לא להקשיב לכלכלנים

הסוגיה של הטלת "מע"מ אפס" על רכישת דירה חדשה, לא יורדת מהכותרות. בימים אלה, קבעה קבוצה נכבדה של כלכלנים, כי מתן פטור מלא ממע"מ על רכישת דירת מגורים על-ידי צעירים, ובעיקר ליוצאי צבא, הוא מהלך פסול מבחינה כלכלית וגם חברתית.

כדי לנסות להציל אותנו ממהלך פסול זה הם פנו בעניין זה גם, בדרך סולידרית וקבוצתית, לוועדת הכספים של הכנסת. היוזמה הזאת האמורה להרשים אותנו מאלצת אותי להסביר מדוע פנייה זו לא מרשימה אותי - לא בשל הכישורים המקצועיים של הפונים, ולא בשל תוכנה.

ההחלטה להעניק פטור ממע"מ על רכישת דירה אינה החלטה כלכלית טהורה, אם בכלל קיימות כאלה במציאות. זו החלטה המבוססת על מושגים של צדק חברתי, אשר שואפת להשיג מטרה כלכלית. בהיבט זה של צדק חברתי, דעתם של כלכלנים ולו המומחים ביותר, אינה מוסמכת יותר מדעתם של רופאים, מהנדסים, פקידים ופעילים חברתיים.

אם וכאשר בנק ישראל מחליט לרכוש דולרים כדי להחליש את השקל ולהקל על היצואנים, זוהי החלטה בעלת אופי כלכלי. אך היא תישאר החלטה צרה בעלת אופי כלכלי אם היא לא תביא בחשבון גם את הנזקים שייגרמו למשק בשל ההוצאה הנוספת של מיליארדי שקלים.

כלומר, על המדינה לדון בשאלת סדרי העדיפויות בהקצאת המשאבים שלנו, כך שכל החלטה הנעוצה בשיקולים כלכליים לא תהיה מודרת משיקולים חברתיים.

גם כאשר אנחנו מדברים על חברה פרטית, ששאיפתה המרכזית היא עשיית רווח, ולכאורה השיקולים שלה הם כלכליים טהורים, אין זה כך. כי גם אז, לא יהיה די בניתוחי שוק ובחישובי תמחור בלי להביא בחשבון את ההשפעה על המורל והמוטיבציה של העובדים.

אולם כשמדובר בהחלטות של מדיניות כלכלית לאומית, לא ניתן לפעול על-פי שיקולים כלכליים טהורים. מדיניות כלכלית חייבת להתבסס על מטרות של צדק חברתי, תשתית ערכית וערכי מוסר. השיקול הכלכלי הוא רק אחד מהשיקולים הנלווים, והוא חייב להיות ממוקד ומכוון אל התוצאה.

אני תמה על כך שאותם כלכלנים נסערים מכך שהמדינה רוצה לתת הטבה לאלה שהקדישו שנים מחייהם להגנה על ביטחון המדינה, ועוד ימשיכו להגן עליה שנים רבות. קיים במדינה אי-צדק חברתי משווע בחיוב חלק מהצעירים לשאת בעול הביטחון, כשמנגד פוטרים אחרים. זהו אי-צדק שאנו חיים איתו כבר עשרות שנים, והוא מכרסם אט-אט בחברה הישראלית.

בנושא זה לא שמעתי את קובלנותיהם של אותם כלכלנים המדברים במושגים של שוויון חברתי. מדוע כשרוצים לעשות תיקון באי-צדק זה ולהקל על הנושאים בעול, מועלים לפתע בעוצמה רבה טיעונים של אי-צדק ואי-שוויון חברתי?

אני מתקשה להבין את חרדתם של אותם כלכלנים ממתן הפטור ממע"מ לרכישת דירת מגורים לצעירים בישראל, כשאנו יודעים עד כמה נכשלנו ביצירת תנאי שוק שיאפשרו לצעירים לרכוש דירה בלי שיהיו משועבדים לנטל החובות לכל חייהם.

בעניין הפטור ממע"מ - ניקח לדוגמה את הפטור ממע"מ על פירות וירקות, שהיקפו התקציבי לא נמוך מהפטור ממע"מ על רכישת דירות; ואת הפטור ממע"מ על שירותי תיירות, שלא מקובל בעולם כולו. אף קבוצת כלכלנים לא הזדעזעה מהענקת שני פטורים אלה. השיקול של הפסד תקציבי אינו הקובע. מס מוטל לא רק כדי להגדיל את הכנסות המדינה. מס מוטל גם כשעומד מאחוריו איזשהו היגיון של צדק חברתי, לא בהכרח מושלם, אבל לפחות באיזון מסוים, כמו מס-הכנסה פרוגרסיבי ששיעוריו עולים ככל שההכנסה עולה.

קיימות דרכים רבות לשיפור הכלכלה והצדק החברתי שיסייעו להחזיר את ההפסד מהענקת פטור ממע"מ על רכישת דירה. חבל שקבוצת הכלכלנים לא מצאה לנכון לטפל בזה.

הפטור לא בהכרח יגדיל מאוד את הביקוש

מול חיזוי של כלכלן אחד ניתן תמיד למצוא דעה סותרת של כלכלן אחר. חיזוי התנהלות השוק והתנהגות הצרכנים הוא מסוג הדברים היותר קשים לניתוח ולהערכה, וקשה לבסס עליו החלטות. חשוב יותר להתייחס למהלך לגופו, לבחון את מידת הצדק החברתי הגלומה בו, ולחפש את המהלכים הנלווים התומכים בביצוע היוזמה והצלחתה.

העובדה היא, שכאשר הצעירים יבואו מחר לרכוש דירה, הם ישלמו עבורה פחות; ועם הזמן שוק הדירות גם יתאים את עצמו. הפטור לא בהכרח יגדיל מאוד את הביקוש. עלות רכישת דירה גבוהה מספיק גם עם הפטור.

מניסיוני בתפקידים ציבוריים, למדתי שבהרבה מקרים יש ללכת בניגוד לדעת הכלכלנים, אם רוצים לבצע מהלכים נכונים. דעתו של כל אדם, לרבות דעתם של הכלכלנים, מושפעת גם מהשקפת-עולם אישית.

דומני כי היום איש בישראל לא יאמר כי יש להטיל מס-קנייה של 100% ויותר על רכישת מקרר חשמלי, מכונת-כביסה, מזגן וטלוויזיה. אך בתחילת שנות ה-80, כאשר הובלתי מתוקף תפקידי כממונה על הכנסות המדינה, שורה של ביטולי מסים - בהם מסי-הקנייה הדרקוניים על ציוד בסיסי לבית - הרבה מאוד כלכלנים יצאו בחמת זעם נגד המהלך, תוך שימוש בנימוקים כלכליים בתחום התקציב ובתחום הביקושים.

בדבר אחד אני כן חולק על הצעת החוק של "מע"מ אפס" על רכישת דירות: לא ייתכן שהוא יוענק למי שרוכש דירה מקבלן בנייה, ולא יוענק למי שרוכש דירה באמצעות קבוצות רכישה. תיקון אי-שוויון לא מחייב יצירת אי-שוויון חדש, שאין לו שום הצדקה עניינית.

הכותב כיהן בתפקיד הממונה על הכנסות המדינה