תיקי ההשקעות של הבנקים נכנסים לכוננות ספיגה

חוק הריכוזיות עורר לא מעט רעש לאורך הדרך, עד לחקיקתו. החוק משפיע על מספר לא מבוטל של גורמים במשק - החל באנשי עסקים כצדיק בינו שיצטרכו להיפרד מחלק מהעסקים שלהם, וכלה בחברות הבנויות במבנה של פירמידה שאותה יצטרכו לשטח.

לעומת זאת, על פניו נראה היה שהשפעת חוק הריכוזיות על הבנקים עצמם לא משמעותית, ואם כבר, היא נוגעת לבעלי השליטה שלהם. אלא שישנו סעיף אחד שמתברר כי הוא משמעותי למדי, בעיקר בכל הקשור לתיק ההשקעות של הבנקים.

מהו הסעיף

כחלק מהכוונה להפריד בין החזקות צולבות בתחום הריאלי והפיננסי, נקבע בחוק הריכוזיות הסעיף הבא: בנקים יוכלו להחזיק בתאגיד ריאלי משמעותי אחד, עד שיעור של 10%. לעומת זאת, אם ירצו להחזיק בתאגיד ריאלי משמעותי נוסף, יוכלו להחזיק בו עד 1% בלבד. אגב, בסעיף זה נהנות חברות הביטוח מאפליה לטובה - הן יכולות להשקיע עד 10% בכמה תאגידים ריאליים משמעותיים.

נזכיר כי תאגיד ריאלי משמעותי מוגדר תאגיד שהמכירות שלו או האשראי שלו עומדים על 6 מיליארד שקל ויותר. אלא שמגבלת האשראי לא חלה רק על אותה חברה, אלא גם על חברות-בנות שלה, וגם על בעלי השליטה שלה. למה הכוונה? לדוגמה, אם יהיה סטארט-אפ שמוחזק בדרך כלשהי באמצעות חברות-בנות או ישירות על ידי יצחק תשובה או משפחת עופר, הרי שסטארט-אפ זה ייחשב תאגיד ריאלי משמעותי, ובנקים יוכלו להשקיע בו עד 1% בלבד (או עד 10%, אם אין להם עוד החזקה מהותית בתאגיד ריאלי אחר).

מה ההשפעה על הבנקים

בבנקים מעריכים שהנחייה זו לא תחייב אותם למכור החזקות קיימות (למעט לאומי, שאמור לרדת להחזקה של 10% בחברה לישראל), אך יהיו לכך השפעות בכל הקשור להשקעות העתידיות של תיק הנוסטרו בבנקים. כעת, כאשר הבנקים ירצו לבצע השקעה מהותית יחסית של רכישת יותר מ-1% בחברה (רוב ההשקעות שלהם בשיעור של יותר מ-1%), הם יצטרכו לבדוק לא רק האם ההשקעה ראויה, אלא גם האם היא נחשבת חברה ריאלית משמעותית. כלומר תוטל עליהם החובה לבדוק את היקף האשראי של החברה, החברות-בנות ובעלי השליטה שלה.

זאת ועוד, תקנה זו רלוונטית גם במקרה שבנק ירצה להשקיע בקרן השקעות, והבנקים אוהבים להשקיע בקרנות. קרנות עם רקורד כמו פימי, פורטיסימו וויולה זכו להתעניינות והשקעה לא מבוטלת מצד הבנקים בישראל. אלא שכעת, גם ההשקעה בקרנות נהפכת מורכבת יותר.

בנק שירצה להשקיע בקרן, יצטרך לבדוק מה היקף האשראי של החברות שבהן מושקעת הקרן, ולוודא שהן לא חורגות מ-6 מיליארד שקל (כל זאת בהנחה שירצה להחזיק ביותר מ-1% בקרן). זה לא מחזה נדיר לראות בנק משקיע יותר מ-1% מהקרן, אך עם זאת, מקורות בתחום קרנות הפרייבט אקוויטי בישראל טוענים שכיום אין כמעט קרנות עם היקף אשראי המגיע ל-6 מיליארד שקל. אלא שלאור התחזקותן של קרנות הפרייבט אקוויטי, שנהפכות גורם דומיננטי בחלק גדול מהעסקאות במשק, בהחלט ייתכן כי חלקן ייחשבו בעתיד תאגיד ריאלי משמעותי.

מעבר לכך, גורמים משפטיים מעריכים כי אם גוף קרנות מסוים ירצה לגייס קרן חדשה, ויבנה לה ישות משפטית חדשה, ייתכן שבכך יצליח לדלג מעל המגבלה, ולא ייכללו השקעות קודמות של הקרן. אך גם אם ניתן יהיה לפתור כך את המצב, אין ספק שכללי ההשקעה של הבנקים נהפכים מורכבים יותר גם בתחום הקרנות.

איפה המכשולים

חוק הריכוזיות מצמצם את אפשרויות ההשקעה של הבנקים, אך לדברי מקורות במערכת הבנקאית לא זו הבעיה המרכזית, שכן יש מספיק חברות במשק הישראלי שלא נכנסות להגדרת "תאגיד ריאלי".

מה שבכל זאת מטריד את הבנקים, היא דרך יישום החוק. בבנקים מציינים כי יש צורך ביותר בהירות בסוגיה באילו חברות ניתן להשקיע. "האחריות לבדוק אם תאגיד נחשב ריאלי או לא היא עלינו. אנחנו יכולים לשאול ולבדוק מה האשראי של הבעלים, אבל אם תהיה טעות או שלא נקבל מידע שלם, האחריות וההשלכות של מצב שכזה יהיו עלינו", אומר גורם באחד הבנקים.

נציין כי לפי חוק הריכוזיות אמורה המדינה לפרסם רשימה של חברות הנחשבות תאגיד ריאלי משמעותי, אלא שעד כה לא פורסמה רשימה שכזו. מי שאמור לפרסם את הרשימה היא רשות ההגבלים העסקיים. ברשות, בראשות פרופ' דיוויד גילה, עמלים על הכנת הרשימה ואולם לפי הערכות יידרש זמן לגיבושה, וככל הנראה תוצג רק בשנה הבאה.

באשר לגיבוש הרשימה והחלת המגבלה על קרנות הפרייבט אקוויטי, מרשות ההגבלים העסקיים נמסר: "מדובר בשאלה פרשנית של החוק. הרשות נמצאת בשלבי למידה וגיבוש הנורמות שיחולו ועיצוב רשימות התאגידים, ולכן לא נתייחס לשאלות פרטניות בשלב זה".

מהי מדיניות ההשקעות בבנקים

תחום ההשקעות הריאליות בבנקים היה מרכזי יותר בעבר. מי שבלט במשך השנים במדיניות השקעות ריאליות מפותחת הוא בנק לאומי, שהחזיק בלא מעט תאגידים כמגדל, אפריקה ישראל, פז וכמובן החברה לישראל שבה הוא מחזיק עד היום בכ-18% מהמניות. אלא שכיום הקונצנזוס הוא שההשקעות הריאליות לא צריכות להיות משמעותיות בעבור הבנק, ועליהן לשמש בעיקר מקור לגיוון ההכנסות.

בנק לאומי מימש לא מעט מההשקעות שלו בתיק הריאלי, והפנה את הכספים להשקעות, בין היתר בקרנות ובתחום התשתיות. כאמור, לפי חוק הריכוזיות עליו גם לרדת להחזקה של עד 10% בחברה לישראל. למרות שנראה כי בלאומי מקטינים את ההשקעות הריאליות, בבנק לא מתכוונים להפסיקן אלא להתאימן למצב החדש של השוק, אלא שמגבלת חוק הריכוזיות תוסיף להם מכשול לא מבוטל בהשקעות עתידיות.

בנק הפועלים, שבמשך השנים לא התלהב מהשקעות ריאליות, שינה את המדיניות בשנים האחרונות. הבנק הגדיל לאט ובשקט את תיק הנוסטרו שלו שמוערך כיום ב-10 מיליארד שקל. ההשקעה המוכרת יותר של הבנק היא רכישה של כ-5% מתאגיד המזון שטראוס לפני 4 שנים בקירוב. ואולם זו לא הייתה ההשקעה היחידה; הבנק קנה מניות בארץ ובחו"ל. השקעה האחרונה שפורסמה הייתה כשלפני שבועות ספורים הבנק רכש מיצחק תשובה 1.5% ממניות קבוצת דלק. בנק הפועלים לא צפוי למכור החזקות בעקבות חוק הריכוזיות, אך בכל עסקה עתידית יצטרך לוודא כי אינו חורג מהמגבלה. כך לדוגמה, רכישה של 1.5% מקבוצת דלק, שכיום ברור מאליו שניתן להוציאה לפועל, לא בטוח שתהיה אפשרית בעתיד. גם בבנק דיסקונט הרחיבו בשנים האחרונות את ההשקעות, כשרכשו בין היתר החזקות ב-10% ממניות סופר פארם, וביצעו השקעות בקרנות שונות, וגם שם יצטרכו לעקוב מקרוב אחר כל השקעה חדשה שירצו לעשות.