דיון שלישי מתקיים היום (ד') בוועדת הכספים של הכנסת בהצעת החוק למע"מ 0% של משרד האוצר. דיון זה מגיע לאחר שני דיונים סוערים בהם תקפו חברי כנסת מהקואליציה והאופוזיציה לצד גורמים נוספים את החוק המוצע. בדיון הקודם הזמינה הוועדה גורמי מקצוע מתחום הכלכלה והמדיניות הציבורית להשמיע את דעתם על החוק המוצע, וגם הם הציגו התנגדות מקיר לקיר.
כבר בתחילת הדיון המשיכו חברי הכנסת לדרוש שמשרד האוצר יציין בצורה מפורשת במסגרת הצעת החוק מהיכן יילקח הסכום המיועד לתוכנית המע"מ שנאמד על ידי האוצר בכ-2.4 מיליארד שקל בשנה. נזכיר שבדיון הקודם ציין היועץ המשפטי של הכנסת, אייל ינון, כי היעדר פירוט מקור התקציב להטבה מהצעת החוק היא פגם שיש לתקנו אולם עד כה לא התייחס משרד האוצר לסוגייה.
עוד בפתח הדיון חשף יו"ר הוועדה, ניסן סלומינסקי, כי בעקבות טענות שהושמעו על כך שמי שמוביל את מאבק קבוצות הרכישה להכנסתם לחוק המע"מ, ישראל זעירא (מנכ"ל חברת באמונה העוסקת בתחום קבוצות הרכישה) תרם לסלומינסקי כסף בבחירות, ולכן הוא לא יכול לדון בנושא זה בוועדה, הוא בדק את העניין עם היועץ המשפטי לכנסת: "טענו שאני לא יכול לעסוק בזה בגלל תרומה של 2,000 שקל של זעירא. היועץ המשפטי לכנסת בדק את הנושא ואמר שאין שום קשר ואין מניעה שאדון בנושא. אני אומר זאת כאן כדי שיהיה גילוי נאות".
נציין שכבר בתחילת הדיון הראשון בחוק המע"מ היה סלומינסקי הראשון להעלות את נושא קבוצות הרכישה כאשר שאל מדוע הן לא נכללות ומן הראוי שהגילוי הנאות מטעמו היה נעשה כבר בשלב הראשון. עוד נציין שטרם נידון נושא זה בהרבה בוועדה והוא צפוי לעלות בימים הקרובים.
אבי ליכט, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, הגיע לוועדה כדי להביע את עמדת משרד היועץ המשפטי לממשלה: "בשורה התחתונה, למרות השאלות החוקתיות, הצעת החוק היא בת הגנה לדעתנו. נכון שהצעות חוק כאלו צריכות לקדם שיוויוניות ולמנוע אפליה. צריך למנוע פגיעה לא מידתית במי שלא משרת אבל הצעת החוק כפי שהיא ברת הגנה. נציין כי ככל שהצעת החוק תצמצם הפגיעה הקיימת, במהלך הדיונים, יהיה קל יותר להגן עליה".
ליכט המשיך ואמר: "חשוב להבין שהמדינה רוצה לתגמל את המשרתים שתורמים לחברה ונושאים בעיקר הנטל. זה מתחדד היום לאור המילואימנקים בצו שמונה. אבל האתגר הוא למצוא את האיזון בין הדברים השונים בחוק. זה אתגר שעומד בפני הממשלות לדורותיהן. הנושא כבר עלה בפני בית המשפט העליון בנושא הטבה בדיור, והרציונל זהה, והוא אומר שאפשר להעדיף יוצאי צבא ומשרתים אבל אסור שהפער יהיה גדול מידיי או כתנאי סף. הצעת החוק בתחילת הדרך לא קבעה פרמטר עדין בין מי שמשרת למי שלא. מי שלא שירת לא קיבל כלום. לכן אמרנו שאנחנו לא יכולים להסכים את זה.
"בעקבות כך היו דיונים מקיפים בין היועץ המשפטי לממשלה לבין שר האוצר ובעקבות זה נקבע הסף על 950 אלף שקל שממנו ומטה ההטבה תינתן לכולם. כמו כן צומצם השירות המזכה ל-12 חודשים כך שנכנסו גם שירות לאומי ואזרחי. נכון שאנחנו עדיין נמצאים במנגנון שמידת הגמישות שהחוק מאפשר מוגבלת. לכן 950 מנסה להתגבר על היעדר גמישות. הוצגו לנו נתונים של השמאי הממשלתי שיש דירות במחירים האלו. בישובים החרדיים למשל, 60% מהדירות היה בסף של מתחת ל-950 אלף שקל.
"נכון שעדיין יש פער מהותי בין הסכומים, אבל למרות השאלות הללו יש טיעון בר הגנה ונוכל להגן על החוק הזה. אנחנו לא מתחמקים מהעובדה שהפרמטרים עדיין מעוררים שאלות חוקתיות והינו מעדיפים שהפערים והמנגנונים יצמצמו האפליה, כי ככל שהיא תצומצם יהיה לנו קל יותר להגן עליו מול בג"ץ".
חבר הכנסת כרמל שאמה הכהן התייחס להצעת החוק ולדברי המשנה ליועץ המשפטי לממשלה ואמר: "האם העדפה למשרתים צריכה להיות גם בתחום הדיור שהוא לא בר השגה לאוכלוסיות מאוד רחבות בשל המחירים הגבוהים? זו שאלה שצריכה להישאל. מחר יהיה קושי בהשגת מיטת אישפוז אז יתנו הטבה לאוכלוסיה מסוימת על פני אחרת? דיור הפך לצורך חיוני וצריך להיות קו בו יעצרו עם ההעדפות בתחומים מסוימים. חייב להיות גבול".
חבר הכנסת עיסווי פריג' התייחס גם הוא לדברי המשנה ליועץ המשפטי לממשלה ותקף את אמירתו כי החוק בר הגנה במתכונתו הנוכחית: "אתם כבר כולם מוכנים לזה שהחוק הולך לבג"צ ואתה אומר שהוא בר הגנה. שמעתי רבות מאנשי המקצוע מתחום הכלכלה וכולם ללא יוצא מן הכלל נגד החוק על בסיס המקצועי. כל חוות הדעת מכל הכיוונים אומרות שהוא לא מגיע לכיוון הרצוי. אבל הפקידים והקבלנים, הקו שלהם גבר והצליחו לקדם את תזכיר החוק. היעד האמיתי של החוק הזה הוא תשובה למחאה החברתית. השר צריך להיות פופוליסטי ולהביא כותרת על מע"מ אפס וזה נשעמע טוב. הבעיה היא שהיעד של הורדת המחירים לא יתממש. ההטבה הזו תעסור רק למי שיש לו. מי שיש לו אבא עשיר ויכול להביא הון עצמי. מי שמשרת את המדינה וקרבי והכל ואין לו הון עצמי לא יוכל לממש".
חבר הכנסת פריג' התייחס גם לאוכלוסייה הערבית בפרט וטען כי החוק במתכונתו הקיימת מדיר אותם בצורה מוחלטת מפני שהוא צחל רק על בנייה רוויה: "במגזר הערבי אין בנייה קבלנית. יש קבוצות רכישה ובניה עצמית. באים בוועדת הכספים ועושים הצגה, שמעבירים מיליונים ויש כותרות, לתעשייה הערבית ולשיכון הערבי. אבל כשבאים לשטח הכסף לא מגיע. למה? חסמים. כולם אומרים 'אנחנו אישרו אבל אי אפשר בגלל חסמים'. ועכשיו חוזרים על זה שוב, ממש כאן. נותנים הטבה ויודעים שיש חסמים, יודעים שלא ינוצל, ואומרים שזה בר הגנה. זה לעג לרש".
חבר הכנסת משה גפני: "האם הצעת החוק משיגה את המטרה? אין כלכלן אחד שאמר שהחוק יוריד את המחירי הדירות . והיו כאן כלכלנים מהשורה הראשונה. הם אמרו שהחוק יגרום נזק. סיוע לחיילים הוא חשוב ואני תומך בו תמיד, אבל השגת המטרה הזו לא תושג בהצעת החוק הזו. זה יגרום לכך שמדינת אפרטהייד תהיה צדיקה ליד מדינת ישראל. יהיו שכונות של מעל 950 אלף שקל ושכונות לכל השאר. שר האוצר פוגע בערבים ובדרך גם פוגע בחרדים. ההצעה לא תעמוד בבג"צ. צריך למצוא דרך אחרת להטבה בדיור כי זה לא חוקתי. זה יתחיל בדיור, ימשיך בבריאות וגם לחינוך ממלכתי. זה יגיע רחוק מאוד והייתי מצפה שיועץ משפטי לממשלה יהיה חזק ויגיד שצריך למצוא דרך אחרת".
"אנחנו נגן על ההחלטה הזו מבלי קשר מה אנחנו חושבים עליה"
לאחר שחברי הכנסת התייחסו לדבריו של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, ושאלו שאלות, התייחס ליכט לדברים ואמר: "אנחנו לא עוסקים בשאלה האם החוק יצליח או לא אלא במבחן החוקי. צריך להבין שיועץ המשפטי לממשלה אומר על הצעת חוק שאיננה חוקתית אז היא לא ממשיכה. זה נשק גדול וצריך לנהוג בו בתבונה. קשה לעשות הבחנה בין דעות אישיות לבין הסוגיה המשפטית.
"לכן, כשאנחנו אומרים שהוא בר הגנה, זה מורכב, ומסכם ויכוחים קשים בין היועץ המשפטי לממשלה לשר האוצר וגם בין הדרגים המקצועיים. אבל בסופו של דבר זו העמדה ואותה אני מייצג. אסור שנגיע למצב בו היועץ המשפטי לממשלה אומר, זו דעתי ואני כופה דעתי על הממשלה, גם אם מבחינה משפטית אפשר להגן. אסור להגיע למצב כזה. השאלה האם אנחנו משתמשים בזכות הוטו, ואני לא חושב שצריך לעשות שימוש בכלי הזה בתדירות גבוהה. אנחנו נגן על ההחלטה הזו מבלי קשר מה אנחנו חושבים עליה. זה שהיא ברת הגנה זה לא אומר שאנחנו מתלהבים ממנה או חושבים שהיא נכונה". ליכט סיכם את דבריו ואמר: "אתם מבלבלים בין שאלות של מדיניות לשאלות משפטיות. אנחנו מתייחסים לפן המשפטי ואתם לפן המדיניות והפן המקצועי של החוק. אתם חברי הכנסת צריכים להחליט ולהצביע על החוק".
לאחר שליכט סיים את דבריו, ניתנה זכות הדיבור לגופים שונים להתייחס לחוק המוצע, בין היתר דיברו נשיא התאחדות בוני הארץ ניסים בובליל, צביקה אורן, נשיא הארגונים העסקיים ודודי גולדברג נשיא לשכת רואי החשבון.
"לוחות הזמנים של חוק המע"מ דרמטיים מבחינתנו. מיום ההכרזה של הקבינט על התוכנית נכנס ענף הנדל"ן לקיפאון כללי. לא הקבלנים ולא הרוכשים יודעים אם החוק יעבור ובאיזה מצב. זה נזק גדול היום לקבלנים ולרוכשים", כך בובליל. "אנחנו תומכים בחוק והוא יכול להצליח ולהפסיק את העלייה של המחירים בתנאי שיפגוש היצע בכמות מספקת. אי בהירות היום רק גורמת למצב ההפוך ולכן חשוב להעביר את החוק הזה במהירות האפשרית. נושא בעייתי נוסף בהצעת החוק הוא המפרט הטכני שקובע למעשה שאף דירה שקיימת או נבנית היום לא תיכלל בהטבה. אנחנו חושבים שיש להכיל את המפרט רק על דירות שטרם החלו להיבנות ולא על המלאי הקיים בשוק. צריך להרחיב כמה שיותר את הדירות המוטבות כדי שהוא יענה על הביקוש".
בובליל התייחס גם לנושא קבוצות הרכישה ואמר שאין להכליל אותם בחוק המע"מ: "קבוצת רכישה או עמותה, החברים בהן לא קונים דירה, הם יזמים שקונים קרקע. הם הופכים להיות יזם. אנחנו מתנגדים להכללתם בתוכנית כי הם לא מעניקים תאריך אכלוס סופי, מחיר סופי ולא ערבות חוק מכר".
צביקה אורן, נשיא הארגונים העסקיים, אמר: "החוק יכול להוריד מחירי הדירות, ואנחנו בעד החוק. אנחנו מתנגדים לשילוב קבוצות הרכישה בתוך מע"מ וגם במחיר מטרה. גם הקריטריונים הולכים ומסתבכים וצריך לפשט את זה שיהיה קל וישים. ועוד דבר חשוב = צריך להבין שבינתיים הרבה קבלים פושטים רגל, יש קבלנים שחייבים הרבה כסף לבנקים והיום הכל תקוע. אתם חייבים לזרז הדיונים כדי להסיר את אי הוודאות".
דודי גודלברג, נשיא לשכת רואי החשבון, הוסיף: "מחיר מטרה יתגבש לפחות שנה וחצי עד שיגדל היצע הדירות. מעמ אפס אפשר להכיל מהיום. לחץ הביקושים הראשוני של מעמ אפס יעלה את המחירים עד שיהיה גם מחיר מטרה בעוד שנה וחצי לפחות. שוק נדל"ן נכנס לקיפאון, האוצר מפסיד מסים, בגלל חוסר קבלת החלטה נכונה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
