מה יועיל לנו "טבח" בחמאס?

להרוג או לטבוח - זו השאלה. בנימין נתניהו ואחרים כמותו תובעים להרוג בהם, ברוצחי הילדים. נפתלי בנט קבע שכל תגובה כזאת היא חלשה וזאת בושה וכלימה. היה ויכוח בממשלה וההכרעה נדחתה לערב.

עד אז ינסו למצוא פתרון ביניים שיענה גם על דרישותיו של בנט, וגם על אלה של ראש הממשלה. כאילו שיש הבדל. כאילו שללכת באחת משתי דרכים אל יאפשר להשיג מטרה כלשהי, מעבר להרג.

הציבור מצפה לתגובה קיצונית, מי פחות ומי יותר. שרי הממשלה יודעים שתגובה כזו אין לה תוחלת, שהיא לא תשנה דבר. למעשה המחבלים מצפים לה. אולי אפילו מזמינים אותה. כך שאלמנט ההפחדה וההרתעה לא קיים במקרים אלה. אדרבא, ככל שהתגובה הישראלית תהיה קיצונית יותר, כך החמאס יהיה מרוצה יותר. הרג לא מפחיד אותם, חיי אדם אינם רלבנטיים. לא שלהם, לא שלנו. ענין של מנטליות, או דת, לא משנה - זו עובדה.

להודות בחוסר האונים

אולי, לכן, צריך לנסות לחשוב קצת אחרת. כלומר, במקום לשלוף באופן אוטומטי את כלי ההרג המשוכללים שלנו, אולי נודה - קודם כל כלפי עצמנו שאנחנו עומדים חסרי אונים מול הרוצחים הערביים והמוסלמים. אין אונים - לא פחות. אולי אם נודה קבל עולם ועצמנו שאין לנו תשובה למעשי חטיפה ורצח, נגיע לפתרון מעשי כלשהו.

ומה אז, אתם שואלים? - חושבים על תגובות מסוג אחר, כאלה שאולי יביאו תוצאות מעשיות, מעבר למעשי נקם. במקום לבזבז אנרגיות ותכנון פעולות נטולות תכלית, נקדיש את אצנו וזמננו לפעולות תכליתיות, כאלה שיביאו תועלת. פעולות שיפסיקו, או יצמצמו מאד את מעשי ההפקרות והאכזריות.

אני לא מתכוון למאמצי שלום, כי זה כבר נוסה עד בלי די. תסלחו לי על הקלישאה, אבל באמת אין עם מי לעשות שלום. לא שאין פלשתינים הרוצים שלום, בהחלט יש, אולי הם אפילו הרוב. אבל יש אחרים שבשבילם שלום הוא מטרה שאסור לאפשר לה להתממש. ואלה בשום אופן לא יתנו לבני עמם לחתור למשהו הדומה אפילו לשלום. אלה אנשים צמאי דם ודתיים בצורה קנאית. הם לא יתנו.

לעלות על דרך אחרת

אם הממשלה תחליט אצלנו שזה המצב ואין בלתו, שחוסר האפשרות לעשות שלום היא נתון אפשר יהיה התחיל משהו אחר. יהיה צריך ונכון להפסיק את כל המזמוטים הלשוניים על שלום והסדר.

יהיה צריך להסביר זאת היטב לידידינו האמריקאים, שגם הם רואים את הנעשה. לבקש מהם שיניחו לנו, שיאמרו לפלשתינים שאם בשלום רצונם, שיעשו משהו ביוזמתם. כי כל גורם אחר שניסה לא הצליח. לפעמים גם מעשים שלנו הכשילו את התהליך. לרוב אלה הערבים.

בטח יש עוד אפשרויות. כמו למשל להתרגל לחיים הנוכחיים ולא לשאוף לשנותם. אבל קודם לכל צריך להכיר בכך ששלום לא יהיה פה.