כשאני שב למקומות שכבר כתבתי עליהם לביקור חוזר, אני מסביר, לעצמי בעיקר, מדוע אני חוזר שוב למקום שכבר כתבתי עליו שנתיים לפני כן. והרי אין באמת צורך להתנצל. נדמה לי שהחזרה לקפה אירופה לא תדרוש הסבר ארוך ומתפתל. לפני כמה שבועות החליף שרון כהן את מעוז אלונים ואיתי הרגיל בעמדת השף במקום.
ועכשיו לתרגום, לטובת מי שאינו שוחה, למזלו, בביצת הקולינריה המקומית: שרון כהן הוא השף והבעלים של מסעדת שילה התל אביבית. מעוז אלונים ואיתי הרגיל הם בעליה והשפים (בעיקר הרגיל, אבל גם אלונים שולח ידו לא מעט בבישול), של מסעדת הבסטה שבשוק הכרמל בתל אביב. בקיצור, מדובר בחילופי גברי בצמרת הדלילה של הטבחות המקומית. וזה כבר שווה ביקור מחדש.
אלונים והרגיל הריצו את המטבח של קפה אירופה מתחילת דרכו בקיץ 2012. הריצו, אני כותב, משום שלטעמי, לפחות על סמך הביקור שלי אז, לא הצליחו השניים לשחזר בקפה אירופה את האיכות החד-פעמית של האוכל במסעדת הבסטה. ואולי גם לא ניסו. אחרי הכול, איש כנראה לא התכוון לדרוש כאן את המחירים מעוררי הפלצות שמבקשים במקום הזרוק אך המטעה שלהם ברחוב השומר ליד השוק.
קפה אירופה התכוון, וגם הצליח, כבר מתחילת דרכו, להיות מקום אופנתי. האמת היא שקצת קשה לפקשש, כשאתה חולש על אחד הבניינים הכי יפים, הכי סודיים, והכי מפתיעים בשדרות רוטשילד. בית לבני הסיליקט האדומות הצר להפליא, הדחוק בין הבתים שמספריהם 9 ו-11 בקצה הדרומי של השדרה, הוא פנינה אמיתית, שהוקמה על-ידי בני משפחת שלוש המיתולוגית בתחילת ימי העיר העברית הראשונה. הוסיפו לכך את בעלי הבית, אלה שלא התחלפו, דוד טור ושלומי זידן, שניים מכרישי הלילה של תל אביב, ותקבלו מתכון בטוח לאופנתיות קשה.
קשה, אני אומר, מכיוון שאני לפחות, יצור מאותגר אופנתית שכמוני, די סולד ממקומות אופנתיים מדי, כאלה שבהם הסטוץ לא פחות חשוב מהאוכל. אפילו שמו של שרון כהן, מגדולי הטבחים שקמו לנו בשנים האחרונות, לא הצליח להרגיע אותי. לשמחתי, אני מכריז כבר עכשיו, דאגתי לשווא. קפה אירופה אינו סניף של שילה, בדיוק כפי שלא היה סניף של הבסטה קודם. אבל לפחות לעת עתה כהן מספק את הסחורה. בתנאי שמבינים היטב שכאן זה לא שילה.
אחרי ששילה עצמה הפכה מבר אופנתי מאוד לבורגנית קטנה ויקרה, החליט כנראה כהן שהוא רוצה לחזור קצת לשורשים הפרועים שלו. קפה אירופה הוא קצת פחות אפלולי משילה המקורית, לפחות בקומת החצר (הבר בקומה הראשונה אמור לתת מענה הולם גם למבקשי החושך הסקסי) אבל הוא אינו מנסה לרגע להיות זירת הרפתקאות קולינרית כמו אחותו הגדולה.
התחלנו את הארוחה בסלסילת לחמים טובה, ולצדה פלפלי פדרון* מטוגנים נהדרים. בהמשך חלקנו כמה מנות קטנות ומענגות. קרפצ'ו ארטישוק איטלקי הוכן אמנם מארטישוקים איטלקיים משומרים (אלא אם כן הצליחו לשחזר את טעמם של אלה מארטישוקים טריים), אבל משהו בחיתוך המיומן ובתיבול הנהדר, שכלל שמן זית, חומץ בלסמי ותועפות פרמזן, הצליח להציל את המנה מבנאליות.
שיפוד שרימפס על גריל פחמים היה פשוט להפליא, אבל הותקן משרימפס טריים וטובים, הוסר בזמן מהגריל והיה תענוג גדול.
צמד פיתות קטנות שהתפקעו כמעט מ"מעורב הדגים" שנדחס לתוכן. מי שאכל בשילה ודאי מכיר את ה"מעורב תל אביבי" שהפיתות האלה משחזרות - דגים על הפלנצ'ה שתובלו בחוכמה בצזיקי, בפטרוזיליה, בבצל, בסומק, בסחוג, בכמון ובפפריקה. מנה ממכרת ממש.
מנת הברבוניות המטוגנות הייתה אמנם נדיבה מאוד ולא קטנה כמו אחיותיה, אבל אף שבוצעה בדייקנות סבלה מרכרוכיות מסוימת, שנבעה כנראה מהעובדה שאכלנו כאן במוצאי שבת והדגים היו, אולי, מאתמול. לא "לא טריים", אבל לא טריים מספיק כמו שאפשר לצפות מכהן. אוכף הטלה על הגריל היה פשוט ונהדר. הוא הוגש עם תוספת פריקי מתקתקה מעט, שהייתה ההברקה האמיתית. עוד מנת טלה הייתה תבשיל צוואר טלה עם עגבניות ועם רבעי ארטישוק (שוב, משומרים) מנה שתגרום לי כנראה להתקשר לכהן ולבקש את המתכון.
קינחנו בצ'ורוס, אותן סופגניות ספרדיות מצופות בסוכר ולצדן ריבת חלב ורוטב שוקולד חם ובמנת פנקוטה נהדרת בניחוח בולט של לבנדר, עם ג'לי תות וכדור סורבה רימונים ובממתקי שוקולד דחוסים וטעימים ולצדם גלידת שוקולד קרמל.
כדאי להכיר
פלפלי פדרון. הפלפלים הירוקים הקטנים הללו, שהגיעו מספרד וכבשו בסערה את סצנת האוכל המקומית, הם זן פלפלים מיוחד ומטעה. זהו פלפל ירוק המזכיר פלפל ירוק חריף. אלא שהפדרון הוא לרוב לא חריף בכלל אלא מתוק, וגם קצת מריר. ולמה רק בדרך כלל? מפני שאחת לכמה זמן נולד אחד כזה שהוא בכל זאת חריף... נסו לטגן אותם בשמן עמוק ולהגיש מיד עם מלח גס מעל.
קפה אירופה
פרטים: שדרות רוטשילד 9 ב', תל אביב, טל' 03-5259987, א'-ש' 19:00 עד אחרון הלקוחות
מחירים: לחם - 19 (למה?) שקלים, פלפלי פדרון - 19, דגים בפיתה - 49, ארטישוק - 29, שרימפס - 49, ברבוניות - 69, אוכף טלה - 69, תבשיל טלה - 69, פנקוטה - 38, צ'ורוס - 38, ממתקי שוקולד - 38 שקלים
השורה התחתונה
יקר (כי המנות קטנות) אבל שווה
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.