שוליית הקוסם ניסה בסך הכול לפתור את הבלגן. על פי הבלדה המפורסמת מהמאה ה-18, בכל מכת גרזן שבה הוא חצה את המטאטא לשניים (ואח"כ בכל מכה שהנחית על החתיכות עצמן) הוא רק הכפיל את הבלגן. עשרות, מאות ואלפי רסיסים קמו לתחייה והציפו את הבית בעוד ועוד דליים של מים.
אין דרך טובה יותר לתאר את 33 הסעיפים, ומאות (!) תתי סעיפים, ב"מפרט המחייב לתכניות הדיור המוזלות" שהפיץ היום משרד השיכון להערות הציבור ומשרדי הממשלה.
האם לא ברור שסעיף הקובע כי "המוכר יציג לקונה לכל הפחות 2 סוגים של ריצוף ו-3 דוגמאות/גוונים מכל סוג" (סעיף 13.2), יכול בקלות ואפילו די בצדק לכלול עוד עשרות תתי סעיפים, כדי שחלילה הקבלן לא יציע לי 3 גוונים של סגול בלבד ויכריח אותי להוסיף כסף כדי לקבל צבע מתאים יותר?
ומה עם הסעיף שאומר שביחידות הפינה של הארון במטבח יותקנו "פתרונות פינה, כדוגמת יחידת מגירות פינה/קרוסלה/מג'יק קורנר"? (15.5)? ולמה להכריח את קונה הדירה (המוזלת) לקבל "בגב המקום המתוכנן למקרר במטבח: ברז מים קרים (עבור קיוסק למקרר)?" (24.7). הרי בסוף בסוף זהו חלק מהתמחור שהקבלן יגלגל על הקונה.
אבל שוליית הקוסם - פקידי משרד השיכון במקרה זה (שוליה אחרת, השמאי הממשלתי הראשי, שאמור לקבוע מחיר ממוצע למ"ר בכל אזור בארץ כתקרה להטבה, עדיין נמצא בשלב הפאניקה) - בסה"כ ניסו לפתור את הבלגן שהשאירו הקוסמים. שרי הממשלה שזרקו לנו פתרונות קסם כמו "מע"מ אפס לרוכשי דירה ראשונה", או "מחיר מטרה שייקבע מחיר מופחת לדירה", ויצאו מהבית כדי לדבר בתקשורת בעיקר על מרכולים בשבת ועל ריסוק החמאס ביו"ש.
הרי לפני שהקבלנים יגלגלו לכיסם את כל ההנחה וידחפו לנו דירות משונמכות, הם היו מוכרחים לייצר מאות הנחיות שיגדירו את הסטנדרט הישראלי. רק שעל הדרך, בלית ברירה יש להודות, נאלצים השוליות להגדיל את הבלגן, להציף ולהטביע את כל הבית, בתקווה שיהיו מחוסרי דירה וקבלנים שגם ישרדו את כל התהליך.
ומה שלא יהיה, הדרך לראות פה בקרוב דירות חדשות עם סטנדרט הגיוני ומחיר סביר רק הולכת ומתפתלת.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.