"הממשלה בסין פועלת להגדלת הצמיחה, והיא נחושה מאוד"

כאשר משקיעים מקומיים, מוסדיים או פרטיים, מעוניינים לגוון את תיק ההשקעות שלהם ולהשקיע באופן ישיר בחברות ובמדדים בסין, הם נתקלים בבעיה: השוק הסיני הענק והמגוון (A Shares) חסום בפני משקיעים זרים, בשל הגבלות על תנועות הון שקבע הממשל במדינה.

תחת זאת, נאלצים המשקיעים הזרים לנדוד לבורסת הונג קונג, שם רשומות ונסחרות בעיקר החברות הסיניות הבינלאומיות הגדולות (H Shares), אשר 50% מהבנצ'מרק שלהן מורכב מחברות טלקום ובנקים, כך שהשקעה בהן לא מייצרת חשיפה אמיתית לסין.

כדי להמחיש את הבדלי הגדלים בין שתי הבורסות, נציין שבזו שבהונג קונג היו רשומות בסוף מאי 218 חברות סיניות, בעלות שווי שוק מצרפי של כ-672 מיליארד דולר, ומחזור המסחר הממוצע היומי הממוצע בהן נאמד בכ-2.2 מיליארד דולר; בבורסות שנחאי ושנזן היו רשומות באותה תקופה 2,448 חברות, בעלות שווי שוק מצרפי של 4.01 טריליון דולר, ומחזור המסחר היומי בהן מסתכם בכ-32.4 מיליארד דולר.

כאמור, מי שיכול לסחור במניות הסיניות שרשומות בבורסות שנחאי ושנזן הם רק אזרחי סין עצמה, וכן גופי השקעה ומנהלי נכסים שממשלת סין העניקה להם רישיון להכניס מט"ח לתוך המדינה.

אחד מאלה הוא בנק ההשקעות האנגלי הוותיק שרודרס, שמנהל מאז שנת 2008 קרן השקעות שמיועדת למשקיעים מוסדיים, ואשר משקיעה במניות A-Shares הסיניות. בחודש שעבר הגיעה לישראל יועצת ההשקעות הראשית של הקרן, מישל צ'י, במטרה להציג למשקיעים מוסדיים את הקרן, וזאת בזמן שישנם כבר כמה גופים המושקעים בה.

- האם על רקע התמתנות הצמיחה במשק הסיני, כדאי עכשיו להשקיע במדינה?

צ'י: "במשך 10-12 השנים האחרונות הצמיחה בסין הגיעה מהיצוא וכן מסקטור הנדל"ן, שגדל בצורה מהירה מאוד. לפני 20 שנה לא היו הרבה סינים שהיו הבעלים של הבתים שלהם. הסקטור היה ב'בום', כי הוא התחיל מרף נמוך מאוד, ובהמשך בערים קטנות עלו המחירים. לממשלה המקומית היה אינטרס לדחוף את המחירים כלפי מעלה, כי זה הגביר את גביית המסים שלה, ואז נוצר מצב של עודף היצע בדיור.

"עכשיו הממשלה מנסה להגדיל את שיעור הצמיחה, באמצעות עידוד הצריכה, והיא נחושה מאוד בזה לעומת הממשלה הקודמת. סין ידועה בכך ששיעור החיסכון של האזרחים שלה גבוה, ואחוז הצריכה הרבה יותר נמוך ביחס למדינות מתפתחות אחרות.

"לכן השאלה היא באילו סקטורים. בחלק מהסקטורים שקשורים לתעשיית הנדל"ן וחומרי הבנייה התמחור הפך לזול בעקבות ירידות השערים, אבל האופק לא נראה טוב, בגלל עודף ההיצע בדיור, כך שלמרות שהם זולים, אתה כמשקיע לא רוצה לקפוץ פנימה כבר עכשיו.

"הסקטורים שאנחנו מתמקדים בהם הם אלה שקשורים לצריכה, ונהנים מעלייה בביקושים בעקבות גידול האוכלוסייה. כך לדוגמה, סקטור בעל פוטנציאל צמיחה גבוה הוא סקטור הבריאות והשירותים הנלווים לו, ושוק הרכב, שכבר עבר את שלב הצמיחה הדו-ספרתית, אבל עדיין נמצא בצמיחה חד-ספרתית גבוהה של 8%-9%, בעוד הממשלה מעודדת את תעשיית ייצור הרכבים הלא מזהמים.

- עד כמה גדול הסיכון למשק הסיני מכלכלת הצללים שקיימת במדינה?

"כלכלת הצללים (Shadow Bank) היא למעשה מבנה של נאמנויות, שאנשים רגילים מפקידים כספים בהן, תוך שאותן נאמנויות מלוות כסף לחברות שונות וכן לממשלות המקומיות, לשם מימון פרויקטים שונים, לרבות בנדל"ן.

"האזרחים מקבלים ריבית גבוהה יחסית של כ-8%, וחושבים שמדובר בריבית חסרת סיכון, אבל לא כך הדבר. ברגע שהצמיחה בתחום הנדל"ן נעצרה, זה השפיע על כל תעשיית הבניין, ואם מחירי הנדל"ן יירדו, תהיה לאותן נאמנויות בעיה של חובות אבודים. לא ברור אם יש להן מספיק הון כדי לכסות את ההפסדים אם דברים רעים קורים, כי מבחינה רגולטורית אותן נאמנויות לא מפוקחות".

"החלב המפוסטר צובר פופולריות"

בשנים האחרונות ביצעו הסינים לא מעט עסקאות רכישה של חברות ישראליות, שהאחרונה והמפורסמת בהן בוצעה על-ידי תאגיד המזון ברייטפוד, שרכש את מניות השליטה בתנובה לפי שווי חברה של 8.6 מיליארד שקל - שווי שנחשב לגבוה מאוד ביחס לרווח שתנובה מייצרת.

- למה ברייטפוד התעקשה על רכישת תנובה?

"מוצרי החלב בסין נמצאים בצמיחה, יש אזורים בסין שאין בהם חוות, וחלב מפוסטר הולך וצובר פופולריות, מה שמביא לברייטפוד אפשרות לגדול", מסבירה צ'י את העסקה מנקודת המבט הסינית, וממחישה את העניין באירוע פולקלורי.

"בראש השנה הסיני מקובל מאוד לבקר משפחה וחברים, ואף פעם לא מגיעים בידיים ריקות. היום מוצרי חלב הם מצרכים יקרים שנמצאים בערים הגדולות, וכאשר האנשים נסעו בחג לבקר את קרוביהם בערים הקטנות שאין בהן חוות, המתנה שהם מביאים זה בקבוקים של חלב מפוסטר".

שוק האוכל הסיני שונה מאוד מזה הישראלי, ומתברר שגם במוצרי חלב, יש לאוכלוסיות העדפות שונות. "מוצרי היוגורט למיניהם, לרבות יוגורטים שלא מצריכים קירור, תפסו חזק מאוד. גבינות, לרבות גבינה צהובה - לא ממש.

"החברות הסיניות רואות מאיפה הביקוש מגיע, ומפתחות מוצרים שמתאימים לשוק הסיני, וכאן הידע שקיים בתנובה יכול לשמש את ברייטפוד", מסבירה צ'י את המניעים הסיניים לעסקה.

- אילו חברות ישראליות יכולות לעניין גופים סיניים?

"החברות הסיניות מחפשות טכנולוגיות אשר קשורות לתחומי ה-IT והאינטרנט, חברות שעוסקות בתחום הציוד הרפואי והבריאות, וגם דברים הקשורים לאנרגיה ירוקה, שכן התחום הזה מקבל לאחרונה תמיכה ממשלתית".

 שוק המניות הסיני