ניתוח מיוחד: כך תיראה רשות השידור החדשה שתקום

‎במהירות הבזק, ועם נוכחות אינטנסיבית של שר התקשורת גלעד ארדן בכל אחד מהדיונים, עבר אתמול (ד') חוק "תאגיד השידור הציבורי החדש" בוועדה המיוחדת שהוקמה עבורו, בראשות ח"כ קארין אלהרר.

אחרי שהתבסס על דוח לנדס, החוק עבר שינויים רבים, סעיפים הושמטו, ואחרים שונו.

המטרה היא ברורה - בסוף מארס 2015 יקום שידור ציבורי חדש בישראל, שיחליף את רשות השידור הקיימת, עם תקציב מצומצם יותר, מרחק רב יותר מהפוליטיקה ובעיקר - בלי תשלום אגרה.

אם החוק יעבור בכנסת בקריאה שנייה ושלישית, ככה זה ייראה:

הפירוק

שני תהליכים יתרחשו במקביל - הקמת הגוף החדש; ומינוי כונס נכסים רשמי למפרק רשות השידור הנוכחית. המליאה והוועד המנהל יפוזרו' והוא יקבל על עצמו את סמכויותיהם, כמו גם את סמכויות המנכ"ל, שיעזוב את תפקידו.

המפרק לא יהיה רשאי לשכור עובדים חדשים, אלא במקרים מיוחדים. תפקידו יהיה למכור את נכסי רשות השידור ולהתחיל בהעברת הנכסים הרלוונטיים לגוף החדש שיוקם.

בה-בעת תחל הקמת השידור הציבורי החדש. המטרה היא שיהיה רצף שבו גוף אחד יסיים את חייו' והאחר יתחיל את עבודתו מיד.

השידורים

היום

ברשות השידור קיימים ערוץ 1 הכושל בימים שבהם אין מונדיאל, ערוץ 33 ו-8 תחנות קול ישראל - רובן מצליחות ומכניסות. בצד אלה משדרת הטלוויזיה החינוכית - שגם היא תיסגר - בערוץ 23 וברצועות שידור בערוצים 1 ו-2.

הרשות מחויבת להוציא הפקות לשוק ההפקה הכללי. במתווה שעליו סוכם ושיצא לדרך לפני שנתיים, 36% מההוצאות, כלומר 80 מיליון שקל, יוצאים מחוץ לרשות השידור. שאר הכסף נשאר בפנים.

בסופו של דבר הסכום היה אמור להגיע ל-150 מיליון שקל. דוח מבקר המדינה האחרון דיבר על ניהול לא תקין ופסול של הפקות החוץ, ומתרבות תלונות על כך שגופים מסוימים קיבלו את כל ההפקות ומאחרים התעלמו.

בעתיד

השידור הציבורי יכלול 3 ערוצי טלוויזיה - ערוץ בעברית, ערוץ בערבית וערוץ ילדים. תחנות קול ישראל ימשיכו באותה מתכונת, כך על-פי החוק, אך יוקמו מחדש, הן מבחינת תשתיתית והן מבחינת מבנה כוח-האדם.

250 מיליון שקל אמורים לצאת החוצה לשוק ההפקה. הרשות תוכל להפיק רק חדשות, אקטואליה וספורט. כל יתר התוכן יופק מחוץ לה.

הרשות תחויב להשקיע 90 מיליון שקל במה שמכונה סוגה עילית - דוקו ודרמה, 40 מיליון שקל יושקעו בערוץ הילדים, ו-20-30 מיליון שקל בערוץ דובר הערבית. הרשות תוכל להשקיע עד 6 מיליון שקל בקולנוע הישראלי, לפי שיקול-דעת מנהליה.

160 מיליון שקל יושקעו בחטיבת החדשות - יותר מתקציבי חדשות 2 וחדשות 10 שעומדים על כ-90 מיליון שקל - ותקציב זה יכלול את שידורי הטלוויזיה בתחום, את האינטרנט ואת רשת ב', שיאוחדו.

הפקות חדשות ועיתונאיות, על מנת לא לפגוע בעיתונאי רשות השידור, לא ייצאו למיקור חוץ. גוף הפקה לא יוכל להפיק יותר מ-10% מכלל הפקות השידור הציבורי.

החוק החדש מעגן לראשונה את שידורי הרדיו בחוק, וקובע חובה בשידורי אנגלית, רוסית ואמהרית. כמו כן נקבע - בהתעקשות של השר גלעד ארדן - כי תהיה חובת שידור תוכניות לילדים ומורשת ישראל, ולמען היצירה העברית, מחצית השירים ברדיו לפחות יהיו בעברית.

המבנה הארגוני

היום

31 חברי מליאה הם הגוף הרגולטורי שאחראי על השידור הציבורי. מהם נבחרים 7 חברי הוועד המנהל, על ועדותיהם השונות.

המנכ"ל אינו חייב בכישורים מיוחדים ומתמנה על-פי הדרישות של מנהלים בשירות הציבורי. הוא זה שממנה את מנהל חטיבת החדשות בתום מכרז ויכול לפטרו. המנכ"ל הנוכחי, יוני בן-מנחם, שנמצא בהליך תביעה נגד רשות השידור עצמה, גם משדר ברדיו ובטלוויזיה.

באשר לעובדים, איש אינו באמת יודע כמה אנשים עובדים היום ברשות השידור, ובכלל זה אגף הגבייה, הרדיו והטלוויזיה. לפי הערכות, מדובר על כ-1,700 עובדים. חלק ניכר מהם עובדים טכניים ואחרים, ומיעוטם עיתונאים.

בעתיד

מעל השידור הציבורי יעמדו 12 חברי דירקטוריון מצומצם, ומהם לפחות 6 נשים. מבין הנבחרים צריך להיות אדם אחד לפחות בעל ניסיון בתחום מורשת ישראל, ומעבר לזה בתמהיל ביניהם הם חייבים ניסיון ניהולי-עסקי, רקע בחינוך וניסיון בתחום בשידורים והעיתונות.

המנכ"ל יהיה חייב בלפחות 5 שנים של ניסיון בניהול של גוף עם היקף עסקים משמעותי או ניהול בתחום בתקשורת. ראש חטיבת החדשות יהיה מחויב, מן הסתם, בניסיון בתחום העיתונות.

על מנת לשמור על עצמאותו של עורך החדשות הראשי, הוחלט כי פיטוריו יוכלו להיות בידי המנכ"ל - אולם יהיו רק באישור הדירקטוריון. המנכ"ל וחברי המועצה לא יוכלו לשדר במדיומים השונים של התאגיד החדש.

המינויים בחטיבת החדשות יהיו ללא מכרז - על מנת לאפשר גמישות וניהול יעיל. יהיה צורך להגדיר את המשרות שהן עיתונאיות ולא יחויבו במכרז.

החוק לא קובע את מספר העובדים, אך מדובר על-פי הערכות ב-750. בימים אלה מתנהלים דיונים בין האוצר, ההסתדרות ומשרד התקשורת באשר למבנה רשות השידור החדשה. ההסתדרות רוצה שכל 750 העובדים יהיו מהרשות הקיימת. האוצר ומשרד התקשורת רוצים שלא יותר מ-25% מהעובדים של השידור החדש יהיו מהוותיקים.

כבר עכשיו ברור כי הסכמי הפרישה יהיו על-פי הרפורמה שנחתמה כבר לפני שנתיים ושלוש, והם יעניקו עד מיליון שקל לעובדים שיפרשו. עובדים שימשיכו לשידור הציבורי החדש, יזכו באותם תנאים בדיוק.

התקציב

היום

תקציב רשות השידור הוא תעלומה כיום. ההערכות מדברות על בין 800 למיליארד שקל, והתקציב משתנה על-פי ההכנסות מהאגרה.

המקור התקציבי הוא אגרת טלוויזיה שכל אזרח שמחזיק במקלט צריך לשלם, אגרת רישוי מהרדיו, חסויות ופרסום. התקציב השנתי מאושר על-ידי הממשלה, ורוב-רובו - כ-60% - הולך לשכר.

בעתיד

ב-2015-2016 יעמוד תקציב הרשות על 665 מיליון שקל, לא כולל ההכנסות מפרסום (80-100 מיליון שקל כיום). ההנחה היא שככל שהזמן יעבור, יגדלו ההכנסות מפרסום. מ-2017, התקציב יירד ל-650 מיליון שקל. שידור חסויות, תשדירים ופרסום ברדיו יישארו, תוך איסור על פרסום סמוי, בתוכני ילדים ובאינטרנט.

את אגרת הטלוויזיה תחליף קופת האוצר. כדי לא ליצור תלות בין תקציב המדינה לצורכי מימון התאגיד, יועבר הכסף לתקציב ישירות מאגרת רישוי הרכב - משם יגיעו כל 650 מיליון השקלים. אגרת הרישוי לא תעלה. את הקמת השידור הציבורי החדש יממנו ההכנסות ממכירות הנדל"ן.

לפי הערכות, עד שאלה יגיעו, יהיה תקציב ביניים של האוצר. שר האוצר יאשר את התקציב, אולם האחריות עליו מוטלת על המנכ"ל והדירקטוריון, שידאגו כי יהיה מאוזן ויאשרו אותו כל שנה מחדש. עלות השכר לא תעלה על 35% מהתקציב.

המינויים

היום

השר הממונה כיום על ביצוע חוק רשות השידור הוא זה שממנה את המנכ"ל, והוא גם זה שממנה את חברי המליאה - באישור הממשלה.

בעתיד

השר הממונה יתייעץ עם נשיא העליון וימנה יו"ר ועדת איתור שהוא שופט בדימוס. אותו שופט ימנה שני חברי ועדה נוספים, ויחד הם ימליצו לשר על חברי המועצה - תריסר בדיוק. חברי המועצה יבחרו את המנכ"ל.

הדבר אינו תקף באשר למינויו של המנכ"ל הראשון המכונה "זמני" בחוק. לאור העובדה שלא תהיה מועצה עדיין עם מינויו, הוחלט כי תהיה ועדת איתור של 5 חברים שימונו על-ידי השופט, ובהם נציגי האקדמיה והתחום העסקי, והם בוחרים וממנים את המנכ"ל הראשון. הוא עצמו יהיה מוגבל בעבודתו ויוכל למנות רק 20 עובדים שנדרשים לשם ההקמה בלבד ולא סמנכ"לים.

הארכיון

היום

הליך הדיגיטציה שעליו הוכרז נקטע באמצע, ואינספור שעות שידור טלוויזיוני ורדיופוני נדונו לכליה. בינתיים הציבור צריך לשלם הון-עתק בעבור חומר מהארכיון.

בעתיד

הדיגיטציה של הארכיון הובאה בחשבון בשיקולי התקציב. תוכני הארכיון יהיו חשופים לשימוש הציבור בעלות סמלית, אלא אם ידובר בשימוש מסחרי.