"משמעות קבוצות הרכישה להטבת המע"מ - חצי מיליארד ש'"

דיון טעון בוועדת הכספים של הכנסת בסוגיית שילוב קבוצות הרכישה בחוק מע"מ בשיעור אפס. לאחר שהועדה התכנסה היום (ד') לדון בהצעת החוק קיבלו את רשות הדיבור נציגי פורום קבוצות הרכישה, הקבלנים וגם נציגי האוצר ורשות המיסים.

"המשמעות הכספית של הוספת קבוצות הרכישה להטבת המע"מ היא חצי מיליארד שקל", כך אמר בוועדה סגן הממונה על התקציבים באוצר, ערן ניצן. "זה על פי הערכות שלנו באוצר ומודלים דינמיים שערכנו על בסיס עסקאות שנעשו ב-2013. האומדנים שלנו מדברים כעת על 2.5 מיליארד שקל להטבת המע"מ כפי שהיא אבל ייתכן שהאומדן הזה יגדל. ככל שהמספר יגדל זה טוב מצד אחד כי זה עוד דירות מוטבות שנמכרו אבל במקביל יהיה בור בתקציב כי זה יחרוג מהאומדן ואז שר האוצר יצטרך להחליט מאיפה לקחת את החריגה".

חשוב לציין שנכון להיום, אומדן הפסד ההכנסות של האוצר ממיסים כתוצאה מחוק המע"מ במתכונתו הנוכחית שעומד על 2.5 מיליארד שקל, כבר נלקח בחשבון תקציב 2015. אולם, במידה והיקף אובדן ההכנסות יגדל בהמשך, אם בגלל הכנסת קבוצות הרכישה לחוק או קבוצות אחרות, יצטרכו באוצר לעדכן את ההפסד האמור ולמצוא לו מקור מוסף שאף אחד לא יודע על חשבון איזה תקציב אחר יצטרך להגיע.

כאמור, במסגרת הדיון קיבלו את זכות הדיבור נציגי קבוצות הרכישה וגם הקבלנים. מוטי פלד, סגן יו"ר פורום מארגני קבוצות הרכישה, פרס את עמדתן של הקבוצות והסביר מדוע יש לשלב גם אותן בחוק מע"מ בשיעור אפס.

"הופתענו מאוד מהרעיון למחוק מהצעת החוק 30% משוק הנדל"ן של ישראל. מלבד הקבלנים אן אף אחד שמתנגד לנו. יש כמה קשיים שהעלו ועל זה אדבר. קושי ראשון הוא שהקבוצות גם ככה מוזילות את המחיר, ולכן לא צריכות את ההטבה - על כך אנחנו צריכים להיענש? קושי שני - המחיר שאינו סופי. אנחנו נותנים מחיר סופי בסוף הבנייה. הסכמנו להתגמש, והצענו לרשות המיסים, שיקבלו את ההטבה רק בסוף הפרויקט כשהמחיר סופי. בנוסף חוששים ברשות המיסים שזה יגדיל תקציב החוק בצורה ניכרת ועל כך נגיד שאנחנו רק מבקשים לשמור על התחרות והאיזון בשוק. חלק ילכו לקבלנים וחלק לקבוצות. אין לי שום דבר נגד הקבלנים אגב, הם בונים לנו את הפרויקטים".

"הרוכש אף פעם לא יודע מה המחיר הסופי של דירה במסגרת קבוצת הרכישה", התפרץ לדבריו עו"ד אליאב בן שמעון מנכ"ל התאחדות בונה הארץ המנהלת מאבק נגדי כנגד קבוצות רכישה והעמותות.

מה ממוצע הסטייה מהמחיר הסופי, שאלו חברי הכנסת את נציגי הקבוצות.

על כך ענו נציגי הקבוצות: "הנתונים מעידים על בין 2% ל-5% במחיר הדירה. זה נתונים שריכזנו עבור חברי הכנסת". באותו הזמן, גורמים אחרים טענו כי המספרים גבוהים יותר.

עו"ד דן כרמלי מאיגוד לשכות המסחר, תחתיו התארגן פורום קבוצות הרכישה: "הקבוצות מארגנות תחת לשכת המסחר. יום שני של דיונים בנושא ולכולם ברור שמטרת החוק היא להוריד את מחירי הדירות. במהלך השנים מדינת ישראל לא הצליחה להוריד את המחירים. כאן בעצם נמצאת הצעת חוק שעיקרה מתן פטור ממע"מ. איגוד לשכות המסחר תומך בזה, זו הצעה ראויה. אבל קבוצות הרכישה, בעצם הוקמו כשהציבור הבין שהמדינה לא עוזרת לו. כל מה שעשו לא הוריד את המחירים. קבוצות הרכישה והמארגנים הם היחידים שהביאו לתחרות בשוק הדיור ויש הרבה דוגמאות. הוצאת קבוצות הרכישה מחוק המע"מ זו פעולה הנוגדת את המטרה העיקרית של החוק. קבוצות רכישה הן אלו שיוצרות את התחרות האמיתית בשוק. אם לא יהיו בפנים, יש פגיעה בזכות הבחירה של כל אזרח בישראל לבחור איך לבנות את הבית שלו. קבעו ב=2011 שיש שיוויון בין רוכש דירה לבין חבר בקבוצת רכישה וזה צריך להיות גם כאן. זה לא יעמוד בפני בג"צ אם הקבוצות לא ייכנסו ולכן חבל שנגיע לשם".

גורמים שונים בועדה שאלו פעם נוספת האם קבוצה יכולה לתת מחיר סופי לדירה לחברי הקבוצה כבר בשלב הראשון והתשובה הייתה שהמחיר אינו סופי. "התחייבות על המחיר הסופי בעייתית כי היא הופכת את הקבוצה למה שהיא לא", אמר עו"ד יוסי אלישע המייצג את פורום קבוצות הרכישה והוסיף: "לפני שנתיים וחצי קבעה הועדה הזו שיש להשוות רוכש בקבוצה למי שרוכש מקבלן בחובות המס. ואז התקליט היה הפוך לגמרי".

יו"ר הועדה, ניסן סלומינסקי, פנה לשמאי הממשלתי הראשי, טל אלדרוטי, האמון על חישוב המחיר למ"ר דירתי במסגרת חוק המע"מ על פיו תינתן ההנחה בכל אזור, ושאל אותו על קבוצות הרכישה והמחיר הסופי. "קבלן תמיד מוכר דירה מוגמרת, גם אם היא על הנייר. בקבוצת רכישה אין שווי של דירה אמיתי רק עד שחבר הקבוצה מוכר אותה מאוחר יותר". בהמשך ביקש סלומינסקי מאלדרוטי לבחון את הנתונים שהציגו נציגי קבוצות הרכישה שהעידו על חיסכון במחיר של כ-30% בהשוואה לקבלנים.

יצחק חסיד מארגון קבלני ירושלים התייחס לנושא קבוצות הרכישה ואמר: "קבוצות הרכישה מציעות מחיר גבוה יותר על הקרקע מאשר קבלן. צריך לעשות הפרדה בין המארגנים לרוכשים התמימים. יש הרבה דוגמאות לכך שיש הבדל בין המחיר המוצהר למחיר הסופי. למשל בבית שמש, אנשים חרדים קשי יום, מכרו להם אומדן לדירה ב-640 אלף שקל. עכשיו הם התחילו לבנות וכבר ביקשו מהם 1.1 מיליון שקל. עובדים על אנשים שרואים פרסומות בעיתון". חסיד פנה לחברי הכנסת ואמר - "כולכם אחראים לנושא הזה. אין מחיר סופי ואין ערבות חוק מכר בקבוצות רכישה".

גם מנכ"ל התאחדות בוני הארץ, עו"ד אליאב בן שמעון התייחס לנושא והסביר לחברי הכסנת בועדה: "ההבדל העיקרי בין קבוצת רכישה לקבלן נעוץ בכך שחברי קבוצות רכישה קונים חלקים בקרקע ולא דירה. אם הם רוצים למכור או לקנות דירה, ולהיות חלק מחוק המע"מ, מוטלת האחריות על חברי הועדה שכל הרגולציה שחלה על קבלן תחול גם על מארגני הקבוצות. אין להם מחיר סופי, אין ערבות חוק מכר ואין בדק ואין אחריות. הועדה וחברי הכנסת צריכים להיות אחראים כלפי הרוכשים".

ערן יעקב, נציג רשות המיסים בדיון התייחס לקבוצות הרכישה ולטענות כאילו רשות המיסים הגיעה להסכם זה או אחר עם הקבוצות ואמר: "בדקנו את הנושא ויש בעייתיות לנהל התהליך של הטבת המע"מ מול מי שאין לו גוף אחד, ראש אחד ושאין לו מוצר אחד עם מחיר סופי. אנחנו לא גובים אותם מיסים מקבוצת רכישה ומקבלנים וגם אין את אותן ערבויות".