לא רק באוהאוס

ביום חמישי השבוע (3/7) תפתח בבית האדריכל ביפו תערוכה על אדריכלות ברוטליסטית, שהיתה שכיחה בבנייה משנות ה-50 ועד שנות ה-80 במאה העשרים.

הברוטליזם מתאפיין בבנייה בבטון חשוף והוא הוטמע בישראל בעיקר במבני ציבור ובמבנים לשימושים מסחריים. מופעיו המוכרים הם למשל משכנה של מפלגת הליכוד "מצודת זאב" ברחוב המלך ג'ורג' בתל אביב, בית אל על ברחוב בן יהודה בתל אביב, בית ההארחה בזיכרון יעקב ומבנים רבים בבאר שבע, שהתפתחה כעיר בדיוק כשהיישום של סגנון בנייה זה הגיע לשיאו.

האדריכלית הד"ר הדס שדר, המרצה בטכניון ובמכללת לויצ"ו ואוצרת את התערוכה סבורה כי ברוטליסטים הוא "הדבר הבא" שיש לעסוק בו מבחינת מהלכי שימור מבנים. "שימור אינו קיבוע של מצב היסטורי ואינו מתייחס למבנים בלבד. השימור מתייחס בראש ובראשונה לערכים שיש היגיון לשמר אותם על פי קריטריונים מגוונים", אומרת שדר, אשר תחום מחקרה הוא בינוי בשיכונים. שדר מסבירה כי האדריכלות הברוטליסטית, מבטאת תקופה היסטורית בעלת משמעות מקומית רבה לתולדות הארץ והמדינה.

דבר שכולם מתגעגעים אליו

"האדריכלות הזו יושמה ברובה המכריע במבנים שבנתה המדינה. זו היתה תקופה שבה האדריכלים תכננו עבור הרשות והציבור, ולא עבור קבלנים פרטיים המשועבדים לכוח הקנייה ולטעם הציבורי הרווח", אומרת שדר.

היא מבקשת להפנות את תשומת הלב לכך שבנוסף לאיכויות האדריכליות שיש בחלק ניכר מהמבנים הברוטליסטיים, המתבטאות ב"פלסטיות פיסולית, דרמטיזציה של אור וצל וטקסטורות", כדבריה, טמונה במבנים אלה, הפזורים בכל רחבי הארץ, אמירה ערכית: הם מייצגים את העידן שבו המדינה בנתה.

"מאז המחאה החברתית של 2011, עולה מסר עז מכל הדוברים, לפיו המדינה צריכה להיות נוכחת יותר בבנייה, ובכלל זה משרד הבינוי והשיכון. זאת, להבדיל מההפרטה הנקוטה כיום השוחקת את מעמד הביניים וכל שכן את המעמדות הנמוכים. האדריכלות הברוטליסטית מייצגת אפוא עידן אחר, שרובנו מתגעגעים אליו".