ערוץ ההיסטריה

היום השני למבצע "צוק איתן", ערוצים 1, 2 ו-10

ותודה לראש העיר תל-אביב - רון חולדאי, שאמר בפה מלא למראייניו בחדשות ערוץ 2 שהם היסטריים. אני מודה שעד אתמול חשבתי שהתקשורת בישראל אוהבת להתגייס למען מטרות לאומיות, והנה מסתבר שטעיתי: התקשורת הישראלית, אם לשפוט על-פי דרך סיקורה את היום הראשון למבצע "צוק איתן", לא מכורה ללאומיות, אלא להיסטריה.

"מתקפת טילים על ישראל" מכריזות הכותרות, גם כאשר ברור שחלק גדול מאותם "טילים" הם לא יותר מפחיות שימורים מעופפות. לא נעים, אבל ממש לא נורא.

וכך, בעוד תמונת הניצחון האמיתית של היום הזה הייתה כיכר "הבימה" מלאה במאות אנשים שיצאו זה עתה מהצגה מבלי שידעו בכלל שנורו טילים לעבר תל-אביב, מתרפקים בערוץ 2 על מראה של אוטובוס שנעצר ברמזור ליד מגדלי עזריאלי ופורק את נוסעיו שחלקם נראים מפוחדים, או במקביל שולחים את עמליה דואק לשדרות רוטשילד בחיפוש נואש אחר עוד קצת היסטריה, על אף שהחולפים בשדרה לוטשים בה מבט תמה.

אז נכון, אפשר בהחלט שהשיא עוד לפנינו, ולבל ישתמע כאילו אני מקל ראש בסכנה: גם פחית שימורים כשהיא פוגעת במישהו ישירות, עלולה להיות קטלנית (ודאי בשילוב עם המבנים הישנים של שכונות רבות בעיר), וצריך לעודד את הציבור לנהוג באחריות, ולא כמס שפתיים!

אבל הנה עדות מ"חזית" לב תל-אביב: אזעקה אחת נשמעה בשבע ומשהו, שלושת הטילים האחרים לא הפעילו אפילו את הצופרים באזור מגוריי. רק פיצוץ עמום של כיפת ברזל והכיתוב על מסכי החדשות הסגיר את העובדה שנורו, והצעקות היחידות שנשמעו היו של התפעלות מ"הקונצרט" של נבחרת גרמניה.

זו תל-אביב האמיתית שלא קיבלה ביטוי בתקשורת הישראלית, זאת שחולדאי האשים בצדק בהיסטריה.