שראל נפל למלכודת הדמגוגיה

תשכחו מדיון רציני ומעמיק. סוגיית הדיור, אולי הבעיה הכי מורכבת והכי טעונה שהיתה פה בשנים האחרונות, שוב הולכת בבטחה למחוזות הכי פופוליסטיים. כל חברי הכנסת והמומחים שמגיעים לוועדת הכספים עסוקים בעיקר בחיפוש כותרת שתוכל להיכנס לעיתון ולייצר הכי הרבה טוקבקים.

אפילו מיכאל שראל, ד"ר מיכאל שראל, נפל היום למלכודת הדמגוגיה. "הרבה אנשים ימותו בגלל חוק המע"מ של יאיר לפיד"?! תחזיקו חזק: הרבה אנשים מתים בישראל בגלל תקציב התרבות. בגלל תקציב הדתות. בגלל הגינון ברחובות. בגלל הקוראסונים והקפה שמחלקים פה ושם בישיבות שבהם השתתף עד לאחרונה שראל, ככלכלן הראשי של משרד האוצר.

סבסוד התיאטראות שלנו בוודאי יכול היה לסייע במימון עוד מכשיר MRI שחסר בפריפריה, או לסבסד עוד תרופה בסל התרופות החורץ פה גורלות מדי שנה. אבל מעולם לא שמענו את שראל אומר לעצור את כל תקציבי הממשלה כל עוד אין מספיק מיטות בבתי חולים ואין כסף למגן בתים ישנים באשקלון (מאיום הטילים) או בבית שאן (מאיום רעידות אדמה).

אזרחי מדינת ישראל, גם אם זה אכן מדגדג את המצפון פה ושם, יכולים בהחלט לדרוש איכות חיים ל"מעמד הביניים", ודאי כשמדובר בצורך בקורת גג סבירה. במבחן לטווח ארוך, שכל כך חביב על כלכלנים, עדיף אם כבר לומר שהרבה אנשים דווקא יחיו יותר בעקבות כך.

ועם כל זאת, כדאי שנשאל את עצמנו למה אדם כמו שראל, שכל כך אהב להתעסק במשוואות ונתונים יבשים ומשעממים, נאלץ בחודשים האחרונים לברוח לדמגוגיה. למה לא מספיק לו לומר שלא הגיוני לאשר חוק שתועלתו לא ברורה, בעלות שהוא מעריך ב-50 מיליארד שקל.

אולי זה בגלל שהבוס שלו לשעבר, שר האוצר יאיר לפיד, בכלל לא שם. מתי שמעתם את לפיד מדבר על מספרים ועלויות?

שר האוצר התייצב בפני ועדת הכספים כדי לדבר על "פתרון ל-40 אלף מילואימניקים שקיבלו צו 8 ומגיע להם לקבל דירה מהמדינה", מבלי להודות (או להבין) שבקושי ל-10% מהם תהיה אפשרות למצוא בקרוב דירה שנכנסת למסלול הפטור ממע"מ. ומבלי להודות (או להבין) שהנהנים העיקריים ממע"מ אפס עלולים להיות רק אותם מילואימניקים שהם במקרה גם קבלנים ויזמי בניין.