שתירכשנה בצים החדשה לא יהיו נכות או פגומות, כתוצאה ממגבלה שאינה מאפשרת למכור את השליטה בחברה ללא הסכמת המדינה, בשוק ספנות שבנוי על מיזוגים.

כדוגמה לחשיבות הדרישה מביאים בחברה לישראל את הניסיון למכור את מניות כיל לפוטאש - ניסיון שטורפד על ידי המדינה המחזיקה בזכות וטו דומה גם בכיל - ולירידת מחיר מניות כיל בעקבות כך.

בתגובה לטענת ד"ר זאב רותם שלפיה רק החברה לישראל דורשת את הוויתור על מגבלת העבירות ציינו בחברה לישראל שיתר הנושים של צים אינם נדרשים להשקיע הון ברכישת מניות החברה אלא מקבלים מניות תמורת ויתור על חוב.

לדבריהם, החברה לישראל, לעומת זאת, נדרשת לרכוש את מניותיה בצים החדשה במחיר מלא, בנוסף לוויתור על חוב מצדה.

"לטעון שהאוניות נחכרו במחירים גבוהים ממחירי השוק זה כמו להשוות בין עגבניות ישנות למלפפונים טריים"

"אני לא מבין איך אפשר לומר שצים מאוזנת תפעולית, אלא סובלת מהפסד גולמי בהיקף של מאות מיליוני שקלים", כך טוען רו"ח יאיר שלהב בתגובה לדברי ד"ר זאב רותם, "אני גם לא מבין איך אפשר לטעון שהחברה תרוויח 112 מיליון דולר מהשנה הבאה כשהתחזית שנוקבת במספר הזה מבוססת על מימוש הסדר הנושים - אותו הסדר שרותם מתנגד לו".

שלהב בדק את עסקאות החכירה של צים עם בעלי עניין ובהם חברות הספנות של עידן ואייל עופר על רקע הטענה כי "חלבו" את צים. "לצים יש בסך הכול עשר אוניות חכורות מבעלי שליטה ו-51 חכורות מצדדים שאינם קשורים לחברה. הטענה שהאוניות נחכרו במחירים שגבוהים ממחירי השוק מתבססת על השוואה של בין מחירי עגבניות ישנות למחירי מלפפונים טריים. אי אפשר להתעלם מכך שרוב האוניות נחכרו ב-2007 כשמחירי החכירה בשוק היו גבוהים בהרבה ממחיריהם היום. פשוט לא נכון לומר שמצבה הקשה של צים נובע ממערכת היחסים עם בעלי השליטה בה.

"להערכתי - ואני לא מומחה לשוק הספנות העולמי - צים פשוט טעתה בהערכת התפתחות שוק ההובלה הימית. ואגב, צים לא הייתה היחידה שטעתה".

בהתייחס לטענה של רותם שהחברה לישראל "מקבלת מההסדר פחות ממה שהיא נותנת" מפנה שלהב לעמדת חברת הייעוץ אנטרופי שהמליצה לבעלי מניות המיעוט בחברה לישראל להתנגד למתווה ההסדר המוצע. "אי אפשר להסתכל רק על הזרמת ההון של ה-200 מיליון דולר בלי להביא בחשבון שהחברה לישראל מוותרת על חוב של 235 מיליון דולר, שאמנם הוא ברובו נחות אך בכל זאת מדובר בחוב", מוסיף שלהב. לגבי מניית הזהב שלהב סבור כי בתרחיש של כינוס נכסים שווי מניית הזהב יהיה אפס והכונס יהיה מחויב בראש ובראשונה לבעלי החוב. "שאלה גדולה אם כונס הנכסים יוכל להמשיך ולהפעיל את החברה כי קיים חשש שבעלי האוניות ידרשו לקבל את האוניות בחזרה" אומר שלהב.