בכל חצי שנייה נפתח במרחבי האינטרנט בלוג חדש. יש היום כבר יותר מ-150 מיליון בלוגים, שמתחרים בכלי התקשורת המסורתיים - לא רק על תשומת הלב, אלא גם, ובעיקר, על ההכנסות. כי מה שמתחיל כבלוג הופך לאתר, ומשם הדרך לאפליקציה ולמודל מבוסס הכנסות קצרה. לא כל הפלטפורמות החדשות מתמקצעות בכיוון הזה, אבל מספיק ש-1% מהן ישאפו לכך כדי ליצור אופקים חדשים בשוק העבודה.
"אנחנו בעיצומה של מהפכה תקשורתית שיצרה טלטלה רצינית בעולם העבודה", אומר עו"ד ד"ר יובל קרניאל, מומחה לדיני תקשורת ואינטרנט. "המהפכה הזו שינתה מקצועות קיימים ויצרה מקצועות חדשים. אתה כבר לא חייב להיות חלק מגוף גדול, אלא יכול להפוך לגוף קטן ועצמאי ברשת. תראי לדוגמה את עומרי חיון, שהקים בלוג אישי וחופשי מתלות לגמרי. הילד, שלא למד יום אחד תקשורת ולא עבד בגופי תקשורת גדולים, מצליח להשפיע באמצעות הסיפורים שהוא מביא, ואפילו מתפרנס מזה" ("אני מרוויח יפה", אומר לנו חיון, "מודל ההכנסות שלי מבוסס על ההחלטה לשים רק מודעות גוגל באתר").
קרניאל מביא כדוגמה גם את דבורית שרגל (שלאחרונה סיפרה שפרסומת של בנק הפועלים בבלוג שלה היוותה חלק מהותי משכרה החודשי), ואת עינת פישביין, כחלק מגל של עיתונאים מקצועיים לשעבר, שהקימו גוף התייחסות משלהם. "באמצעות המדיה החדשה אתרים, אפליקציות ובלוגים הופכים לכלים משפיעים ומקורות הכנסה להרבה אנשים. פעם 'מעריב' היה שווה מאות מיליונים, והיום הוא הגיע לכמעט שום דבר, ואילו 'יד 2', שהתחיל מיוזמה צנועה מאוד, שווה היום (בהסתמך על עסקת המכירה האחרונה) הרבה יותר ממנו, וגם מרשת, קשת ו'ידיעות אחרונות' ביחד".
- מה המודל שמאפשר לבלוג או אתר עצמאי להגיע להכנסות ורווחים?
"המודל הכלכלי של בלוגים עדיין מאוד שברירי, הוא נשען על העובדה שאנשים יתעניינו בו ויצרכו אותו. בלוג שלא יעניין אף אחד לא יוכל לפרנס את בעליו, אבל בלוג שייצור תכנים מעניינים יצליח להתקיים מפרסום, חסות ותשלום פרמיות על תוכן איכותי".
- נדרשת אטרקטיביות גדולה מאוד כדי שאנשים יסכימו לשלם על תוכן או שמפרסמים ישלמו על טראפיק.
"אנחנו רואים את זה יותר ויותר. עולם המוזיקה, למשל, חשב שהמערכת הולכת ומתמוטטת בעקבות ההורדות הפיראטיות של שירים והנה, אנשים מוכנים לשלם דולר עבור המוזיקה שהם אוהבים. היום ההורדה בתשלום מצליחה מאוד. אותו הדבר עם אתרים או בלוגים - אנשים מוכנים לשלם עבור תוכן טוב".
"כשרואים שעיתונים גדולים קורסים נדמה, לכאורה, שהעיתונות והתקשורת עוברות מהעולם, אבל זה לא נכון", קובע ד"ר יאיר עמיחי-המבורגר, פסיכולוג חברתי-ארגוני המתמחה באינטרנט. "מה שקרה הוא שנוצרו יותר הזדמנויות, העיתונות הדיגיטלית צצה, התכנים הוויראליים צצו. צריך להבין שיש הזדמנויות חדשות לצד צמצום תפקידים ישנים, מה שדורש מאתנו גמישות והבנה שהדבר הכי קבוע בארגון הוא השינוי. הדברים החשובים ביותר הם היצירתיות, הפתיחות והיכולת להתאים את עצמך לסיטואציה, לפרוש כנפיים לאפיקים חדשים".
- מהפכת האינטרנט הסירה חסמים תעסוקתיים. במה כדאי להתמקד?
"האינטרנט הפך את העולם לכפר גלובלי שבו כל אחד יכול להפוך ליזם. קחי, למשל, את ebay - אנשים הופכים לסוחרים של ממש באמצעות האתר הזה, גם אם אין להם את הנתונים הקלאסיים לפתוח חנות, כי הם משתמשים במנגנון שמאפשרת הגלובליזציה. האדם הקטן מנסח מסר פרסומי-שיווקי מושך, בונה אמינות וקרדיט, והופך לחנות בינלאומית".
- ועדיין רבים נשארים עם הפרדיגמות הישנות.
"חשוב להבין שהגורם המגביל ביותר בעולם העבודה הוא אנחנו עצמנו. צריך להיפטר מהגדרות צרות וישנות, להתחבר לגופי הידע החדשים, ולאפשר לעצמנו להיות יצירתיים ופתוחים. מה שמונע מאנשים רבים לממש הצלחה זו הפרדיגמה העצמית ש'זה לא באמת אמיתי' או ש'זה לא באמת יצליח'. חשוב להבין שבכפר הגלובלי לכל מוצר יש קונה. קחי, לדוגמה, אוסף של בולים ומטבעות ישראליים. אם תמכרי את זה במרחב הישראלי, הסיכויים שתקבלי סכום משמעותי נמוכים. אבל במרחב האינטרנטי כן תוכלי לקבל סכומים משמעותיים. זה נכון גם לגבי אמנות ייחודית שאת יוצרת - עד עכשיו הייתה לך במה מאוד מצומצמת להציג אותה, ועכשיו הבמה מתרחבת. לאדם הקטן יש הזדמנות לעבוד מכל מקום ובזמן גמיש, ובמקביל הוא יוצר סוג של איום על העסקים הגדולים".
יעל מונרוב, מייסדת 'מה וזה', על החיים כיזמית אינטרנט
"נטוורקינג זה שם המשחק היום. זה אמנם כרוך בהמון אנרגיות, מאחר וצריך לתחזק את הקשרים האלה, אבל אין דרך אחרת", אומרת יעל מונרוב, 29, מייסדת פלטפורמת התוכן 'מה וזה', המתמחה בשיווק באינטרנט.
את הקריירה שלה החלה בעבודה על קמפיינים שיווקיים במדיה החברתית. "יום אחד הגעתי לוועידה של 'גלובס', ועל הבר הכרתי את שותפתי טל וולקוביץ' - היינו היחידות ששתו יין לבן ב-11 בבוקר. שבוע אחרי נפגשנו שוב, והיא הציעה לי לפתוח פלטפורמה ייעודית ייחודית לדור שלנו. זה בא לי בזמן מתאים, כי הרגשתי מיצוי בעבודה עם חברות הפרסום, ולא רציתי להיטמע באחת מהן. ידעתי שאני רוצה ליזום משהו משלי, ולקחת את הידע והניסיון שצברתי לשלב הבא. חצי שנה אחרי זה פתחנו את האתר, עם עוד שני שותפים".
- מה צריך לעשות מי שרוצה להקים חברת אינטרנט?
"התחלנו ארבעה אנשים, והשקענו קצת יותר מ-100 אלף שקל, ללא עזרה חיצונית. העדפנו להשאיר את השליטה בידיים שלנו.
"בחודשים הראשונים לא הרווחנו, אז ישבנו לבדוק מה יש לנו, ואיך יוצרים ביקוש למה שאנחנו מציעות. נפגשנו על כוס יין עם עט ומחברת, והכנו רשימה של כל האנשים שאנחנו מכירות או שעבדנו איתם בעבר, או כל אחד שעשוי להכיר מישהו שמכיר מישהו, ויכול להיות רלוונטי לשיתוף פעולה איתנו. פעלנו ב'שיטת האינפוזיה' - עטנו על המטרה, וכתבנו או התקשרנו לכל אחד מהרשימה על מנת לייצר פגישות. ליד כל אחד סימנו וי, והשתדלנו לקבוע עם כולם. אחר כך השתמשנו בפייסבוק כדי להגיע גם אל אנשים שלא הכרנו".
- מה השיטה הטובה ביותר להשגת לקוחות?
"קשרים אישיים שצברת לאורך השנים. דרך נוספת היא לבדל את עצמך ולהבליט את היתרון התחרותי שלך על פני השחקנים האחרים בשוק. יצרנו פלטפורמה שכרגע אין כמוה ברשת הישראלית - גם לא באופליין. אנחנו מאוד ממוקדים ומפולחים מבחינת קהל המטרה שלנו, דור ה-Y, ואנחנו יודעים בדיוק איך להגיע אליו. אנחנו מקיימים המון אירועים שמייצרים באזז גדול סביב האתר, ומהווים כלי שיווקי מצוין".
*** הכתבה המלאה - במגזין "ליידי גלובס" הנמכר בסטימצקי
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.