"הרבה אנשים ימותו בגלל חוק מע"מ 0%, 50 מיליארד שקל יכלו להגדיל הרבה תקציבים בהרבה תחומים", כך אמר היום (ב') ד"ר מיכאל שראל, הכלכלן הראשי של משרד האוצר, שהתפטר בעקבות חוק מע"מ 0%.
לדבריו, "ההיצע כבר גדל אבל לא מספיק. הגדלת ההיצע שתגבר על הביקוש תארך שנים ארוכות. בטווח הקצר צריך ללכת לכיוון ההפוך מהחוק הזה להקטין הביקוש וכך לעצור עליית המחיר. מבחינה פוליטית לא הגיוני לצפות שממשלה בעתיד תבטל ההטבה הזו, יש לנו ניסיון מר עם זה ובלתי אפשרי לבטל את זה. העלות של החוק הזה תהיה שנה אחר שנה, ולפחות 50 מיליארד שקל בשנים הקרובות כי מדברים על הרחבות הקריטריונים. מלבד זאת, זה יפרוץ הסכר לשינויים נוספים במע"מ וזה יעלה בסוף הרבה יותר מ-50 מיליארד".
ועדת הכספים של הכנסת התכנסה היום לדיון שני בהצעת החוק שמקדם משרד האוצר - מע"מ בשיעור אפס לזכאים ברכישת דירת מגורים ראשונה. בדיון הקודם, שנערך ביום רביעי האחרון, נשמעו הסתייגויות רבות מנוסח החוק ושר האוצר יאיר לפיד התקשה לענות על כל השאלות. חוק מע"מ בשיעור אפס גורר התנגדות מקיר לקיר מחברי האופוזיציה והקואליציה ומארגונים חברתיים. גם היועצים המשפטיים, הן של הכנסת והן של הממשלה, ציינו כי הצעת החוק במתכונתה המקורית עשויה לעורר בעיות חוקתיות, בעיקר בשל ההפרדה בין מי ששירת בצבא ובשירות לאומי-אזרחי לבין מי שלא שירת. בכוונת האוצר להעביר את החוק עוד במושב הנוכחי של הכנסת שעתיד להסתיים בתחילת אוגוסט, כדי שיוכל להתחיל ולפעול בספטמבר.
יו"ר ועדת הכספים ניסן סלומינסקי פתח את הדיון ואמר כי בשבוע שעבר יתחיל דיון בסעיפי החוק השונים וייעשו השינויים הדרושים בהצעת החוק.
הדובר הראשון בוועדה היה איל ינון, היועץ המשפטי של הכנסת, שבשבוע שעבר קבע כי היא מעוררת קשיים חוקתיים. "חוות הדעת של היועץ המשפטי של הכנסת אינן מחייבות את חברי הכנסת והם מפעילים את שיקול דעתם האישית כשהם באים להצביע", אמר ינון, "התכלית של הכרת התודה למשרתים במסגרת הצעת החוק - ראויה. היא אמנם משנית כי התכלית עיקרית היא הורדת מחירי הדיור בטווח הקצר אבל היא עדיין ראויה. בית המשפט העליון הכריע בסוגיה לפני כמה שנים כשקבע שהממשלה יכולה לתת העדפה בתחום הדיור אך היא צריכה להיעשות במידתיות ולא לשמש תנאי סף שמונע את ההטבה ממי שלא שירת. במקביל, אם מבטלים מע"מ דירות יד ראשונה עד סכום מסוים ללא הפרדה בין אוכלוסיות, כלכלנים טוענים שהצעד הזה לא ישפיע על מחירי הדירות ועל הוועדה להתייחס לטענות אלו ברצינות, אבל המשפט החוקתי לא יתערב בכך.
"לא יתערב באובדן הכנסות גם אם אלו טענות ראויות כי זה לא במישור החוקתי. הבעיה תהיה אם עושים צעד תוך אפליה בין אוכלוסיות ואז בית המשפט כן ייכנס לתמונה. במקרה זה יהיה על הממשלה לשכנע את בית המשפט שיש רווח רב באינטרס הציבורי מול הפגיעה. יש הסכמה רחבה בין כלכלנים, וגם נגידת בנק ישראל קרנית פלוג התבטאה בנושא, שהצעד הזה לא יביא ליעד שאליו הממשלה שואפת. זה לא עניין למשפטנים אבל צריך להבין שאם לא יוצג מודל כלכלי שיתמוך בצעד הזה ובהשפעה שלו, זה עשוי להשפיע על התייחסות בית המשפט גם במישור החוקתי".
ינון התייחס לסוגיה נוספת - ההתייחסות לקבוצת המשרתים על ידי המדינה בחוק: "בתוך קבוצת המשרתים מדברים בשפה הפוכה. שם אין שום ערך מוסף וביטוי לאורך השירות או לטיב ואופי השירות. כולם מקבלים אותו הדבר. אם רוצים להגיד לציבור ללכת לשירות משמעותי בצה"ל, המדינה כאן עושה הפוך כי לא משנה איפה משרתים או כמה זמן, מקבלים ההטבה בכל מקרה. זה לא מקובל בהטבות אחרות שניתנות למשרתים. זו תפיסה המנוגדת להיגיון הפנימי שההצעה עצמה מציעה".
"שר האוצר מבין רק בשנאה"
ח"כ משה גפני תקף בצורה חריפה את החוק ואת לפיד: "אין קבוצות רכישה, אין משפרי דיור, אין בנייה עצמית. זה יהיה לאנשים עשירים שמקבלים כסף מההורים שלהם לקנות דירה. זה לא יוזיל את מחירי הדירות. אנחנו ביהדות התורה תמיד תמכנו בהטבות לחיילים, ונמשיך לתמוך. אבל החלטת המע"מ שזה מחר חוק, אומרת בעצם שמי שלא שירת יחכה גם יותר לתור לרופא. לשר האוצר אין מושג ירוק בתחום הזה. אפשר לתת הרבה הטבות למשרתים אבל לא בנושאים כאלו, זה לא חוקתי. כי זה יהיה בכל שירות חיוני אחר, ואת זה לא מבין שר האוצר. הכוונה האמיתית של שר האוצר שונה לחלוטין, הכוונה שלו היא שנדבר רק על הציבור החרדי. הוא חיפש משהו במוחו הקודח איך יהיה דיון ציבורי על גיוס חרדים. הוא לא התכוון לערבים, הוא התכוון רק לחרדים, כדי שנדון אם מגיע להם או לא מגיע להם. אין בחוק הזה חמלה, אין דמוקרטיה, אלא רק לעלות במנדטים. שר האוצר לא מבין בכלכלה ובדיור, הוא מבין רק בשנאה".
ח"כ זהבה גלאון הזהירה: "הצעת החוק הזו, אם תעבור, היא יום הכיפור של שר האוצר. כולם מתנגדים וזו גבורה ללכת נגד כל המתנגדים? לא, זו לא גבורה, זו איוולת. והציבור ישלם את המחיר. אסור להתקדם עד שלא נשמע את כל הדרג המקצועי שיעמוד מאחורי הדברים וההתנגדויות שהציב להצעת החוק. אם יש בסיס בדברי ההתנגדות שר האוצר צריך למשוך את הצעת החוק. שיביא הצעה שאינה מפלה. רוצים לצ'פר יוצאי צבא? בסדר, יש דרכים אחרות".
ח"כ יעקב ליצמן הפנה את הדיון לכיוון אחר ותהה כיצד לא הביא משרד האוצר מקור תקציבי ליישום ההטבה, שכזכור נאמדת באובדן הכנסה למדינה בהיקף של כ-2.4 מיליארד שקל בשנה. ינון אישר שמדובר בפגם: "הצעת החוק חייבת לציין את דרך המימון. היה ראוי שהממשלה תתייחס לזה ותציין מפורשות מהיכן יגיע המימון, בעיקר בגלל שמדובר בהוצאה משמעותית".
ינון סיכם את דבריו כאשר הבהיר לחברי ועדת הכספים את תפקידם, על רקע הטענות שהדרג המדיני מתעלם מהדרג המקצועי: "הדרג המקצועי מבטא את עמדתו אבל מי שמחליט הוא הדרג המדיני. ההחלטה שלכם ולא שלנו. אם יעבור החוק במתכונת זו או אחרת, לא נסתיר את העמדה שלנו מבג"ץ אבל גם נגן על ההחלטות שהתקבלו. תפקיד הוועדה הוא לדון בהצעה, לא להיות חותמת גומי של הממשלה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
