חשש מהחרפת ההאטה הכלכלית בשל מבצע "צוק איתן"

1. תהא אשר תהא התוצאה המדינית והביטחונית של העימות הנוכחי בין ישראל לחמאס, דבר אחד ברור כבר היום: המדיניות הכלכלית תיאלץ להתמודד עם השלכותיה, ואלה יהיו לא רק בתחום תקציב המדינה, אלא ישפיעו על האופן שבו המשק יתפקד בטווח הקצר והבינוני.

חשוב להדגיש, העימות הצבאי הנוכחי החל כאשר המשק הישראלי הראה סימנים של חולשה עם צמיחה שירדה לקצב של 2.9%, וזאת גם השורה התחתונה האמיתית של השלכות המבצע הנוכחי. כאשר המשק צומח בשיעור של כ-3% לשנה, או אחוז אחד לנפש, אפשר לדבר על האטה. אך אם יהיה מדובר בגלישה לקצב שנתי של 2% - אפשר להתחיל להוציא מהמגירות את המונח "מיתון".

כדי להמחיש עד כמה שאלת הצמיחה תעמוד במוקד הדיון הכלכלי בחודשים הבאים אפשר להסתכל על נתוני התוצר העסקי שצמח בקצב של 1.5% ברבעון הראשון, כלומר במונחים של תוצר לנפש הוא התכווץ בכמעט 0.5%. החדשות הרעות הן ששני הגורמים אשר הביאו למגמה זו - התכווצות בצריכה הפרטית וירידה ביצוא התעשייתי - עלולים להתגבר במחצית השנייה של השנה.

2. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הצריכה הפרטית לנפש התכווצה ברבעון הראשון של השנה בשיעור שנתי של 1.8%- ביטוי ללא מעט פסימיות בקרב משקי הבית ולחץ כלכלי מתמשך שמורגש על ידי רובם לאורך תקופה לא קצרה.

לפני פרוץ סבב האלימות הנוכחי בין ישראל לחמאס היו סימנים לכך שהצריכה הפרטית עשויה להתאושש, גם אם באיטיות ובהיסוס. מדד אמון הצרכנים של "גלובס", למשל, הצביע על כיוון זה עם עליות מתונות בחודשים האחרונים. אלא, שאז בא מבצע "צוק איתן" וטרף מחדש את הקלפים. יש להניח כי המחיר הכלכלי שהמבצע יגבה, כאשר 3 מתוך כל 4 ישראלים נמצאים תחת אזעקות, יתבטא בירידה בביקושים ובמכירות וימחק את התקווה להתאוששות בצריכה.

במילים אחרות, אם בעבר הייתה תופעה של עלייה מהירה בצריכה לאחר מבצעים צבאיים, הרי שהפעם הסיכוי לכך אינו גבוה וסביר להניח שהאוכלוסייה לא תמהר "לפצות את עצמה" על הימים שעברה בממ"דים ובמקלטים. לכך צריך להוסיף את ההשפעה של עלייה במסים העקיפים, אם האוצר יחליט לממן באמצעותם חלק מעלויות המערכה הצבאית.

3. עוד לפני שנורתה רקטה אחת על ישראל או שמטוס קרב המריא לכיוון עזה, היה ברור כי תקציב 2015 הולך להיות "בעייתי". הממשלה כבלה את עצמה לגידול של כ-8 מיליארד שקל בהוצאה; שר האוצר יאיר לפיד התחייב לא להעלות מסים; ואף ויתר על הכנסות של מעל למיליארד שקל ממע"מ על דירות חדשות. במקביל, הצבא דרש במפגיע תוספות תקציביות גדולות מאוד ואף נקט ב"סנקציות" ובהשבתות של אימונים כדי לשכנע שרים. היה ברור כי כדי להתכנס ליעד הממשלתי של גירעון שלא יעלה על 2.8%, השירותים החברתיים ישלמו את המחיר.

המערכה הנוכחית תחריף מגמות אלה. אמנם כל זמן שעלות המערכה תגיע לסכומים שלא יעלו על 2 מיליארד שקל ניתן יהיה להתמודד אתה על ידי פריסתה, דחיית פרויקטים על ידי הצבא, הסטת משאבים בתוך תקציב הביטחון ושימוש ברזרבות. אלא, שעל סמך הניסיון של השנים האחרונות, ברור כי בסופו של דבר ראש הממשלה בנימין נתניהו יעדיף להגדיל את ההוצאה הצבאית, ובמקביל יתיר חריגה מסוימת בגירעון הממשלה. אך גם כך נראה כי גם הפעם יהיה צורך בסבב של קיצוצים "רוחביים" והעלאת מסים. שוב, ניסיון העבר מראה כי בדרך כלל הקיצוצים הם בעיקר על ההוצאה האזרחית, והמסים המועדפים הם מס ערך מוסף, בלו ומסי קנייה אחרים.

4. למהלכי הממשלה תהיה, כאמור, השפעה שלילית על הצריכה הפרטית ולכך תהיה השלכה על התעסוקה. דווקא שוק העבודה הציג נתונים יציבים למדי, ואף שיפור, במהלך החודשים האחרונים. בתעסוקה נרשמה עלייה של כ-50 אלף משרות בין יוני 2013 ליוני 2014 - ירידה של שיעור האבטלה מתחת ל-6%. אלא, שהעלייה במספר המועסקים הייתה קשורה, בין היתר, לעלייה במשרות במגזרי של מסחר קמעונאי, שירותי הארחה וענפים דומים. אלה הם המגזרים שנפגעים עתה, ולא רק בדרום המדינה. אם תחול ירידה בצריכה השוטפת של משקי בית אלה יהיו המגזרים אשר יפלטו עובדים כבר בשבועות ובחודשים הקרובים, ומהם התופעה עלולה להתפשט למגזרים אחרים.

5. לא ניתן לדבר על האיום על התעסוקה בלי להפנות את המבט אל עבר מה שקורה ליצוא הישראלי, ובמיוחד היצוא התעשייתי. נתון המגמה של היצוא התעשייתי לרבעון השני של השנה מראה על ירידה של12.6% בשיעור שנתי, בהמשך לירידה של 7.6% בשיעור שנתי ברבעון הקודם. מקובל לחשוב שהסחר העולמי ושער החליפין הם גורמים שמשפיעים על היקפי היצוא התעשייתי. אכן, היצוא התכווץ בחודשי המשבר הכלכלי של 2008 ו-2009 כתוצאה מהתכווצות בסחר העולמי. אלא שזה לא המצב הפעם ונראה כי הייסוף המתמשך של השקל מול המטבעות העיקריים ימשיך לגרור מטה את נתוני היצוא התעשייתי.

רקטות על ישראל שולחות אנשים לממ"ד, אבל שער החליפין בשלו ונראה כי הדבר ייאלץ את צמרת בנק ישראל לכמה וכמה ישיבות שיוקדשו למחשבה מה ניתן לעשות כדי להתמודד עם התמונה העגומה בתחום היצוא.

6. בסופו של דבר, אם התחזיות השליליות בתחום הצמיחה והתעסוקה יתגשמו, לבנק ישראל לא תהיה ברירה אלא לפנות לסבב אחד או שניים של הורדת ריבית ולהגיע אפילו לריבית נומינלית אפסית, גם במחיר של לחץ נוסף בשוק הדיור שממילא יהיה נתון להשפעות של החלת תוכנית מע"מ 0% של שר האוצר.

הבנק המרכזי אינו מוטרד כרגע משאלות של אינפלציה: עליית המדד של 0.3% בחודש יוני הייתה חריגה, ובחודשים הבאים ההאטה תדחוף את המדד למטה. מה שאמור להטריד אותו הוא שער החליפין. הבנק קיווה מאוד שגידול מתמיד בהשקעות של משקיעים מוסדיים מקומיים בחו"ל יקזז את ההשפעה של יבוא הון, אך לעת עתה הדבר לא מתרחש. ספק אם ריבית אפסית תשנה מגמה זו, כך שיותר סביר להניח שהבנק ייאלץ לחשוב מחדש על האופציות הפתוחות לפניו כדי למנוע את המשך התיסוף של השקל וגלישת המשק להאטה נוספת. הצעות מגירה לא חסרות, כולל כאלה שנדחו בעבר הקרוב על ידי הבנק - החל מהתערבות אגרסיבית יותר בשוק, ועד לקביעה של רצפה לשער החליפין.

 קצב צמיחת התוצר

 שיעור האבטלה במשק

 יצוא תעשייתי

 מדינה תחת טילים