רוב גדול של הפלסטינים ברצועת עזה ובגדה המערבית מתנגדים לקיומה של ישראל ושואפים להחליפה במדינה פלסטינית "מהנהר עד הים". רק כשליש מהפלסטינים מוכנים "לוותר על חלק מהתביעות שלנו כדי שלעם ולילדינו יהיו חיים טובים". אלה שניים ממצאי סקר שנערך בגדה וברצועה מטעם מכון וושינגטון למדיניות מזרח-תיכונית בין 15 ל-17 ביוני. זה הסקר הראשון והיחיד בקרב פלסטינים שנערך אחרי חטיפת שלושת תלמידי הישיבה באזור חברון, ב-12 ביוני.
הסקר מצביע על הקשחה משמעותית בעמדות הציבור הפלסטיני בסוגיות ארוכות הטווח שבלב הסכסוך הישראלי-פלסטיני. יחד עם זאת, מצביעים הנתונים על כך, שאלימות אינה אופציה פופולרית בקרב הפלסטינים. רובם מעדיפים מה שמכונה "התנגדות עממית". עוד מראה הסקר, שפלסטינים תושבי הרצועה נוקטים עמדות הרבה יותר קיצוניות כלפי ישראל.
על השאלה 'מה צריכה להיות המטרה הלאומית העיקרית של הפלסטינים בחמש השנים הבאות', תמכו 68.4% מהפלסטינים ברצועה ו-55.4% מתושבי הגדה (ובשקלול 60.3%) בתשובה הבאה: "המטרה צריכה להיות פעולה להחזיר לידינו את פלסטין ההיסטורית מהירדן ועד הים".
21.8% מתושבי עזה ו-30.6% מתושבי הגדה (ובשקלול 27.3%) סמכו ידם על התשובה: 'המטרה צריכה להיות לשים קץ לכיבוש הגדה המערבית ועזה כדי להגיע לפיתרון של שתי מדינות'. שיעורים קטנים יותר (8.2% בעזה, 11.2% בגדה, ובשקלול 10.1%) תמכו בהצהרה: 'המטרה צריכה להיות פעולה לקראת פיתרון של מדינה אחת על כל השטח, מהנהר ועד הים, שבה ייהנו הערבים והיהודים משוויון זכויות'.
ומזווית אחרת: על השאלה אם ההנהגה הפלסטינית תצליח להגיע להסכם על פתרון של שתי מדינות עם ישראל, מה לדעתך צריך לקרות? 64% אמרו, שצריכה להימשך ההתנגדות עד לשחרור כל פלסטין ההיסטורית. רק 31.6% אמרו, שהסכם כזה צריך לשים קץ לסכסוך עם ישראל.
כשהוצגו לפני הנשאלים שתי אופציות נוספות כיצד לנהוג אם ההנהגה הפלסטינית תשיג הסכם לפתרון של שתי מדינות עם ישראל, 62.5% תמכו באופציה שהסכם כזה צריך להיות "חלק מתכנית בשלבים" לשחרר את כל פלסטין ההיסטורית. רק 27.2% אמרו שהסכם כזה צריך להיות המטרה הפלסטינית הסופית. (הנתונים לשאלות אלה משוקללים לגדה ולרצועה). נתונים אלה מצביעים על הקצנה חזקה. עורכי הסקר מציינים, שגם אחרי קריסת השיחות בין ישראל והפלסטינים, עדיין צידדו רוב הפלסטינים ברעיון שתי המדינות).
ובכל זאת, בטווח הקצר לפחות, הציבור הפלסטיני אינו מצדד באלימות כלפי ישראל, למרות חטיפת שלושת תלמידי הישיבה, שהחריפה את המתיחות בשטחים בגין החיפושים האינטנסיביים במוקדים פלסטיניים. רוב המשיבים צידדו בגישה בלתי אלימה. (הסקר לא נגע ישירות בשאלת החטיפה, אך עורכיו מציינים שנראה שחטיפת השלושה היא פופולרית למדי בקרב הפלסטינים אם לשפוט על פי תכנים במדיה החברתית והוכחות אנקדוטיות).
וכך, על השאלה האם חמאס צריך לקייים הפסקת אש הן ברצועה והן בעזה, 56% מהפלסטינים בגדה ו-70% מהמשיבים ברצועה השיבו בחיוב. ועל השאלה האם חמאס צריך לקבל את יזמת מחמוד עבאס, יו"ר הרשות הפלסטינית, שממשלת האיחוד ברמאללה תגנה את האלימת נגד ישראל, 57% מתושבי עזה השיבו בחיוב. תושבי הגדה היו חלוקים שווה בשווה: 50% תמכו, 50% התנגדו.
ואולם, "התנגדות עממית נגד הכיבוש" (כגון הפגנות, שביתות, צעדי מחאה, סירוב לשתף פעולה עם ישראל וכו'), היא אופציה פופולרית: 62% מהפלסטינים בגדה ו-73% ברצועה אמרו שלאופציה כזו יש השפעה חיובית על המאבק הפלסטיני.
אחד מהממצאים החשובים בסקר הוא שחמאס לא רשם רווח פוליטי כתוצאה מהחטיפה. בתשובה על השאלה, מי צריך להיות נשיא פלסטין בשנתיים הבאות, 28.1% מהפלסטינים בגדה ו-32.4%(!) מהפלסטינים ברצועה אמרו שהם היו בוחרים במחמוד עבאס, הנשיא הנוכחי של הרשות. רק 6.9% מתושבי הגדה ו-11.7% מתושבי הרצועה אמרו שהיו מצביעים בעד איסמעיל חאניה, מנהיג חמאס.
ונתון מעניין נוסף: כ-45% מהפלסטינים היו מוכנים לעבוד בחברה ישראלית שפועלת בגדה או ברצועה ובלבד שהמשכורת תהיה טובה. אוכלוסיית המדגם היתה 1200 פלסטינים מבוגרים וטעות הדגימה היא 3%.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
