תחייתו של הליברו הגרמני!

1. אחרי משחקי אתמול (ב') הסתיימו שישה משחקים בשמינית הגמר, כולם מותחים ומרתקים. שלושה מהם הלכו להארכה (ושניים לפנדלים), ורק אחד הוכרע מעשית לפני הדקה ה-90. מה שמשותף לכולם הוא שהם נוהלו בצורה פיזית, עם אתלטיות יוצאת מן הכלל על-פני כל המגרש. כל מאבק על כדור הפך לבאדי-צ'ק, כל איבוד כדור הפך הזדמנות למתפרצת של היריב.

כל המשחקים האלו היו צמודים לחלוטין בתחילתם. בסגנון כזה, קל לנטרל יריבה. אבל בכל זאת יש הבדלים: בטכניקה, בכושר, ברמת הגיבוש הקבוצתי. ההבדלים האלה הולכים וניכרים יותר ויותר עם התקדמות המשחק. זו הסיבה שבגללה אפריקה לא מיוצגת יותר מאז אתמול במונדיאל הנוכחי.

סגנון המשחק של האפריקאיות אתמול, זה שכמעט והפיל את הטוענות לכתר צרפת וגרמניה, דורש המון מאמץ, גם פיזי וגם נפשי. אי אפשר להחזיק בו במשך 90 דקות, ודאי שלא 120 - ואת זה ניצלו האירופים, שהיו בסופו של דבר קצת יותר בכושר, קצת יותר ממושמעים טקטית, קצת יותר מדויקים וקצת יותר יעילים. חאלילהודג'יץ' (אלג'יריה) וקאשי (ניגריה) הראו שאפשר לאמן נבחרת אפריקאית עד לרמות הגבוהות ביותר. זה לא מפתיע, כי כבר הוברר שיש ביבשת השחורה שחקנים מהטופ העולמי, גופנית ומנטלית.

בעיה אחרת של נבחרות רבות באפריקה היא בחוסר הגיבוש שנובע מגישה שונה למשחקים. כשהתאחדויות מושחתות גוזרות קופונים על טורנירים, השחקנים שמרגישים שהם למעשה מרוויחים את הכסף עבור העסקנים, ונכנסים למעגל של דיונים שמסיט את תשומת ליבם הכה קריטית. למשל שחקני נבחרת גאנה, שבמהלך המונדיאל דרשו שלושה מיליון דולר במזומן, שיועבר אליהם במטוס הראשון, כתנאי שיעלו למגרש. היום התפרסם כי ראשי ההתאחדות של קמרון פתחו בחקירה נגד שבעה שחקנים מהנבחרת, בחשד כי אלו "סידרו" תוצאות של משחקים מהמונדיאל. כאוס מוחלט.

שלא לדבר על מי שעולה על העגלה בשביל כסף או כבוד, כמו נניח קווין פרינס בואטנג, שנולד וגדל בברלין ואין קשר קלוש בינו לשאר הגנאים.

ברור שבתנאי פתיחה כאלה, הגיבוש והמשמעת של האפריקאיות לעולם לא יהיו ברמה גבוהה.

2. גרמניה מאבדת את היתרונות שהיו לה תמיד: יעילות מול השער ומשמעת טקטית. הבעיה המרכזית שלה מתגלה בגזרת המאמן - יוגי לב. נראה שהוא הפך עבד לשיטה שלו, ומתאים אליה את שחקניו, במקום ליצור וריאציות על השיטה שייתנו גמישות במענה ליריבות. הדבר בולט בייחוד לאור חסרונו של מרקו רויס הפצוע, שהיה הפקטור המרכזי באיום על שער היריב. הדבקות של לב לעלות בלי חלוץ טבעי מתחרה רק בהתמדה הגרמנית להחטיא הזדמנויות פז.

רק פציעה גרמה ללב לוותר על ההמצאה האחרונה שלו, בה התאהב - רביעייה אחורית על בסיס בלמים בלבד. המצאה בעייתית, בייחוד כשהציפיות מהמגינים באגף הן להיות התקפיים מאי-פעם, בייחוד מול אלג'יריה. רק בלית ברירה הועבר פיליפ לאם מתפקוד אפור בקישור לעמדת המגן הימני, בה הוא אחרי הכל מהטובים בעולם. עם יותר אתלטיות בקישור, גרמניה הצליחה לפתח לחץ.

אחרי המשחק הגרמנים פיארו את היכולת של אלג'יריה ללחוץ בהגנה על כל המגרש.

אבל הגרמנים בעיקר ידעו שהם קודם כל חייבים להודות לשחקן שעליו אמר הפרשן הגרמני בלה רטי: "שוב נולד מחדש הליברו הגרמני הוותיק והטוב, וקוראים לו - מנואל נוייר!". שחקנה של באיירן מינכן העלה את השיתוף במשחק של השוער לרמה בלתי מוכרת. הוא נותן לגרמניה שחקן שדה נוסף כשצריך ועושה זאת, יש לציין, טוב מהבלמים לפניו.

בחלוף הדקות התעייפו הצפון אפריקאים וגרמניה קיבלה יותר חללים, אותם היא צריכה כדי לבצע את תכנית המשחק של לב המבוססת על ריצה לחללים ריקים. מול צרפת ברבע הגמר אין סיכוי שזה יקרה, ולב צריך לחשוב על התאמות לשיטה, שכן אם גרמניה דוגמטית תיכשל כבר ברבע הגמר (לראשונה מזה 16 שנה), לכישלון יהיה לעד שם - יוגי לב.