סטארט-אפ בשבוע: מהפכה בעולם הרפואה באפריקה?

הרקע: גרגורי רוקסון שהקים את חברת m-pharma נולד וגדל בגאנה ונסע ללימודים בארה"ב. הוא למד מדעי המדינה ופילוסופיה, באוניברסיטאות ווסטמיניסטר ופרינסטון. רוקסון, צעיר יוצא דופן, התעניין מאוד בממשק בין פוליטיקה, כלכלה וחדשנות, ולכן החליט להתגורר בסיליקון ואלי, כבר בימיו כסטודנט. המחקר האקדמי שלו עסק בקשר בין פוליטיקה לבין תעשיית הפארמה באפריקה.

"שאלתי את עצמי לאילו מדינות יש מערכות מחשוב שיכולות למנוע טעויות במתן תרופות, ויכולות גם לעקוב אחרי תופעות לוואי של תרופות בציבור הרחב. גיליתי כי רק ב-4 מתוך 40 מדינות שבדקתי באפריקה, יש מערכות כאלו", הוא מספר.

הנתונים לא מפתיעים וגם בעולם המערבי, מערכות דיגיטליות למעקב אחר רישום, נטילה ותופעות לוואי של תרופות, הן עניין יחסית חדש. מערכות ממוחשבות החלו להתפתח בעשורים האחרונים בכמה תחומים ברפואה, וחלקן גם מתממשקות לתחום התרופות. באפריקה אין אפילו את הממשק הזה.

רוקסון האמין שהעובדה שאפריקה היא שדה בתול לחלוטין בתחום הזה, יכולה להיות דווקא הזדמנות. הוא הכיר את הישראלי אמיר להט, שייסד בעבר כמה סטארט-אפים וגם ניהל בעבר את קרן ההון סיכון של נוקיה. את הרעיון פיתחו רוקסון, להט ועם שני חברים של רוקסון מהלימודים, ג'יימס פינוקן ודניאל שוקימס. הקבוצה פנתה לארגון הבריאות העולמי כדי לאסוף מידע, וזמן לא רב לאחר מכן קיבלה פניה מממשלת זמביה, שהביעה עניין רב במוצר. "הם אמרו לנו 'אל תשתעשעו עם הרעיון הזה. בצעו אותו'", אומר רוקסון.

השוק: רוקסון: "בארה"ב פותחה בשנים האחרונות מערכת בשם Med Watch שדרכה החולים יכולים לדווח על תחושותיהם לאחר נטילת תרופות. המטרה היא לצפות מבעוד מועד תופעות לוואי חמורות של תרופות, שפוספסו בניסויים הקליניים".

המוצר: "אם אני שואל את עצמי, מהי הנקודה הנכונה להתחיל ממנה בבניה של מערכת רפואית ממוחשבת, הרי שאני מגיע לתחום המרשמים לתרופות. "אם רק מעבירים את הפעולה שכולם עושים ממילא - רישום ומימוש של מרשם נייר - למחשב, וכך סוגרים מעגל בין רופא, מטופל ורוקח. ניתן לאסוף כך המון מידע, בלי לבצע מהלך מאוד מורכב של מחשוב בתי חולים וקליניקות רפואיות, ומבלי להטריח את החולה לרשם את פעולותיו".

החברה מתקינה במשרד של כל רופא או קופת חולים מחשב מוצפן. כשהרופא רושם את התרופה, החולה מקבל סמס - טלפונים סלולריים דווקא נפוצים מאוד באפריקה, או דף נייר עם ברקוד. את הסמס או מרשם הנייר, הוא מראה בבית המרקחת, והרוקח פותח את המערכת אצלו, ורושם כמה מן התרופה נופק בפועל. "אחרי כמה ימים הרופא מתקשר, שואל איך אתה מרגיש, ואם אתה נוטל עוד משהו - תרופה או תוסף או מזון מיוחד - ומעדכן את זה. הכל נשמר במקום אחד". מערכות דומות מותקנות ומעודכנות בבתי החולים.

המערכת יודעת לעשות אנליזה של המידע עבור הרופא ועבור חברות התרופות. "זה מאפשר לממשלה למשל לראות אם מתפתחת מגיפה, אם מתחיל להסתמן מחסור בתרופה כלשהי, אפשר להתריע אם ניתן מינון גבוה מידי לאדם רזה או ילד. אפשר לדעת אם יש מימוש חוזר של מרשמים ואם מישהו הפסיק ליטול תרופה, אפשר לשאול אותו מדוע".

גיוסי הון: להט רצה לעבור בחזרה לישראל, והציע להקים את החברה כאן. "יש פה את האנשים הנכונים לבנות מערכת כזו" הוא אומר, "ואנחנו גם לא רחוקים מאפריקה. ארבע שעות מאדיס אבבה ואותם אזורי זמן".

להט הוא מנטור בחממת הסטארט-אפים של מיקרוסופט וונצ'רס, "אז אמרתי, בואו ננסה להתקבל לזה". רוקסון: "אנחנו הסטארט-אפ האפריקני הראשון באקסלרטור. ויש גם סטארט-אפ רוסי אחד. אחד פלסטיני. ואחד שלנו". לגברי חנן לביא, מנהל האקסלרטור: "50% מהמחקר האקדמי שנעשה בישראל הוא במדעי החיים. Mpharma הם סטארט אפ מבטיח ששמחנו לקבל לאקסלרטור שלנו, והמחזור הבא של האקסלרטור, בשיתוף עם חברת Becton Dickinson, אף יוקדש לסטארט אפים בתחום המדיקל".

רוקסון: "עשינו גיוס סיד מחברים כמה מאות אלפי דולרים ועכשיו עושים סבב A משמעותי, ממשקיעים פיננסיים ואסטרטגיים".

שלב בפעילות: רוקסון: "המערכת כבר מוכנה לשימוש. אנחנו רואים עכשיו מידע אמיתי של חולים בזמביה, 400 חולים שכבר משתמשים במסגרת ניסוי בבירה של זמביה. כעת אנחנו מתרחבים לבתי חולים נוספים ומקווים להגיע למדינות נוספות בסאב סהרה בקרוב".