פלח מכוניות המיני עירוניות בעיצומה של מהפכה טכנולוגית

במארס השנה הודיע משרד התחבורה על תוכנית חדשנית ולפיה הוא מתיר לייבא לישראל 1,000 כלי רכב עירוניים זעירים עם הנעה חשמלית, מהקטגוריה המכונה "קוואדרסייקל". הכלים הללו, מעין קטנועים עם ארבעה גלגלים, גג, הגה ודוושות, והספק של עד 20 כ"ס, אמורים היו להשתלב בתוכניות פיילוט של עיריות שונות, ובראשן עיריית תל אביב, להקמת מערכת תחבורה עירונית, שיתופית ובת קיימא. לכאורה, מדובר בחדשנות סביבתית מבורכת: רכב קטן, ירוק ושיתופי. אלא שחודשים עברו ונראה שאיש לא מרים את הכפפה. הדרישה לכלי רכב חשמליים בלבד הגבילה את ההיצע מראש ומחירי הרכישה גבוהים, במיוחד בשל העובדה שהפוטנציאל המסחרי של הכלים הללו מוגבל "בשוק החופשי", והמוטיבציה של יבואנים קטנים להשקיע בהקמת מערך ייבוא ותמיכה מסודר עבורם, כנדרש בחוק, מוגבלת. יתר על כן, כלי הרכב הללו עומדים בפני אותה בעיה מוכרת: צורך בפרישה מוקדמת של תשתית טעינה בבית, בעבודה ובמקומות ציבוריים, וטווח נסיעה מוגבל, אפילו במונחים עירוניים.

אין לנו שום דבר נגד כלי רכב חשמליים וגם לא נגד מיזמים ירוקים ממשלתיים, אפילו אם עולה מהם ניחוח כבד של יחסי ציבור. אבל במקום לבחור בפתרון אקזוטי ומסובך היינו ממליצים למעצבי המדיניות לבחון דווקא את ההתפתחויות בשוק הרכב העולמי ולשקול פתרונות הרבה יותר ריאליים.

כך, למשל, נמצא כיום פלח מכוניות המיני עירוניות הרגילות בעיצומה של מהפכה טכנולוגית. לשוק יוצאים דגמים באורך טיפוסי של 3.6 מ' ופחות, שאינם תופסים הרבה יותר נפח כביש ושטח חניה מקוואדסייקלים. יש להם כושר תמרון מדהים וסטנדרטים עדכניים של נוחות, בטיחות ושימושיות (תא מטען) ביחד עם צריכת דלק ופליטה ברמות מזעריות.

רבות ממכוניות המיני שנמכרות כיום בישראל ובאירופה, מצוידות במנועי בנזין ודיזל זעירים ויעילים עם שלושה ואפילו שני צילינדרים, מפגינות צריכת דלק ממוצעת של יותר מ-27 ק"מ לליטר ופולטות פחות מ-90 גרם CO2 - נתונים שעד לפני שנה-שנתיים הוצגו רק על ידי כלי רכב היברידיים. הן נעות כמו מכוניות "אמיתיות" על הכביש המהיר, והכי חשוב: אינן תלויות בהקמת תשתית טעינה חשמלית יקרה ומורכבת.

דוגמה קיצונית היא הסמארט שנחשפה אתמול (ה') באירופה: אורכה 2.7 מ' בלבד, עם מנוע שלושה צילינדרים קטן, שצריכת הדלק שלו נושקת ל-30 קילומטרים לליטר. יש לה תא נוסעים מודרני ומאובזר לשני נוסעים, טכנולוגיות בטיחותיות ויכולת תמרון עירונית מדהימה - כמו קוטר הסיבוב הקטן ביותר בתעשייה.

אז אם יש כוונות טובות ליצירת תחבורה עירונית שיתופית, כדאי לחשוב - בשיתוף האוצר - על תמריצים ראויים. לא להסתפק רק במיסוי הירוק, אלא להשתמש גם בתמריצים כמו רף מס קניה מקביל לזה של רכב היברידי או אפילו חשמלי. לפעמים הפתרון הפשוט הוא היעיל יותר.