"מי שמוכר מניות בעת פעילות מבצעית מצטער אח"כ"

למרות המצב הביטחוני שהולך ומחריף, בבורסה המקומית חזרו לשדר היום עסקים כרגיל. דווקא כשברקע מטחי רקטות שהגיעו לגוש דן ואף מעבר לו, ובניגוד למסכים האדומים שאפיינו הן את המסחר בת"א בימים האחרונים והן את המסחר בבורסות העולם, תל אביב התנהלה היום (ד') במגמה חיובית, עם עליות שערים בכל האפיקים.

גם בתעשיית קרנות הנאמנות, שלאחר חודשים ארוכים של גיוסים ספגה בימים האחרונים פדיונות של 2 מיליארד שקל, העניינים נרגעו מעט, וקצב יציאת הכספים מהקרנות הצטמצם בכ-50%.

אלא שכאמור, במצב הגיאו-פוליטי - שהוא שגרם העיקרי לירידות האחרונות בשווקים - לא חל שינוי ממשי, מה שמעלה את השאלות: מה עומד מאחורי העליות שנרשמו היום בת"א? האם חווינו תיקון שהסתיים, או שמא הירידות בשוקי חו"ל הן סימן לכך שהכיוון הכללי צפוי להישאר שלילי? ואיך צריכים המשקיעים להיערך? ארבעה מנהלי השקעות בכירים ניסו לספק לנו היום תשובות אפשריות, לשתף בהערכותיהם ולחלוק מניסיונם.

העליות בשווקים: "המוסדיים מנצלים את המחירים הנוחים"

"ניסיון העבר בעשור האחרון, שהוא בהחלט עשיר, מלמד שמשקיעים שמוכרים סחורה במהלך פעילות מבצעית - מצטערים על זה. בכל מבצע כזה השווקים יורדים אבל מתקנים את עצמם די מהר, ונראה שהמשקיעים החלו להפנים את זה", מסביר אלכס ז'בז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב דש.

"השוק סבל בימים האחרונים מירידות שערים ופדיונות בקרנות הנאמנות, ואלה בעיקר מימושים ממשקיעים שמאוד רגישים למצב הביטחוני", אומר צור פלג, מנכ"ל ניהול תיקים של מגדל שוקי הון. לדבריו, "בכל תקופה של הידרדרות ביטחונית יש בתחילה אי ודאות בשוק, לאחריה השוק מפנים את המצב והלחץ נרגע". מהצד השני, הוא מסביר, נמצאים המשקיעים לטווח הארוך - כלומר הגופים המוסדיים - שרואים בירידות האחרונות הזדמנות כניסה לשוק, ולדעתו הם אלה שעומדים מאחורי העליות היום.

גם יתר המומחים סבורים כי מה שהניע את העליות היום הם מוסדיים, שעד כה חשבו שהמחירים יקרים ופשוט "חיכו לתיקון עם הכסף ביד". זוהי, כאמור, תופעה מוכרת בשווקים גם ממקרים דומים בעבר: הראשונים לצאת מהשוק הם המשקיעים הפרטיים והקטנים (מה שמתבטא היטב בפדיונות בקרנות הנאמנות בימים האחרונים) כאשר מי שמנצל את הירידות במחירים שנגרמות כתוצאה מכך הם המוסדיים.

"ההבנה שירי הטילים מעזה לא מהווה איום גדול הביאה לירידה בהיקף הפדיונות בקרנות הנאמנות", מוסיף נועם רוקח, סמנכ"ל ההשקעות של אנליסט. "כעת נוצרה רמת מחירים מעט יותר נוחה, והמשקיעים המוסדיים בהחלט מנצלים אותה".

"האבק שוקע, הבהלה שוככת והאירועים נכנסים לדפי ההיסטוריה ומפנים את מקומם לכלכלה", אומר אורי גרינפלד מפסגות. "לכן, כל עוד לאירועים אין השפעה מהותית על מצבו של המשק, לרוב גם לא תירשם השפעה מהותית ופרמננטית על השווקים הפיננסיים. במקרים בהם יש עלייה בסיכון גיאופוליטי השווקים מגיבים בירידות ויש אי ודאות, אבל ברגע שמבינים שהסיכון לכלכלה לא גדול - ולרוב הוא לא - אז יש תיקון".

לדבריו, "העליות של היום עדיין לא מפצות על הירידות האחרונות והשוק עדיין תלוי במצב הרוח של המשקיעים. אולם, אם המסגרת הביטחונית תישאר דומה לזו שראינו בימים האחרונים, ולא נלך לכיוון של אינתיפאדה, אפשר להעריך שתוך חודש השווקים כבר יפצו על הירידות, ואף יעלו מעבר לכך".

ומה בכל זאת צריכים המשקיעים לעשות עד שאי הוודאות הזו תחלוף? לדברי צור, מה שנדרש מה הוא דווקא לא לעשות. "לנסות ולהעריך כיצד השוק צפוי להתנהג בתקופה קצרה הוא דבר שלא נכון לעשותו. להיפך, אסור לתת לסיטואציות כאלה להפריע או לפגום במערך שיקולי ההשקעה", הוא אומר. "כפי שלמדנו מאירועי העבר, למקרים מסוג זה אין השפעה מהותית על השווקים - לא בטווח הקצר ובוודאי שלא בטווח הארוך. רק הכלכלה קובעת. מאחר שלאירוע מסוג זה אין השפעה על הכלכלה, למשקיעים אין סיבה להיות מודאגים, ואין להם צורך להיערך באופן שונה מבעבר".

"מי שמרגיש נוח עם תיק ההשקעות שלו לא צריך לעשות דבר, אין טעם לנסות ולתזמן את השוק על בסיס החרפה גיאו-פוליטית שעשויה להתברר כזמנית", מוסיף רוקח. לעצה זו שותף גם גרינפלד, שבאופן כללי ממליץ שלא להיחפז בקבלת החלטות אמוציונליות לאחר אירועים ביטחוניים ופוליטיים, ולא לבצע שינויים מהותיים בתיקים.

הירידות מעבר לים: "גם האופטימיים וגם הפסימיים חוששים"

במקביל להחרפה במצב הביטחוני בישראל, גם בארה"ב וביתר השווקים בעולם נרשמו בימים האחרונים ירידות שערים. ז'בז'ינסקי סבור כי גם כאן מדובר בתיקון בלבד, "משום שהנתונים בארה"ב היו חזקים, ולכן אין חשש להאטה בצמיחה".

הטריגר לירידות, הוא מסביר, נובע משילוב מעניין של אופטימיות ופסימיות של המשקיעים: "הפסימיים חוששים מתרחיש שהכלכלה האמריקאית לא צומחת - מה שלדעתי לא נכון - מה שיביא לפגיעה בשוק המניות. מצד שני, גם האופטימיים חוששים כי הם חושבים שהכלכלה האמריקאית במצב טוב ולכן הבנק המרכזי יצטרך להעלות ריבית מהר מהצפוי, וגם זה לא טוב לשוק המניות".

גם רוקח סבור שהירידות בארה"ב הן לא יותר ממימוש שמגיע לאחר מהלך גדול של עליות בשנים האחרונות. "מכפיל מדד ה-S&P הוא מעל 17 - לא זול, אך סביר להשקעה ביחס לאלטרנטיבות", הוא אומר.

"השוק בארץ תמיד התנהג בקורלציה חיובית עם שוקי חו"ל, וזה אחד הגורמים שמשפיעים עליו בטווח הארוך", מוסיף צור, שמזכיר כי השוק האמריקאי אמנם ירד בימים האחרונים, אבל המדדים המובילים בו עלו מתחילת השנה ב-7% והם עדיין קרובים לשיא כל הזמנים. "זאת התנהגות טבעית של שוק מניות. זה מהלך עסקים רגיל, תמיד ימצאו סיבה לתיקון. מה שמשפיע על השווקים זו סביבת הריבית הנמוכה, והיא לא צפויה להשתנות מהותית בזמן הקרוב - ולכן גם המגמה החיובית לא תשתנה", הוא אומר.

ירידות השערים בארה"ב מגיעות בעקבות פרסום אינדיקטורים חיוביים לכלכלה האמריקאית, מה שהעלה אפשרות שהבנק המרכזי בארה"ב יחל להעלות את הריבית מוקדם מהצפוי. "הפחד הכי גדול של הבנק המרכזי הוא שהעלאת ריבית תהיה מהירה מדי, הכלכלה שוב תיפגע והפעם לא יהיו להם כלים להגיב", אומר גרינפלד.

"לכן, הפד ימתין עם העלאות הריבית עד שהמשק יוכל לספוג ריבית יותר גבוהה. בעוד שנתיים הריבית לא תהיה אפסית אבל היא גם לא תהיה גבוהה במיוחד. הכלי הכי חזק של הבנק המרכזי הוא התקשורת שלו עם השווקים, ולכם הם מקפידים לשדר שהריבית תעלה לאט. כשמדברים על האפשרות להעלאת ריבית השוק תמיד נבהל".

האפיק הקונצרני: "טבעי שיהיו בועות"

הירידות שאפיינו את הבורסה בת"א בימים האחרונים כללו כאמור גם פדיונות בתעשיית קרנות הנאמנות. אך האפיק הפופולרי מאוד עד לא מזמן, קרנות האג"ח הקונרצניות, ספג פדיונות שבועות לפני שהחלה ההסלמה במצב הביטחוני. היום, מדדי התל בונד - שחווים ירידות כבר מאז אמצע מאי - החלו דווקא לעלות.

"האג"ח הקונצרניות התנפחו יותר מדי. הקרנות שמתמחות בתחום מנהלות כ-70 מיליארד שקל - מספר שלא ראינו לא ב-2007, שהייתה שנת שיא, וגם לא ב-2011", אומר ז'בז'ינסקי. לדבריו, נתון השיא הזה נבע מהורדות הריבית של בנק ישראל. שם, אגב, הביעו השבוע חשש מפני בועה באפיק הזה.

"רמות המחירים באג"ח הקונצרניות רחוקות מלהיות זולות, מה עוד שבמקביל אנחנו רואים חברות עם מאזנים חלשים שמנצלות את הרעב לאלטרנטיבה לריבית הנמוכה ומגייסות מהם כספים", מזהיר צור, שמציע למשקיעים להיות מאוד סלקטיביים בהשקעה בתחום.

כאמור, הירידות באפיק זה התחזקו מאוד ביומיים האחרונים, ונעצרו היום. הסיבה לכך, על פי מנהלי ההשקעות, היא שכעת נוצרה נקודה נוחה לכניסה של משקיעים - בעיקר באג"ח בדירוג גבוה. "עכשיו, במרווח של 1% באג"ח בנקים מול האג"ח הממשלתיות, ובמרווח של מעל 2% לחברות בקבוצת דירוג A - המרווחים סבירים. ברור שבראיה הרחבה המחירים לא זולים, אך האלטרנטיבה היא להסתפק בריבית אפס", אומר רוקח.

ז'בז'ינסקי מוסיף כי בתקופה האחרונה הציבור הבין שהתשואה באג"ח הקונצרניות לא בהכרח משקפת את הסיכון, כך שההסלמה במצב הביטחוני הייתה מעין תירוץ. "יש הרבה כסף נזיל, כי במהלך השנה האחרונה המוסדיים צמצמו חשיפה לאפיק הקונצרני וצברו מזומנים לאירועים כאלה של ירידות חדות. יש כרגע נקודות כניסה נוחות לאג"ח בדירוגים גבוהים, שהפכו מנייר לא מעניין למשהו שכדאי לבחון".

"האפיק הקונצרני הוא הכי מעניין היום", מסכם גרינפלד. "באג"ח בדירוגים הנמוכים המחיר גבוה, אבל באג"ח הבטוחות יותר, כמו בנקים, נפתחו המרווחים. לכן, חשוב יותר מתמיד לבצע אנליזה בין חברות ובין הסדרות". עם זאת, גם כיום, הוא מציין, מעדיפים בבית ההשקעות פסגות את האפיק המנייתי.

בשורה התחתונה, נראה כי כל עוד הריבית תישאר נמוכה, הבועה באפיק הקונצרני תמשיך להתנפח, כשמדי פעם ייצא ממנה מעט אוויר. "כל עוד אנחנו בעולם של ריביות כל כך נמוכות, טבעי שיהיו בועות. זה העולם שאנחנו חיים בו, שכולל התנפחות לא רציונלית של המחירים", אומר ז'בז'ינסקי. "לכן, חשוב שהאוויר ייצא מדי פעם, כדי שלא נגיע לטריטוריה מסוכנת".

 השפעות אירועים ביטחוניים על מדד תא 10