המשקיעים בארה"ב כנראה הבחינו בתמחור הגבוה של שוק המניות, ובמידע על הכלכלה החלשה מהצפוי, ובסיכום השבוע האחרון המניות אכן איבדו גובה באיטיות. בו זמנית, לשוק המניות האירופי היה הלם בדמות חשש מאובדן כושר פירעון של בנק פורטוגלי חשוב. צללי משבר החובות האירופי של 2011 הפחידו את המשקיעים, וגם המניות שם ירדו.
עם בעיות בשווקים המפותחים ותשואות זעומות עדיין על נכסים צוברי ריבית - שאולי ירדו עוד יותר בעקבות המגמה האחרונה של אג"ח האוצר לעשר שנים - מה יכול המשקיע לעשות?
התשובה היא לצאת לעולם ולהתחיל לבנות פוזיציה בשווקים המתעוררים. התמחורים שם נמוכים בהרבה, המומנטום טוב בהרבה ויש כמה תעודות סל אטרקטיביות מאוד, שמאפשרות לנו לשחק על האפסייד הפוטנציאלי באזורים התנודתיים הללו, ועם מספיק פיזור סיכונים כדי לצמצם נזק אפשרי.
הנה שלוש תעודות סל של שווקים מתעוררים שאחריהן אני עוקב כעת.
iShares MSCI Taiwan Index ETF (סימול: EWT)
תשואה ב-60 ימים אחרונים: 11%
תשואה ב-2014: 13%
שווי נכסים נקי: 3.3 מיליארד דולר
דמי ניהול (סך הוצאה): 0.62%
מניות ותעודות סל רבות בשווקים המתעוררים רשמו עליות נאות מהשפל של חודש מאי, ועקפו את מדד 500 S&P באותה התקופה, אבל אזור אחד שעקף את המדד הזה כל השנה היה טאיוואן.
המניות בטאיוואן לא השתתפו בדרך כלל בגאות של 2013, אבל המומנטום התחדש השנה, עם עליות דו-ספרתיות באחוזים בחודשיים האחרונים. בטווח הארוך יותר, תעודת הסל EWT עלתה ב-13% מ-1 בינואר - כפול מתשואת מדד 500 S&P מתחילת השנה. עד כאן המיתוס של השווקים המתעוררים שתמיד מפגרים בביצועיהם.
סוחר הקומודיטי הוותיק פיטר ברנדט פרסם באחרונה ניתוח גדוש גרפים של המניות באסיה, כדי להסביר למה לדעתו "שוקי המניות באסיה הם על סף התקדמות מפוצצת". למתעניינים בניתוח טכני, נמליץ על הבלוג שלו, Peter Brandt.
טאיוואן היא מקום נהדר להשקיע בו מזומנים, מפני שהיא קרובה לסין העממית ויכולה ליהנות מהזדמנויות הצמיחה בה בעתיד. אך טאיוואן גם נהנית ממידה של אוטונומיה מבייג'ין, והקשרים הכלכליים עם המערב הם חזקים יותר.
הסיכון הגדול למשקיעים הוא שמניות טכנולוגיה מהוות חלק גדול מתעודת הסל EWT, וזו הסיבה העיקרית לביצוע היתר שלה השנה. הן כוללות את הענקית טאיוואן סמיקונדוקטור (סימול בניו יורק: TSM), שמייצגת 21% מכל נכסי תעודת הסל הזו.
אבל אני מאמין שהתקוות להמשך ההבראה במערב בשנים הבאות יגדילו את מכירות הטכנולוגיה לצרכנים ולעסקים. זאת ועוד, אם סין תוכל להמשיך לעבור מכלכלת ייצור למעמד של שחקנית עולמית בטכנולוגיה ושירותים, העסקים הבוגרים של טאיוואן בתחום זה יהיו נכס גדול.
SPDR S&P China ETF (סימול: GXC)
תשואה ב-60 ימים אחרונים: 7%
תשואה ב-2014: 2%-
שווי נכסים נקי: 830 מיליון דולר
דמי ניהול: 0.59%
התעודה הזו היא זווית אחרת להשקעה באסיה. למרות שהיא ירדה מ-1 בינואר, היא רשמה קאמבק חד מאז השפל של מאי, כ-7% - בערך פי 2 מתשואת מדד 500 S&P באותה התקופה.
אני מעדיף את GXC על פני חלופות פופולריות כמו iShares China Large Cap (FXI), ששווי נכסיה גדול פי 6 כמעט, בגלל ריבוי הנכסים שלה. קודם כל, היא גובה פחות דמי ניהול, ומציעה תשואת דיבידנד של 1.9% - קצת יותר ממה שמציעות בממוצע תעודות הסל הגדולות על מדד S&P, 1.8%.
במבט מעמיק יותר, רק 18% מנכסי GXC מושקעים בשלוש ההחזקות הגדולות שלה, ורק 30% מושקעים במניות פיננסיות סיניות. בניגוד לכך, 26% מנכסי FXI מושקעים בשלוש המניות העיקריות שלה, ולא פחות מ-53% מהנכסים מושקעים במגזר הפיננסי הסיני. על רקע החששות מפני התפתחות בועת אשראי במשק הסיני והעדיפות של פיזור הסיכונים, אני מעדיף את התמהיל של GXC על פני FXI או כל תעודה אחרת במרחב הזה.
ל-GXC יש סיכונים משלה, מפני שההקצאה של 30% במניות בנקים סיניים עלולה להיות מכוערת אם משבר פיננסי יפגע באזור הזה, כפי שחוששים מספר חזאים.
עם זאת, החשיפה של 21% לטכנולוגיה ו-11% למניות אנרגיה סיניות צפויה לשרת היטב את המשקיעים בשנים הבאות. אחרי הכול, המניות בסין הן מהזולות ביותר בעולם כעת, והרבה תרחישים שליליים אפשריים כבר מגולמים במחירי המניות.
ואל תשכחו את תשואת הדיבידנד של 1.9%, שתהיה פיצוי אם GXC לא תעלה כמקווה במשך זמן מה.
Wisdom Tree India Earnings Fund (סימול: EPI)
תשואה ב-60 ימים אחרונים: 5%
תשואה ב-2014: 24%
שווי נכסים נקי: 1.7 מיליארד דולר
דמי ניהול: 0.83%
סיפור ההשקעה ההודי הוא סיפור קשה, אבל כעת יש סימני חיים באזור הזה, ותעודות סל הודיות גדולות עלו כולן ב-12% ויותר ממאי. כמה תעודות, כמו וויזדום טרי, עלו בשיעור כפול מזה מתחילת השנה.
נתחיל בסיכונים: כלכלת הודו צמחה בקצב שיא של 10.3% ב-2010, לפי הבנק העולמי, והאטה לצמיחה של 6.6% ב-2011, 4.7% ב-2012 ו-5% ב-2013. ירידת הקצב הזו הדאיגה משקיעים. למרות היותה מדינה מאוכלסת מאוד, הודו מתקשה להפוך את תושביה לבני המעמד הבינוני או לעובדים מיומנים. הרבה מהבעיות נובעות מאינפלציה לוהטת, שמכרסמת בהוצאה הצרכנית. העלאת ריבית משמעותית כדי לרסן אותה, עלולה לייקר את עלות הכסף ולגרום לעסקים רבים לפשוט רגל.
זה נשמע קודר, אבל שלוש העלאות ריבית, שכבר בוצעו בסוף 2013 ובתחילת שנה זו, הרגיעו במקצת את האינפלציה; והבחירות שהיו באביב העלו לשלטון הנהגה ידידותית למשקיעים, שמעניקה תחושה של אופטימיות.
על רקע המומנטום במחירי המניות והתחושה החיובית הכללית, שנובעת מצעדים שכבר ננקטו, יש סיכוי טוב לכך שהודו כבר נגעה ברצפה ועושה את דרכה למעלה. כדי לשחק על המגמה הזו, אני מעדיף את תעודת EPI לעומת כמה חלופות, בגלל ההרכב שלה.
פחות מ-20% מנכסי התעודה מושקעים בשלוש המניות העיקריות שלה, ורק 6 החזקות הן במשקל של יותר מ-3% מהסך. זוהי רמה טובה של פיזור סיכונים.
זאת ועוד: החשיפה לבנקים ההודיים היא רק 26%, ויתר התיק מפוזר על פני מגזרים כמו אנרגיה, טכנולוגיית מידע (IT) ותעשיות שונות.
יש תמיד סיכונים בשווקים המתעוררים, ובהודו יש הרבה סיכונים, אבל תעודת EPI פחות יקרה ויותר מפוזרת מאשר תעודות יריבות. למי שרוצה להיחשף להודו, אני ממליץ עליה.
* כל הזכויות שמורות ל-MarketWatch.com 2014
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
