המסים העקיפים בדרך

ריבית בנק ישראל עומדת היום על 0.75% בלבד. ההחלטה של נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, לאי-הורדת הריבית לחודש יולי, היא כנראה החלטה מוצדקת. בחינה של הורדות הריבית הקודמות, מראה כי עד כה הן לא הצליחו להביא - לא להתחזקות הדולר ולא לעידוד הפעילות במשק. לפיכך, אפשר להבין מדוע הנגידה חששה שההשפעה העיקרית שתהיה להורדת הריבית תהיה על גידול נוסף בלקיחת משכנתאות ועלייה נוספת במחירי הדירות.

עם זאת, אם מדד יוני (שמתפרסם ב-15 ביולי) יהיה גם הוא נמוך (מדד מאי עלה ב-0.1% בלבד), כצפוי על-פי מדדים קודמים ונתוני הפעילות במשק, ייתכן כי הנגידה החמיצה הזדמנות לנסות להחזיר ולהעלות את האינפלציה לקצב הרצוי.

על-פי חוק בנק ישראל, מטרת הבנק היא לשמור על קצב עליות מחירים של בין 1% ל-3% בשנה. קצב האינפלציה בחצי השנה הראשונה, ינואר-יוני 2014, היה שלילי; ושני המדדים היחידים שיש להם פוטנציאל להיות גבוהים יחסית ולהחזיר את המשק לתוואי הרצוי של עליות מחירים, הם מדדי יוני ויולי. המדדים של החודשים הבאים אחריהם, אוגוסט-דצמבר הם בדרך-כלל נמוכים עד שליליים.

בנוסף, עליות המחירים ביולי תואמות בדרך-כלל לעליות המחירים ביוני. כך שאם לא יהיו עליות מחירים ביוני, סביר שגם ביולי, תישאר האינפלציה נמוכה. כלומר, אי-הורדת הריבית ליולי, מגדילה את הסיכוי שגם ביולי לא יהיו עליות מחירים משמעותיות. במקרה כזה, אם לא תקרה איזה טלטלה מפתיעה במשק, קצב עליית המחירים ב-2014 יישאר סביב האפס ואולי אפילו

יהיה שלילי.

לצרכנים ולשר האוצר יש סיבה טובה לחשוש

לכאורה, הצרכנים צריכים להיות מרוצים מהקצב הנמוך של עליות המחירים, דבר שמעיד על האטה בהתייקרות מוצרים ואפילו על הוזלה של חלק מהם.

נראה, כי גם שר האוצר יאיר לפיד מרוצה מהקצב, והוא כבר הודיע כי ימשיך להתנגד לעליות מחירים לצרכנים (לדוגמה הכוונה לייקור החלב), גם כאשר המחירים בשליטתו וגם כאשר ליצרנים יש גידול בעלויות. עם זאת, לצרכנים וגם לשר האוצר יש סיבה טובה לחשוש.

בתקופה הזאת, פקידי האוצר עובדים על תקציב 2015. היות שכ-40% מהכנסות הממשלה ממסים מגיעים ממיסים עקיפים, כאשר המחירים עולים פחות מהצפוי, הממשלה גם גובה פחות מסים מכפי שהיא צפתה. לכן, אם האינפלציה תישאר נמוכה, ייגרם גירעון משמעותי בתקציב 2014, שיהיה צורך לכסות אותו ב-2015.

בנוסף, אם הציפיות לעליות מחירים יישארו נמוכות גם ב-2015, הממשלה תצטרך למצוא מקורות מימון חלופיים להוצאות שלה, שעולות על ההכנסות שיש לה מהמסים הקיימים.

כלומר, בכך שהנגידה החליטה על השארת הריבית על כנה ולא להורידה - כדי להגדיל את כמות הכסף במשק וללחוץ לעליות מחירים - ייתכן שהדבר ייאלץ אותה להסביר מדוע האינפלציה נמוכה יותר מהקצב שנדרש ממנה. ייתכן גם, שהיא גרמה לכך שפקידי האוצר יתחילו לעבוד כבר כעת על המסים שהם יצטרכו להטיל ב-2015, כדי לממן את הגירעונות מ-2014 ואת העלייה בתקציב שתדרוש הממשלה.

כלומר, אפשר להעריך כי כיוון ששר האוצר מתנגד להטלת המסים הישירים, המסים שיבקשו באוצר להטיל יהיו מסים עקיפים, כאלו שכן מביאים לעליות מחירים, כגון העלאת המע"מ והטלת עוד מסים על דלק, סיגריות ואלכוהול.

הכותב הוא כלכלן בכיר במחלקת המחקר של קבוצת ההשקעות אינפיניטי ומרצה במכללת נתניה