אדם שרוצה לראות את משחקי המונדיאל נטו, יכול לעשות זאת רק בערוצים המסחריים. כי בערוצי רשות השידור, מיד לאחר שאתה זוכה לצפות בהבקעת שער, ניבטות בך פנים מיוסרות, רזות וחיוורות - לא של כדורגלן, מאמן או שופט, גם לא ניצול שואה. מה שאתה רואה זה עובד עם עיניים עגמומיות המבקש שלא יזרקו אותו לרחוב חסר כל.
יש תשתית חוקית?
אני לא יודע אם יש תשתית חוקית להשתלטות של העובדים על המסך הציבורי לצורכי תעמולה למען עצמם. מכל מקום, תשתית מוסרית ודאי שאין. הרושם שאנשי רשות השידור מנסים ליצור הוא שהם היו במשך עשרות שנים עובדים מסורים, ועכשיו מבקש השר גלעד ארדן, יוזם הרפורמה, להפכם למובטלים "חסרי כל".
ברור שטענה זו אינה נכונה. העובדים שיפוטרו על-פי החוק יקבלו פיצויים ופנסיה, כלומר לא "חסרי כל", כטענתם. גם רוב הטענות האחרות המושמעות בקמפיין זה לוקות בחוסר דיוקים.
איך הגענו למצב הנוכחי? על-ידי שילוב של הנהלות גרועות, רובן ככולם מינויים פוליטיים של אנשים שהבנתם וניסיונם בניהול היו מינימליים. לצדם פעלו במרץ להרס הרשות העובדים עצמם, אלא המציגים עצמם היום כניצולי שידור.
רבים מהם התנהגו כל השנים כאילו הרשות קיימת אך ורק בשבילם. הפסקת קפה הייתה דוחה אפילו את השידור החשוב ביותר; איכות שידורים הייתה האחרונה בדאגותיהם; הם בזבזו שעות עבודה רבות על שעות של שיחות רכילות מרושעות במזנון. מילה טובה לא היית זוכה לשמוע שם.
כתבי הקטגוריה החמורים ביותר נגד רשות השידור ועובדיה נשמעו במזנון, והועברו בהדלפות למדורי הבידור בעיתונות. התנהגותם של רבים מהעובדים הייתה גסת-רוח, כל-כך שונה מההתרפסות שהם מציגים עכשיו בתשדירי המונדיאל. הם מבקשים עכשיו את עזרתם של אלה שלהם סרבו להקשיב ובהם זלזלו במשך עשרות שנים.
העובדים השדודים
העובדים השדודים טוענים עוד כי ארדן מבקש להקים רשות שידור חדשה שתהיה פוליטית. אני לא יכול להתאפק מלצחוק. ומה הייתה הרשות כל השנים עד עכשיו? ומה היא עכשיו? למעשה, רוב המנהלים שהתמנו הבינו יותר בפוליטיקה מאשר בניהול, ובזה בעיקר גם עסקו.
זה כואב - לא בגלל העובדים, אלא בגלל מה שאותם עובדים בכיינים עשו לרשות השידור, שהפכו אותה לגוף רקוב שהדרך היחידה לרפאו היא באמצעות פירוקו והקמתו מחדש. אבל קודם יש לפרק את הרעה החולה, שכן כל עוד יהיה קיים - לא יקום גוף אלטרנטיבי, וצריך לעשות זאת מוקדם ככל האפשר.
אם המהלך הזה לא יסתיים לפני הבחירות הבאות, הוא לא יתקיים בכלל. העובדים יודעים זאת, והם מנצלים את שליטתם ברשות השידור של כולנו (!) לצורך זה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
