בכירה בפייזר: "מותר לעובדים לקחת סיכונים"

כיצד יכולות חברות התרופות לייצר חדשנות? התשובה הפשוטה ביותר מבוססת על פריצת דרך מדעית - ייצור של תרופות מתקדמות יותר, בעלות השפעה משופרת ופחות תופעות לוואי. בתאגיד ענק כמו פייזר, שמגלגל מחזור של כ-50 מיליארד דולר בשנה ושווי השוק שלו הוא כ-191 מיליארד דולר, מנסים לחפש חידושים גם בהיבטים אחרים.

מי שאחראית בפייזר על כל תחום החדשנות שאינה קשורה במולקולה עצמה - היא וונדי מאייר. התפקיד של מאייר נרחב וכולל עיסוק בייצור, שיטות עבודה, ניהול כוח האדם ובעיקר בשיווק ובקשר עם הלקוח. בימים אלה הקשר הזה מתנהל פתאום גם בערוצים דיגיטליים ישירים. בחברות סטארט-אפ החדשנות היא חלק מהחיים, אולם תאגיד ענק כמו פייזר עלול לפעול מתוך אינרציה ולהיקבר בתוך מסורת ונהלים. אם רוצים חדשנות - יש צורך לחרוג מהאינרציה באופן יזום, ולכן פותח התפקיד של מאייר.

מאייר, שביקרה בישראל לרגל כנס החדשנות Mixiii, מכהנת בתפקידה כבר חמש שנים. הג'וב הזה חדש יחסית, "אבל חלק משיטות העבודה שלנו מבוססות על תהליכי פיתוח חדשנות משנות ה-50, למשל שיטת פתרון הבעיות Osborne Parnes שמחלקת את היצירתיות לשלב של חקר, שלב של הצפת רעיונות ושלב של הטמעת רעיונות. המטרה שלי היא לא רק להפיק רעיונות חדשים רק בתקופת כהונתי, אלא לפתח בפייזר תרבות של חדשנות שתוביל אותנו להיות חברה זריזה יותר שתדע להתאים את עצמה לסביבה, תמיד.

"יעדים ברורים"

מאייר עורכת בכל הארגון סדנאות שמטרתן לפתור בעיות. "בספרד", היא מספרת, "הייתה לנו בעיה: השקנו חיסון חדש למבוגרים, ולא ידענו איך לעודד את המבוגרים לבוא להתחסן, כיוון שאלו לא חיסוני חובה. אז לא שאלו שאלה כמו 'איך אני מצמיח את העסק' אלא שאלה פרקטית - איך מביאים את המבוגרים להתחסן. אחרי תקופה של חקר, מיקדו את הבעיה בכך שהרופאים, לא מביעים רגש בקריאתם לחולים להתחסן בחיסון הזה, לעומת חיסונים אחרים. למישהו עלה הרעיון המצוין, שאם הרופאים בעצמם יתחסנו, זה ישנה את דעתם".

שלב החקר ושלב הרעיונות הסתיימו ואז עברה החברה להתנסות בשטח. האם ניתן לעודד את הרופאים להתחסן? האמנם רופא מחוסן יעודד התחסנות גם אצל מטופליו? במקום הנוהג הרגיל בחברות תרופות של פיילוט גדול יחסית, במחלקת החדשנות הוחלט לבצע ניסוי קטן מאוד תחילה. הוצבה ניידת חיסונים עבור הרופאים בכנס רפואי אחד מסוים. מעקב קפדני אחר הרופאים הללו במהלך הכנס ואחריו, גילה כי הרבה רופאים חוסנו בכנס וכי בקליניקות של רופאים שחוסנו, אכן עלה באופן משמעותי שיעור החיסונים של כלל החולים.

"חשוב במקרה הזה לקבוע יעדים ברורים לניסוי", אומרת מאייר, "כאן הגדרנו למשל שמעל 10% מהרופאים צריכים להתחסן כדי שנאמר שהצלחנו, ובפועל 40% עשו זאת".

את הניסויים - לא הקליניים מביניהם, אלא ניסויי החדשנות - עושה החברה בין היתר על העובדים שלה עצמה. "למשל בתחום הטלה-רפואה, אנחנו מציעים טכנולוגיה כזו לכל עובד פייזר שמבוטח בביטוח הקבוצתי שלנו, כדי להבין לאן התחום הזה הולך. הייתה לנו הרצאה של עתידנית, שאמרה שאחת התמות המעניינות היא שאנשים מתחילים לחפש מידע רפואי מהבית, ומידע זה מגיע לאורך השנים ממקורות פחות ופחות מוסמכים. הטלה-רפואה אמורה לעצור את זה".

עוד פרקטיקה בה נוקטת החברה היא לדון בכישלונות. "מדענים בתחום התרופות יכולים להיכשל כל החיים, כל הקריירה, וזה נחשב בסדר כל עוד עשו את עבודתם כמו שצריך וכל עוד הם מפיקים ידע מן הכישלון", אומרת מאייר. "זה הפוך לגמרי מהגישה בעולם השיווק למשל. אנחנו החלטנו לעודד גם את אנשי השיווק, לשתף בכישלונות ולתחקר אותם - זה עוזר לאנשי השיווק להתמודד עם הכישלונות ברמה הרגשית, וללמוד מהם. לפעמים אנחנו מיישמים במדינה אחת את מה שנכשל במדינה שנייה, בשינויים קלים - ולפתע זה מצליח ואז גם מי ששיתף את הכישלון שלו ואפשר את שיפור המצב, הוא שותף כעת להצלחה".

מי קיבל פלצבו?

יחד עם הרעיון שכישלון הוא אפשרות, מדברת כעת פייזר לראשונה על כך שסיכון הוא אפשרות. "אנחנו אומרים לאנשים - כן, אנחנו רוצים שתיקחו סיכונים, אם אלה סיכונים מחושבים. יש דברים שבהם לא ניטול סיכון, למשל עם המוניטין שלנו, אך בדברים אחרים כן נעודד את העובדים לקחת סיכון מגודר. אנחנו עובדים הרבה עם המחלקות המשפטיות והרגולטוריות שלנו, על מנת שלא יחסמו את האנשים לחלוטין מנטילת סיכונים".

תחום מעניין שבו החברה גילתה שהיא כמעט נאלצת להתחדש, הוא הממשק בין ניסויים קליניים לבין רשתות חברתיות. "ראינו שהחולים חלקו ביניהם מידע וכך הצליחו להבין מי קיבל תרופה ומי פלצבו, והחולים שקיבלו פלצבו התחילו לנשור מן הניסוי - זה הרס ניסוי שלב III, שעולה עשרות מיליוני דולרים. והחולים לא יקבלו את התרופה בסוף". החברה חייבת כעת להבין כיצד להתמודד עם האתגר הזה, שלא היה קיים בעולם פיתוח התרופות הוותיק. עם זאת, לחידושים בתחום הרשתות החברתיות יש גם יתרונות ביחס לניסויים הקליניים, למשל ניטור קבוע ויומיומי של קצב התנועה של חולי פרקינסון או דיכאוניים.

החברה מעודדת את העובדים להשתתף בתחרויות חדשנות. כך למשל, הוכרזה תחרות לחיסכון בעלויות הייצור. "קבענו רף הפחתת עלות שנראה לנו בלתי אפשרי. דווקא כאשר מציבים רף בלתי אפשרי, זה נותן לאנשים השראה לחשוב עוד ועוד על הבעיה ולחשוב על רעיונות שממש פורצים את הגבולות הקיימים". הפתרונות היו מדהימים ביצירתיותם. למשל, אחד העובדים שם לב שבמכלים של החברה מצטבר המון חומר שקשה להוציא. "הוא חשב שזה דומה לליקוק של קערה אחרי שהקצפת בה עוגה", מספרת מאייר. החברה פיתחה "לשון" ענקית שעוברת על המכלים כדי להפיק מהם את החומר שדבק בצדדים. "זה שום דבר, בטח חסך לפייזר מיליוני אם לא עשרות מיליוני דולרים".

160 חברות ישראליות מתמחות ברפואה דיגיטלית

בישראל קיימות כ-160 חברות שעוסקות בהיבטים השונים של טכנולוגיות מידע רפואי וברפואה דיגיטלית, אומר ד"ר בני זאבי, שותף מנהל בקרן DJF Tel Aviv Venture Partners ויו"ר משותף בכנס Mixiii. "מספר זה מהווה כ-20 אחוז מכלל החברות הפעילות בישראל בתחום מדעי החיים".

25% מהחברות הללו עוסקות במערכות מומחה, 25% עוסקות בחיישני ניטור ורפואה מרחוק, 10% עוסקות בפיתוח תיק רפואי אישי, 9% עוסקות בתחום השיקום והאבחון הנוירולוגי, 8% עוסקות בתמיכה במשטר נטילת תרופות ושיפור היענות חולים לטיפול.

מדובר במגמה חדשה יחסית: 70% מהחברות הללו נוסדו בחמש השנים האחרונות ובחלקן הגדול על ידי יזמים שהגיעו מתחום מערכות המידע בהיי-טק, ולאו דווקא ממדעי החיים. גם המשקיעים בתחום הזה לא בהכרח מגיעים מתחום מדעי החיים, אם כי מספר קרנות מן הסקטור כמו אורבימד ו-TriVentures הצהירו על עניין מיוחד בתחום ומממשות אותו. כמו כן, גם החממות הטכנולוגיות והמאיצים הטכנולוגיים של החברות המובילות, מתעניינים בנושא.

על פי זאבי, ההשקעות בטכנולוגיות מידע ברפואה וברפואה דיגיטלית בישראל עלו בשנה האחרונה בדומה לעליות בתחום בעולם כולו - כ-39%. התחום בעולם מגלגל כ-2.8 מיליארד דולר.

בשנים האחרונות נרכשו חברות ישראליות בתחום, ביניהן מדקון על ידי מקסן ב-105 מיליון דולר, סטרלימס על ידי אבוט ב-123 מיליון דולר ו-bdMotion על ידי Allscripts ב-235 מיליון דולר. זאבי מציין כי כל החברות הרוכשות השאירו את מרכזי הפיתוח בישראל והפכו את החברות הישראליות למרכזי פיתוח שלהן.

 היקף ההשקעות בתחום הבריאות הדיגיטלית בעולם