20 משפחות המתגוררות ביישוב תושייה בדרום ממתינות כבר כמה שנים לבנות את ביתן ביישוב. המשפחות, שמתגוררות במקום בשכירות, חלקן בבתים ישנים ללא ממ"ד, הגיעו ליישוב לפני ארבע שנים ויותר. כמה מהן ממשפחות מפוני גוש קטיף.
סמוך למעבר המשפחות ליישוב נאמר להן שבקרוב תצא רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), בשיתוף המועצה האזורית שדות נגב, במכרז לשיווק 84 מגרשים לבנייה עצמית, אלא שבגלל מחלוקות בין המועצה האזורית לרשות מקרקעי ישראל, ובגלל התנגדות תושבי מושב כפר מימון הסמוך, התעכב המכרז המובטח. באפריל 2013 פרסמה לבסוף רמ"י מכרז לשיווק 43 המגרשים הראשונים מתוך ה-84, אבל גם בכך לא נגמר הסיפור.
בפברואר השנה הודיעה הרשות על ביטולו. 20 המשפחות שממתינות במשך שנים לבניית ביתן ביישוב נתונות כעת בחוסר ודאות לגבי חידוש המכרז והאפשרות שיוכלו לבנות בו בית ממוגן.
"אנחנו חשים תסכול רב במיוחד עכשיו", אומרת נציגת התושבים, "אנחנו גרים בבתים ללא ממ"דים, ובכל פעם שנשמעת אזעקת צבע אדום יש לנו בדיוק 15 שניות להגיע לחדר בבית שיש בו יותר קירות פנימיים ולהשתטח על הרצפה עם הילדים. אי אפשר לתאר את הנזק שנגרם לילדים שלנו במצב הבלתי נסבל הזה".
"נופלים בין הכיסאות"
תושייה הוא יישוב קהילתי ותיק המונה כ-240 משפחות. מאחר שהוא היישוב היחיד במועצה המוגדר תורני, יש לו ביקוש גבוה מצד אוכלוסייה מסורתית. מצב זה, אומרת נציגת התושבים, נוסף על העובדה שביישוב מתגוררים בשכירות אנשי קבע רבים עם משפחותיהם במימון משרד הביטחון, הביא לכך שדמי השכירות במקום הרקיעו שחקים.
"בכל שנה מעלים את דמי השכירות ביישוב והם כבר הגיעו לסכומים לא הגיוניים של 7,000 שקל בחודש. למשפחות שמשרד הביטחון מממן את השכירות שלהן אין בעיה, אבל למשפחות שבאו להקים פה את ביתן מדובר במצב בלתי אפשרי. בכל שנה שאנחנו לא יכולים לבנות את הבית שלנו ביישוב, המשפחות זורקות לפח 50 אלף שקל סתם. בכל שנה יש פה מלחמה עם בעלי הבתים על גובה שכר הדירה, ויש פה משפחה עם שישה ילדים שבכל שנה נאלצת לחפש בית אחר לעבור אליו. הילדים שלנו גדלים עם חרדות, ואנחנו לא יכולים לתכנן את חיינו שנים קדימה. באנו לפריפריה כדי להקים פה בית, כולנו אנשים עובדים ששירתו בצבא והמדינה מודיעה יום אחד שמבטלת את המכרז ואת האפשרות שלנו להקים סוף סוף בית".
לדברי התושבים, למכרז היה ביקוש רב, מצד יותר מ-100 משפחות מכל יישובי האזור, וזאת לאחר שהושג הסכם על סבסוד מחירי הקרקע ותשלום עלויות הפיתוח. "המכרז בוטל מסיבה שלא ברורה לנו. המועצה מאשימה את רמ"י, ורמי את המועצה וועד היישוב, והתוצאה היא שאנחנו נופלים בין הכיסאות. כנראה למי שכבר יושב בבית משלו אין אינטרס שייבנו פה בתים חדשים. בינתיים אנחנו רואים את הטילים עוברים מעלינו. יש פה משפחות שכבר לפני 10 שנים הגיעו ליישוב ושומעות על ההרחבה החדשה שעומדת לצאת".
למה לא ממגנים?
תושייה ממוקם בטווח של עד 7 ק"מ מעזה, ולמרות זאת הבתים ביישוב טרם מוגנו. מדוע? במשרד השיכון אומרים שהיישוב אכן נכלל בהחלטת ממשלה מ-2010 למיגון בתי היישובים השוכנים בטווח של 4.5 עד 7 ק"מ מגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה, אך עדיין לא הגיע תורו. "ההחלטה האמורה קבעה את השלמת הפרויקט במשך 3 שנים, וההרשאה התקציבית להפעלתו ניתנת בצורה מודולרית", מסבירים במשרד השיכון.
"סדרי העדיפויות בביצוע הפרויקטים בין היישובים נקבעו ע"י פיקוד העורף, ולפי קביעה זו תושייה ו-3 יישובים נוספים נכללים בשנת הביצוע השלישית. הפעלת הפרויקט מתוכננת ברביע האחרון של שנה זו בכפוף לקבלת הרשאה תקציבית. יצוין כי משרד הבינוי והשיכון הפעיל עד כה בצורה מלאה ובהתאם ללוחות הזמנים שנקבעו ב את ביצוע המרחבים המוגנים ב-14 יישובים בארבע מועצות אזוריות: מ.א. אשכול, ובאמצעות חברת עמיגור במועצות שער הנגב, חוף אשקלון ושדות נגב".
ממועצה אזורית שדות נגב נמסר בתגובה: "ביישוב תושייה מתוכננת הרחבה בהיקף של 79 יחידות דיור. לפי סיכום של המועצה עם רשות מקרקעי ישראל ובתיאום עם ועד היישוב אמור היה החלק הראשון של ההרחבה לצאת לשיווק לבני המקום בלבד. עקב בעיה משפטית שהתעוררה לאחר פרסום המכרז החליטו ברשות מקרקעי ישראל לבטל את שיווק ההרחבה, על אף התנגדות המועצה לביטול. המועצה והנהלת רשות מקרקעי ישראל שוקדים בימים אלה על מציאת פתרון הולם אשר יבטיח מחד גיסא את המשך פיתוח היישוב ומאידך גיסא את השמירה על צביונו הדתי לאומי של היישוב".
מרשות מקרקעי ישראל לא נמסרה תגובה.
אין בונים מרחב מוגן בתוך שבוע?
השבוע התבשרנו שטווח הטילים המשוגרים מעזה לישראל חוצה את ה-100 ק"מ ושהסכנה הביטחונית מרחפת גם מעל גוש דן ואזור חוף הכרמל. ועם זאת, רק בדירות שנבנו אחרי אפריל 1992 יש ממ"ד. חוק הממ"דים שנכנס לתוקף ב-1992, לאחר מלחמת המפרץ, קובע שבכל הבניינים שיוקמו אחרי אפריל 1992 יותקן ממ"ד (מרחב מוגן דירתי) או ממ"ק (מרחב מוגן קומתי).
בדירות בבניינים שנבנו בין 1980 ל-1992 אין ממ"ד, ויושביהן גם אינם יכולים להוסיפו במסגרת תמ"א 38, שכן התוכנית אינה חלה עליהם. מעבר לכך, פרויקטים של תמ"א 38 אינם מיושמים כמעט מחוץ לתל אביב בגלל חוסר כדאיות כלכלית. במצב שנוצר, תושבים החיים מחוץ לטווח של עד 7 ק"מ מעזה יכולים לבנות ממ"ד רק באופן פרטי, ללא סיוע ממשלתי.
איך עושים זאת? "בידי פיקוד העורף מצויות הנחיות כיצד ניתן להסב חדר קיים בדירה למרחב מוגן", אומרים במשרד השיכון, "ההסבה נעשית באמצעות שיפור עמידות מעטפת החדר (קירות ותקרה) ומיגון הפתחים - חלון, דלתות וכדומה. הפעולות הנדרשות נבחנות ע"י פיקוד העורף, כל מקרה לגופו. העלות הממוצעת עומדת על עשרות אלפי שקלים".
לדברי רמי צרפתי, מבעלי חברת "רגבים" הבונה וממגנת אלפי יחידות דיור בעוטף עזה מטעם משרד השיכון, יש שתי שיטות למיגון הבית: "השיטה הראשונה היא הסבת חדר קיים לחדר מוגן על ידי ציפוי קירות החדר בבטון והתקנת חלון הדף ודלת הדף, וצינור גז. מדובר בשיטה מהירה ללא הזדקקות לאישור הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, שעלותה נאמדת ב-50 אלף שקל וביצועה אורך כשבוע". עם זאת, לדברי צרפתי, "מדובר בפתרון לא אידיאלי, אך הוא עומד בתקן של פיקוד העורף".
השיטה המומלצת יותר, לדברי צרפתי, היא להוסיף ממ"ד לדירה הקיימת. לצורך כך צריך לפנות לוועדה המקומית לתכנון ובנייה כדי לקבל אישור. פיר הממ"ד שנוסף לדירה חייב לעבור בכל הדירות בבניין, כך שיוקם ממ"ד מעל ממ"ד. פירוש הדבר שכל הדיירים בבניין משותף צריכים להסכים לביצוע המהלך. "במקרה הזה מדובר בפתרון מיטבי", אומר צרפתי. "לדירה נוסף ממ"ד חדש, שעלותו עומדת על 100 אלף שקל למשפחה, וביצוע העבודות אורך כחודש".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.