מבוטחים רבים נתקלים לעתים בסירוב מחברת הביטוח לשלם להם את תגמולי הביטוח בטענה של מרמה או הגזמה בהיקף הנזק. כך היה גם במקרה של א' שהתהפכה עם רכבה וחברת הביטוח סירבה לפצותה בטענה שהיא לא נהגה ברכב, אלא אדם אחר שלא היה מכוסה בכיסוי ביטוחי לפי תנאי הפוליסה. החברה אף דרשה מא' לעבור בדיקת פוליגרף כדי להוכיח זאת.
רבות דובר על בדיקת הפוליגרף המכונה גם בפי רבים (בטעות) "מכונת אמת". אותו מכשיר נועד לקלוט את תגובותיו הפיזיולוגיות הבלתי רצוניות של האדם במצבי לחץ או התרגשות שנגרמים בסיטואציות של אמירת שקר (כגון: עלייה בלחץ הדם, הזעה, פעימות לב וכדומה). אמינותו של הפוליגרף שנויה במחלוקת, וועדת כהן שהוקמה לבחינת העניין קבעה כי ממצאי מכשיר הפוליגרף אמינים בשיעור העולה על 90 אחוזים.
בדומה לא', מאות מבוטחים נקלעים למקרים דומים ורבים מסכימים להיבדק בפוליגרף מתוך אמונה מלאה כי יצליחו להוכיח את צדקתם. רבים נוחלים מפח נפש שמתברר כי התוצאות מצביעות על כך שלא אמרו את האמת, ולכן נשללים מהם תגמולי הביטוח. כאשר חלק מהמבוטחים מנסים בכל זאת להגיש תביעה נגד חברת הביטוח, במקרים רבים מתברר כי הם חתמו על כתב הסכמה שבו סעיף הקובע כי ממצאי בדיקת הפוליגרף יהוו "ראיה מכרעת ובלעדית".
בתי המשפט השונים עסקו בעניין קבילות ממצאי הפוליגרף ומידת השפעתם כראיות בהליכים שונים, עד שהסוגיה הגיעה לפתחו של בית המשפט העליון שהוציא את פסק הדין התקדימי הידוע כ"הלכת ביאזי", וקובע כי בדיקת פוליגרף תהיה קבילה בהליך משפטי ובתנאי ששני הצדדים להליך נתנו את הסכמתם המפורשת לכך. ההסכמה צריכה להיות הן לעריכת הבדיקה והן להגשת תוצאותיה ובכפוף לשיקול דעתו של בית המשפט.
בשנת 2008 אומצו מסקנות הלכת ביאזי על ידי המפקח על הביטוח ושוק ההון במשרד האוצר, שפרסם חוזר מקיף עם הנחיות ברורות ומדויקות האם וכיצד רשאיות חברות הביטוח להשתמש בבדיקת הפוליגרף ביישוב תביעות.
כך, אוסר החוזר באופן מפורש על חברת הביטוח לחייב את המבוטח לעבור בדיקת פוליגרף כתנאי לתשלום תגמולים, וקובע כי המבוטח יכול לבחור לפי שיקול דעתו מכון פוליגרף מתוך רשימה שתכיל לפחות חמישה מכונים שאינם קשורים ושאין להם כל זיקה אל חברת הביטוח. עוד קובע החוזר, כי סירוב המבוטח לעבור בדיקת פוליגרף אינו פוגע בזכויותיו ולא ישמש כראיה במשפט.
הבדיקה, אם כן, היא וולונטרית ומחייבת הסכמה בכתב מצד התובע. חברת הביטוח מצדה רשאית להציע למבוטח לעבור את הבדיקה לאחר שעלו נגדו חשדות למרמה מצד חברת הביטוח (שיתועדו בכתב ויימסרו למבוטח לאחר סיום בירור התביעה). בנוסף, לפני שהמבוטח חותם על הסכם לבדיקת פוליגרף על חברת הביטוח להסביר לו, בעל פה ובכתב, את כל התנאים לעריכת הבדיקה, לרבות המלצה להתייעצות עם עו"ד, וכן לתת למבוטח לפחות 24 שעות לשקול את ההצעה.
בכל מקרה, על המבוטח לדעת כי תוצאות בדיקת הפוליגרף, יהיו אשר יהיו, לא ישמשו כאמור כראיה מכרעת בתביעה, וחברת הביטוח אינה רשאית להסתמך בעת דחיית תביעה או חלק ממנה, או בעת הקטנה או הפסקת תשלומים, רק על תוצאותיה של בדיקת פוליגרף. כמו כן, הבדיקה לא תשלול או תגביל את זכותו של התובע לפנות לערכאות משפטיות, והמובטח רשאי לפנות למכון פוליגרף נוסף לפי בחירתו ולבצע בדיקה נוספת.
כך או כך, מומלץ למבוטחים להתייעץ עם עורך דין מטעמם לפני שהם מסכימים לבצע בדיקת פוליגרף.
הכותב הינו מומחה בביטוח ונזיקין, הבעלים של משרד עורכי דין ג'ון גבע, ומשמש, בין היתר, כיועץ המשפטי לחברי לשכת סוכני הביטוח
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.