אושרה הכשרת המתקן הסולארי בחוות השקמים

מועצת מקרקעי ישראל אישרה הערב את ההחלטה להקצות קרקע למתקנים סולאריים. משמעות ההחלטה בין היתר היא הכשרת המתקן הסולארי שהוקם בניגוד לדין בחוות השקמים. ההחלטה אושרה בניגוד לחוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה והיועץ המשפטי של רשות מקרקעי ישראל עו"ד יעקב קוינט, כאשר המתנגד היחיד לה בדיון הערב היה נציג משרד האוצר ערן ניצן.

מדובר בפעם השלישית שהנושא עולה לדיון במועצה, בתמיכת שר השיכון אורי אריאל שהציע להכשיר את הפעלת המתקן הסולארי של משפחת שרון בחוות השקמים, אך עד כה הניסיון נכשל. בחודש יוני דיווח "גלובס" כי הנהלת רשות מקרקעי ישראל דחתה בדיון האחרון את הצעת אריאל להכשיר את הפעלת החווה וזאת בשל עמדת היועץ המשפטי של הרשות לפיה מדובר בהצעה שאינה ראויה משום שהיא סותרת מדיניות עקבית של הרשות ביחס לשימושי קרקע חקלאית.

טרם הדיון הערב במועצה, שלחה האגודה לצדק חלוקתי לחברי המועצה נייר עמדה בו היא מתריעה כי מדובר בהליך קלוקל במסגרתו מקודמת החלטה בלתי חוקית.

עד כה היה ניתן להקים מתקנים סולאריים ללא מכרז בקרקע חקלאית רק בקיבוצים ובמושבים, שבהם הקרקע מוחכרת "בתנאי נחלה", וזאת רק למתקן שגודלו עד 2.5 דונם. חוזה החכירה של חוות שקמים, שמנהל גלעד שרון, מוגדר חוזה למטרות מטעים ואינו "חוזה נחלה".

גלעד שרון ניהל מערכה משפטית ארוכה על מנת להכשיר את המתקן הסולארי הפוטו-וולטאי שהוקם בחות שקמים על שטח של 8.7 דונמים, לייצור 630 קילו-ואט, בהשקעה של כ-10 מיליון שקל. המתקן לא הופעל בגלל התנגדות של רשות מקרקעי ישראל. בית המשפט העליון דחה את בקשתו של שרון לאפשר את הפעלת המתקן והנשיא אשר גרוניס דחה בקשה לדיון נוסף.

השר אריאל ביקש להעביר במועצה הצעה שלפיה תותר הקמת מתקן סולארי גם בקרקע חקלאית המוחכרת שלא בתנאי נחלה, כמו חוות שקמים, באזור עוטף עזה או בקו עימות, והחוכר מתגורר באותן מקרקעין, ובלבד ששטח המקרקעין למטרת הקמת המתקן הסולארי לא יעלה על 10% מהשטח המוחכר ועד לגודל של 10 דונם.

הערב החליטה המועצה לאשר את ההחלטה, ואף הרחיבה את תחומה גם אל שטחי הנגב והערבה. לטענת האגודה לצדק חלוקתי, "התרת מתקן סולארי בגודל שכזה ללא עריכת מכרז משמעותו הפסד הכנסות אדיר למדינה. במקרה דנן, עולה חשש כי מדובר על מתנה יקרת ערך למקורבים לצלחת שאין להתירה".