נא להכיר: מנפיקות הביוטק הישראליות החדשות

הרגע אחרי שהוכרז תחום הביוטק בארה"ב כבועה שהתפוצצה, הוא שב להתנפח במפתיע. מדד הביוטק של נאסד"ק, שהגיע לרמות שיא במארס, ולאחר מכן איבד באפריל ובמאי את כל התשואה שרשם מתחילת השנה, שב לעלות, והוא שוב נסחר כמעט במחירי השיא, ובתשואה של 17% מתחילת השנה.

לאחר שבחודש מאי לא היו כמעט הנפקות בתחום, שבו אלה בעוצמה בסוף יוני. את הרבעון השני סגר נאסד"ק עם 18 הנפקות ביומד, לעומת 29 ברבעון הראשון, עדות לחודש האבוד, אך גם להתאוששות.

זה לא בדיוק אותו חלון הנפקות. גם אם המשקיעים אופטימיים לגבי הסקטור, הם זהירים מעט יותר לגבי כל חברה וחברה, לא כולן מצליחות להנפיק, ולא תמיד בשווי שביקשו. זה לא רק בגלל המשקיעים והאווירה בשוק, אלא גם בגלל החברות: בעוד שב-2013 הנפיקו חברות שחיכו לכך הרבה זמן, והבשילו בהדרגה, הרי שהשנה הגיעו חברות טריות יותר ומוכרות פחות. חלקן מצליחות להרשים את השוק, חלקן פחות.

בתור להנפקה עומדות לא מעט ישראליות. תשקיפים כבר הוגשו על-ידי מקרוקיור, ביובלאסט, סיילנסיד, VBL, מאפי פארמה וננו-ויברוניקס. אחרות נערכות להנפקה, אך עוד לא הגישו תשקיף פומבי, ובהן ארגו ונוירודרם.

עד היום, עובדת ישראליותן של החברות המנפיקות לא היוותה חסם עבור המשקיעים, אלא אולי להיפך - רוב ההנפקות הישראליות של 2013 הצליחו מאוד, ובנו שם טוב לתעשייה. כעת, בשילוב כמה הנפקות עם ביצועים פחות חזקים, לצד מצב גיאופוליטי גועש, הזהות הישראלית עשויה שוב לעלות לדיון אצל המשקיעים.

היום ובשבועות הבאים נבחן את הישראליות המועמדות להנפקה.

מקרוקיור והפטנט של פרופ' דנון

החברה: מקרוקיור הוקמה על בסיס פעילותו של פרופ' דוד דנון, שפיתח שיטה לטיפול בפצעים כרוניים קשי-ריפוי באמצעות תאי דם לבנים, שהיו חומרי לוואי של תרומות דם למד"א והועשרו בטכנולוגיה הייחודית שלו. דנון קיבל אישור למוצר בישראל, וטיפל בו במעבדה שלו, אך לא חיפש ולא מצא פעילות מסחרית מעבר לכך.

הפעילות הזו זוהתה ב-2008 על-ידי קרן ההון סיכון פונטיפקס יחד עם משקיע הביומד זאב ברונפלד. כיוון שלדנון היה ניסיון מוצלח ב-5,000 חולים, הוחלט להפוך את המוצר לתרופה. בדיקת נתונים לאחר הטיפול הראתה כי המוצר מצליח לסגור כ-70% מהפצעים הכרוניים, והחברה יצאה לשני ניסויי שלב III מסודרים מול ה-FDA, רשות המזון והתרופות האמריקאית - האחד בפצעים סוכרתיים והשני בלא-סוכרתיים. תוצאות הניסויים טרם הגיעו, אולם ועדה בלתי תלויה, שבחנה את תוצאות הניסויים, הצהירה כי יש טעם להמשיך בהם.

החברה מקווה כי תוצאות ביניים מהניסויים יגיעו ב-2015, ואם התוצאות יהיו טובות, בקשת האישור תוגש בסוף 2016 והאישור יתקבל ב-2017. עם זאת, ייתכן תמיד כי ה-FDA תדרוש עוד ניסויים. הרשות מעדיפה שני ניסויים רב-מרכזיים לפחות בכל מוצר, והשאלה היא אם היא תתייחס לשני הניסויים הדומים הללו, בפצעים סוכרתיים ולא-סוכרתיים, כשני ניסויים מספיקים, או לכל אחד בנפרד.

יתרונות ההנפקה: ישנם מעט מאוד מוצרים המגיעים לשוק עם היסטוריה ארוכה כמו אלה של מקרוקיור. גם חברות שביצעו ניסויים באלפי אנשים, עקבו אחריהם בדרך כלל רק לזמן קצר.

שוק ריפוי הפצעים הוא שוק ענק, ואין בו טיפולים טובים. מנכ"ל החברה ניסים משיח שייך לצוות ההנהלה הבכירה של אומריקס, שהייתה בין חברות הביוטק הבולטות בנאסד"ק ב-2006-2008. לפני החברה כמה אירועים מחוללי-ערך משמעותיים בשנים הקרובות. המוצרים שלה מתאימים למגוון רחב מאוד של פצעים.

אתגרי ההנפקה: למרות העדויות הרבות לפעילות המוצר בשטח, הסיכון הגדול ביותר לחברה נוגע לשאלה האם תצליח להשיג בניסוי תוצאות משמעותיות מבחינה קלינית. מקרוקיור מכוונת את הטכנולוגיה שלה למגוון סוגים של פצעים, אולם כדי לבדל את עצמה היטב בשוק מול מוצרים קיימים, תצטרך להראות תועלת בעיקר בטיפול בפצעים חמורים מאוד, שכיום אין להם שום חלופה אפקטיבית.

בנייה של מערך ייצור, לוגיסטיקה ושיווק למוצר כזה תדרוש השקעה גדולה. חומר הגלם של החברה הוא תוצרי דם, ויש לאתר, לשנע ולטפל בדם מתאים לסוג דמו של החולה תוך שבעה ימים. אם הלוגיסטיקה תוביל לתמחור יקר מדי, תהיה למוצר בעיה בחדירה לשוק, גם אם המוצר עדיף קלינית. ייתכן שהחברה תצטרך לחתום על הסכם עם שותף כדי לחדור לשוק.

הפטנט של פרופ' דנון על המוצר אמור לפוג ב-2015, כך שתיאורטית ניתן להתחרות בחברה במוצר שייוצר על בסיס הידע של דנון, כל עוד אינו מפר תהליכי ייצור אחרים של החברה, שעליהם יש פטנט עד 2030. גורמים בשוק מעריכים כי הסיכון לתחרות כזו הוא נמוך.

ביובלאסט והורמון הטרהלוז

החברה: ביובלאסט הוקמה כדי לפתח תרופות למחלות יתום, מחלות נדירות שאין להן היום תרופה. היא הוקמה על-ידי אודי גלבוע וד"ר דליה מגידו, שני משקיעים בביומד שגם יזמו והנפיקו את אלקוברה, המפתחת תרופה להפרעות קשב, ונסחרת היום בנאסד"ק בשווי 262 מיליון דולר.

מודל עסקי זה הופך פופולרי מאוד בקרב חברות התרופות הגדולות כקטנות. ה-FDA מקילה מאוד את תהליך רישום התרופות למחלות יתום, וחברה יכולה לפצות על קוטן השוק בכך שתטפל באותו מוצר יחיד בכמה מחלות יתום שונות. חברת ULTRAGENYX, שהמודל שלה דומה, נסחרת לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר.

המוצר המוביל של ביובלאסט מבוסס על הורמון בשם טרהלוז (Trehalose), שכיום נערך בו ניסוי יעילות בישראל, במחלה ניוונית גנטית קטלנית בשם OPMD, לאחר שכמה מחקרי חיות הראו את יעילותו. טרהלוז מופיע באופן טבעי בגוף, ואפילו במזון, אולם הספיגה שלו ממזון היא קטנה מאוד.

ביובלאסט פיתחה פורמולציה שלו הניתנת בעירוי. להערכתה, הניסוי יסתיים תוך כ-18 חודשים. ניסויים באותו המוצר לשתי מחלות נדירות נוספות, אמורים להתחיל לקראת סוף 2014. לחברה מגוון מוצרם נוספים בשלב הפרה-קליני.

ביובלאסט מעריכה כי תוכל לסיים ניסויים קליניים עד שלב III בפחות מ-5 מיליון דולר להתוויה, אך סכום זה נראה נמוך מדי לתרופות עם מנגנון חדש לגמרי, אף שהן תרופות יתום, ואף שהחברה מתנהלת ביעילות - ב-2013 היא שרפה פחות ממיליון דולר.

יתרונות ההנפקה: מחלות יתום הן תחום חם מאוד בנאסד"ק, והמודל העסקי של החברה נראה מבטיח. העובדה כי מעורב בה הצוות שהביא לנאסד"ק את אלקוברה, לכל הפחות תתפוס את תשומת לב המשקיעים.

לחברה הצטרף כיו"ר פרד פרייס, מנהל בולט מאוד של חברות ביומד נסחרות, ובין היתר יו"ר אומריקס, שהוזכרה לעיל, ומנכ"ל בחברת הביוטק המצליחה bioMarin. ביובלאסט אינה מבקשת סכום או שווי מוגזמים, ולכן לשוק יהיה קל יחסית לעכל אותה.

אתגרי ההנפקה: המוצרים טרם עברו ניסויים קליניים משמעותיים. החברה גייסה עד כה ממשקיעים חיצוניים רק כ-5 מיליון דולר, והיא חברה צעירה. וול סטריט אוהבת לראות כי החברה זכתה גם לאמון של משקיעים קודמים, וכי בעבר הציגה תוכניות וביצעה אותן.

ביובלאסט אמנם הוסיפה למתכון של אלקוברה את התבלין הלוהט פרד פרייס, אבל גרעה את ירון דניאלי כמנכ"ל (הוא משמש כדירקטור). האחרון מקבל קרדיט רב בשוק על הרואוד שואו שערכה אלקוברה, וחסרונו בעמדת מפתח עשוי להיות מורגש הפעם.

 ניסים משה ודליה מגידו / צילומים: תמר מצפי ואריאל ירוזולימסקי