הצד האפל של הרפורמה ברשות השידור

הוועדה המיוחדת בכנסת שמונתה לדון בהצעת החוק לסגירת רשות השידור שמה לה למטרה להביא את הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית במליאה עוד במהלך כנס הקיץ של הכנסת, המסתיים בסוף יולי. נראה שחשוב לוועדה להעניק לעובדי רשות השידור "מתנה" נאה לקראת החגים, בפתחה של שנה חדשה.

השר יאיר לפיד מקפיד כנראה על קלה כבחמורה, ולכן חשוב לו לתת מתנות בסתר. הוא נחוש כל-כך להעניק את המתנה, ועל כן מובנת החלטתו לחבור לשר גלעד ארדן ולהחליט להעביר את הדיון מוועדת הכלכלה לוועדה מיוחדת, לפקח באופן אישי ולדאוג שהחברים בוועדה, רובם ככולם תומכים נלהבים בהצעת החוק, יהיו צבועים בצבעים ברורים:

צבעה של קארין אלהרר: חכם היה למנותה ליושבת-ראש הוועדה, כך קל יותר לזרות חול בעיני הציבור שאכן מדובר בוועדה חברתית, ולא היא! הוועדה בראשותה של ח"כ קארין אלהרר מאמצת את סעיפי החוק שהוכתבו בידי שולחיה אחד לאחד, בלי דיון מעמיק ורוחבי בהשלכות החברתיות והכלכליות. מה גם שהוועדה בראשותה נחשבת לחותמת גומי בקרב חברי הכנסת והציבור.

צבעו של הכסף: חכם היה להכריז על ביטול האגרה. כך קל יותר לגרום לציבור לא לשאול שאלות ולפטור את קברניטי השינוי ממתן תשובות, להסתיר את העובדה הפשוטה שלא יהיה שינוי מהותי פרט לשינוי שמו של החולה, כיוון שמימון השידור הציבורי יהיה תמיד מכיסו של האזרח, בין באגרה ובין במס מכובס.

צבעה של האדמה: אדמות הרשות יהפכו ירוקות יותר, זה יהיה צבעו הירוק של הכסף, וצבעו הירוק של אילן נכסי המדינה, שתמיד, אבל תמיד, ענפיו ופֵרותיו מגיעים לאותן משפחות, רק שהירוק היום ירוק מאוד...

רק סכומי-העתק הצפויים ממכירת הקרקעות השייכות לרשות השידור יכולים להסביר את הלהט הבלתי מוסבר לנשלה מנכסיה, למנות לה כונס נכסים בשעה שמעולם לא הוכרזה פושטת רגל או חדלת פירעון, למכור את מתחם רוממה ושערי צדק בירושלים ומתחם שרונה בתל-אביב ולשלוח אותה לגור בשכירות עד אחרית ימיה על חשבוננו, משלמי המסים.

צבעה של הרשות החדשה בצבעים ממלכתיים: רק כך אפשר להסתיר את העובדה שעל-פי הצעת החוק, מה שהיה הוא שיהיה רק גרוע בהרבה. השליטה תהיה בידי שרי האוצר והתקשורת. שר האוצר ישלוט על תקציב התאגיד שיוקם. בעל המאה הוא בעל הדעה, והדעה שנשמע תמיד תהיה זהה איכשהו לאינטרסים האידאולוגים והכלכליים של שר האוצר.

שר התקשורת ימנה את יו"ר הוועדה, שימנה את ועדת האיתור, שתאתר את חברי הדירקטוריון, שיהיו בשליטת היו"ר, שיתמנה על-ידי השר, שרשאי להדיח את היו"ר דזבין ארדן בתרי זוזי, חד גדיא.

צבעם של עובדי הרשות: שקוף. לא שקופים כמים מפכפכים או כשקית שקופה מרשרשת אלא שקוף שקוף נטול כול וקול. כך אין צורך להתמודד עם זכויותיהם כעובדים. חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו חל רק על אנשים בעלי גוון כלשהו: לבן, שחום, שחור ושחור מאוד. על שקוף לא. זו הכרעה שהתקבלה בממשלה כלפי כל השקופים: העניים, בעלי הצרכים המיוחדים, משפחות חד-הוריות ועוד.

אז חברי הוועדה, אף שהכול צפוי וכל אחד מכם ממלא בקפידה אחר ההוראות ואת התפקיד במשבצת לוח השחמט שבה הוצבתם, עדיין לכל אחד ואחת מכם הרשות נתונה.

הרשות נתונה לכם לברר מי מרוויח ומי מפסיד מיישומה של ההצעה במתכונתה הנוכחית, בלא בחינה של חלופות (אלטרנטיבות) נוספות שהוצעו לכם, טובות יותר כלכלית, ופוגעניות פחות חברתית.

הרשות נתונה לכם לזכור שלמקום עבודה, מלבד היותו מה שנותן שכר, יש תפקיד מרכזי בחייהם של העובדים: הוא מאפשר תחושת סיפוק, ביטחון כלכלי ואישי ובניית דימוי עצמי חיובי, אהדה והערכה חברתית ששום הסכם פרישה, מכובד ככל שיהיה, לא יוכל לפצות על אבדנם.

הרשות נתונה לכם לגבש תוכנית שתאמץ רק את הטוב והערכי מהרפורמה הישנה, מוועדת לנדס ומהיכולת הקיימת בכל אחד מכם להציע מתווה שיאפשר לרוץ אתו למרחקים ארוכים. עובדי רשות השידור, אלה שבאמת ובתמים עושים את מלאכתם נאמנה, שרואים ברשות השידור בית, משוועים לשינוי שלא יחריב את ביתם אלא ישקמו.

הרשות נתונה לכם לבחון לעומק את מצבו של כל יחיד ויחיד, לשמוע את סיפור חייו ולחוות את כאבו: זה שתומך בהוריו, זו התומכת בילדיה, זה שאשתו לאחר מחלה ואלה ש"סתם" מפרנסים.

הרשות נתונה לכם לראות את עובדי הרשות לא בפריזמה של מספר, שהטריד אתכם כל-כך, אלא כאנשים בשר ודם, החיים תקופה ארוכה בלא אופק כלכלי, ונתונים לחסדיהן של מניפולציות חוזיות ולניתוצן. חמלה ותוכנית כלכלית אינן זרות זו לזו.

הרשות נתונה לכם לבחון את ההשלכות המידיות במתווה המוצע: כ-2,000 משפחות ייזרקו למעגל האבטלה, כ-5,000 ילדים ייכנסו לקבוצה שבה (לפחות) אחד מההורים מובטל. השרים יצקצקו בלשונם על דוח העוני, ואנו משלמי המסים נשלם על כך בדמי אבטלה, בהבטחת הכנסה ובהכשרות מקצועיות.

הרשות נתונה לכם לברר את גילם של עובדים רבים, שנות הוותק שלהם וחלומות (מגובים בחוזים חתומים) שנגזלים מהם מכוחו ובחסותו של החוק. הם מבוגרים דיים לדעת שבגילם אפסה התקווה להתקבל לעבודה חדשה, אך לא מבוגרים מכדי לקבל עליהם את גזרתכם ולשבת בחוסר מעש או בהמתנה לעוד מכתב דחייה שייבלע בעלבון צורב.

הבניינים הגבוהים שייבנו לא יהיו על חורבותיה של הרשות אלא על חורבותיהן של משפחות; אנשים פשוטים, אנשי עמל שלא רצו לקבל מתנות בפתחה של שנה חדשה והעדיפו לעבוד.

אמת, הכול צפוי, אך עדיין הרשות נתונה. וגם החובה.

* הכותבת היא חברת הוועד המנהל של רשות השידור.