הטור שפרסמנו בשבוע שעבר על שכר הבנקאים ופערי השכר בבנקים שנחשפו שוב השבוע בדוח בנק ישראל הובילו את אחד מעובדי הבנקים לשלוח לנו מכתב קצר. ראוי שמנהלי הבנקים יהרהרו בו (אף בנק עדיין לא הכריז שהוא מקבל את רף השכר החדש של האוצר), אבל ראוי שעוד גוף יהרהר בו נוגות: ועדי הבנקים וההסתדרות שעומדת מאחוריהם:
"אני עובד בנק יותר מ-10 שנים", כותב פלוני-אלמוני, שאנחנו כמובן שומרים על זהותו ותפקידו מכל משמר. "מנהל לקוחות, זו הגדרתי בבנק, ואני מכבד ומוקיר וגם אוהב את מקום עבודתי. אבל, וכאן מגיע האבל הגדול, הגיעו מים עד נפש. משכורתי, נטו (באמת, את מי מעניין הברוטו?), היא כ-7,500 שקל.
"נכון, יש תוספות נוחות כמו נסיעות, ספרות מקצועית והשתתפות בשכר הלימוד של הילדים, אבל כשאנחנו מביטים בתלוש אנחנו משתוממים. האם כך באמת מעריכים אותנו? האם המיליונים שזורמים אל כיסי המנהלים והבוסים הגדולים הם רק בזכותם? עיני אינה צרה בהם, אך מה איתנו? בכל שנה, בעת חלוקת הבונוס, לאחר שמתברר שאנחנו מקבלים טיפה משולי קצפת הרווחים, נאמר לנו: 'סליחה, האם עמדתם ביעדים שהצבנו לכם (חלקם יעדים חסרי היגיון ולא ריאליים)'.
"שיהיה ברור: כולנו באותה סירה. לא ייתכן ש'אנחנו' ועוד 'אנחנו' ועוד רבים וטובים שעובדים בסניפים אחרים לא עבדנו מספיק ורק בקצה הפירמידה עבדו היטב. בזכות מה נוצרו ונשמרים הפערים הללו? אתה השווית את שכר מחלקת התה לשכר המנכ"ל, אבל לא צריך להשוות את שכר מחלקת התה, שכבודה במקומה מונח, לשכר הבכירים. קח אותנו, אנשי השטח, הנמלים הפועלות, שקורסות תחת הדרישות הרבות, שקצרה היריעה מלפרטן, ותשווה את שכרנו לזה של אלו היושבים במגדל השן ואנו מעניינים אותם כקליפת השום. בעצם, גם הקליפה לא מעניינת אותם... זה עצוב, אבל זה גם המצב בישראל 2014. לא צריך להיות קרוב אל קו העוני כדי להרגיש ולחוש מושגים כמו מעמדות, פערים, ניצול, פרולטוריון ועוד".
אז לידיעת הבכירים שם למעלה: ראו מה השכר המפוצץ שלכם עושה לאנשים שם למטה, אף שחלקו בסך הוצאות השכר של הבנק שולי. הוא גורם מרמור, הוא מעורר תסכול ותרעומת ובסופו של דבר הוא מייצר גם תיעוב.
ולידיעת הוועדים וההסתדרות: ראו מה קורה כששכבה ותיקה ודי גדולה בין עובדי הבנקים ממשיכים ליהנות מעליות שכר אוטומטיות ומבונוסים נדיבים בעוד שאר העובדים, הצעירים יחסית, צריכים לגרד שכר של 7,500 נטו מדי חודש, רחוק מאוד מהממוצעים שמתפרסמים בעיתונות. לא פלא שהנהלות הבנקים החליטו להתייעל באמצעות פיטורי עובדים בעלי שכר נמוך. איש לא דאג להם, לחלשים באמת, בטח שלא ההנהלה ובוודאי שלא הוועד.
איזון קצת יותר טוב נדרש לא רק בין המנהלים המנותקים לעובדיהם אלא גם בין עובדים מנותקים לחבריהם.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
