נהגתם ללא רישיון בתוקף? אפשר לקבל פיצוי מהביטוח

יובל נהג לבית חברו כדי לצפות יחד במשחק כדורגל, ופגע ברכב שנסע לפניו. הוא פנה לחברת הביטוח כדי שתכסה את הנזק שנגרם לרכב, ואולם החברה טענה כי הואיל והוטל עיקול על רישיון הנהיגה שלו, רישיונו אינו תקף, ולכן היא אינה צריכה לפצותו.

במקרה אחר, ראובן שכח לשלם את אגרת רישיון הנהיגה שלו, וכאשר היה מעורב בתאונת דרכים, חברת הביטוח טענה כי הוא נהג בניגוד לתנאי הפוליסה, "הואיל ולא היה בידו רישיון נהיגה בר-תוקף בישראל".

כך גם במקרה של דורון שמחזיק ברישיון זר, ופגע ברכב בעת שהיה בביקור בארץ. חברת הביטוח בישראל טענה כי בהתאם לפקודת התעבורה, רישיון הנהיגה הזר הוא בתוקף ל-3 חודשים בלבד, ומשום שהתאונה אירעה כחצי שנה לאחר שהגיע לישראל, הוא אינו זכאי לפיצוי משום שלא היה בידו "רישיון נהיגה בר-תוקף".

האם חברות הביטוח צודקות כשהן טוענות כי אינן חייבות לשלם תגמולי ביטוח במקרים הללו? כאמור, לפי פקודת התעבורה, אדם חייב ברישיון נהיגה בתוקף. לפי החוק, אדם שנוהג ברכב שאין לו רישיון נהיגה מתאים לא יהיה זכאי לפיצויים, למעט רישיון שפקע מחמת אי-תשלום אגרה (עד שנה) או מחמת הגבלה שהוטלה לפי חוק ההוצאה לפועל.

במסגרת סעיף זה יש להפריד בין שני מצבים: הראשון הוא של נהיגה ללא רישיון כלל - מי שמעולם לא עבר מבחן רישוי ולא הונפק לו רישיון נהיגה. התנהגות זו נחשבת הן על-ידי המחוקק הן על-ידי בתי המשפט לעבירה חמורה ביותר, והדבר משול למקרה שבו נשלל רישיונו של אדם על-ידי המשטרה עקב נהיגה רשלנית.

המצב השני הוא של נהיגה במצב של אי-חידוש רישיון, דהיינו, נהג שהיה לו רישיון נהיגה בעבר, אך הוא פקע בעקבות אי-תשלום אגרה. מדובר בשלילת רישיון עקב מניעה כלכלית או טכנית.

על-פי החוק, כאשר הרישיון פקע מחמת אי-תשלום אגרה, במקרה של תאונה (ללא נזקי גוף), תשלם חברת הביטוח פיצויים בעבור נזקי רכוש. ההסבר לכך הוא שמדובר בעניין פורמלי באופיו, שאינו משליך על כושרו של הנהג לנהוג (שהרי כשירותו לנהוג לא נפגעה בשל העובדה שלא חידש את הרישיון - להבדיל ממקרה שבו נשלל רישיונו על-ידי קצין משטרה או בית המשפט).

הוראה דומה קיימת גם במקרה של תאונת דרכים שבה אירעו נזקי גוף. על-פי החוק, כנזק גוף נחשבים מוות, פגיעה או ליקוי גופני, נפשי או שכלי, לרבות פגיעה בהתקן הדרוש לתפקוד אחד מאיברי הגוף שהיה מחובר לגוף הנפגע בעת תאונת דרכים, כגון: משקפי ראייה, מכשיר שמיעה, גפיים תותבות וכדומה.

נשאלת השאלה מה קורה במצב שבו הוטל עיקול על רישיון של נהג בשל חוב; האם במקרה של תאונת דרכים מחויבת חברת הביטוח בתשלום פיצויים בעקבות נזקי רכוש או גוף, למרות שהמבוטח אינו מחזיק ברישיון נהיגה בתוקף?

כאשר בתי המשפט דנים בפרשנות סעיף 7 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, הם מסבירים כי ביסוד החוק עומדות מטרות שונות, סוציאליות מחד גיסא והרתעתיות מאידך גיסא.

בתי המשפט מבחינים בין מצבים טכניים לבין מצבים מהותיים בבואם לפרש את הסעיף. השופט אנגלרד (שכיהן בבית המשפט העליון), בספרו "פיצויים לנפגעי תאונות דרכים", קבע כי היעדר הרישיון שפקע מחמת אי-תשלום אגרה נעוץ בדבר פורמלי, שאין בו כל ממד מהותי הקשור לבדיקת כושר, ועל כן מן הראוי לעשות מאמץ מיוחד כדי למנוע את הסנקציה החמורה של שלילת זכאות בשל מחדל פורמלי.

התכלית הסוציאלית

הבחנה זו באה לידי ביטוי כבר בשנת 1997 בפסקי דין של בית המשפט העליון, אשר הדגישו פעם אחר פעם את התכלית הסוציאלית של חוק הפיצויים. לאור זאת, ניתן לעשות היקש בין מצב שבו נשלל רישיונו של הנהג מחמת אי-תשלום אגרה, ובמקרה זה יהיה זכאי אותו מבוטח לפיצויים - לבין מקרה שבו נשלל רישיונו של הנהג עקב עיקול (על-ידי ההוצאה לפועל, למשל), ולא עברה שנה מיום השלילה.

עיקול תוך שנה אינו מהווה עילה לאי-תשלום בדומה למי שלא שילם אגרה בגין רישיונו במשך שנה. במצב כזה ייחשב רישיונו כאילו הוא בתוקף. בשני המצבים לא מדובר בנהיגה רשלנית של הנהג, אלא במצבים טכניים של חוסר תשלום לצד ג' (אגרה למשרד הרישוי ותשלום חוב לנושה).

ומה באשר לאדם שאין לו רישיון נהיגה ישראלי, אלא רישיון זר? בית המשפט המחוזי קבע במקרה כזה כי על חברת הביטוח לשלם את תגמולי הביטוח גם לנהג מבוטח אשר מחזיק רישיון זר יותר מ-3 חודשים. בית המשפט קבע כי יש לפרש את הסעיף בחוק בעניין זה בהרחבה, כך שיחול לא רק על תייר אלא גם על "תושב ארעי" בהתקיים נסיבות מסוימות.

המסקנה הנגזרת מכל הדוגמאות שהבאנו היא שחברת הביטוח חייבת לשלם תגמולי ביטוח גם במקרים שבהם המבוטח נהג ללא רישיון נהיגה בתוקף, במקרים מסוימים כדוגמת אלה שנסקרו בכתבה זו.

* הכותב הוא מומחה בביטוח ובנזיקין, הבעלים של משרד עורכי הדין ג'ון גבע.