הדיונים על מע"מ בשיעור אפס בוועדת הכספים של הכנסת ממשיכים להיות סוערים. כבר בתחילת הדיון היום (א') דרשו חברי הכנסת לעצור את הישיבה בשל אי השתתפות של נציגי האוצר ובשל העובדה שטרם הובהר מה המקור התקציבי להטבת המע"מ שנאמדת על ידי האוצר בכ-2.5 מיליארד שקל בשנה. בשל כך יצאה הוועדה להפסקה קצרה ורק לאחר מכן המשיכה בדיון.
שבוע עמוס צפוי בוועדת הכספים של הכנסת בדיונים על מע"מ בשיעור אפס לדירות מגורים כאשר בכל יום צפויה הוועדה לדון בסעיפים הצעת החוק האמורה. הדיונים האמורים מתנהלים בקצב מואץ בשל רצון האוצר לסיים את הדיון בוועדה ואת הכנסת הצעת החוק לקריאה שניה ושלישית עוד השבוע כדי שהחוק יוכל לעבור עוד במושב הכנסת הנוכחי שצפוי להסתיים כבר בשבוע הבא.
גם בהמשך הדיונים טענו חברי הכנסת שהתשובה לשאלה מהיכן יגיע הכסף להטבה לא התקבלה ולכן לא ניתן להמשיך בדיון. אולם, בסופו של דבר המשיך הדיון והוועדה התחילה להקריא את סעיפי החוק.
"אני אבקש שהחוק תהיה הוראת שעה", אמר יו"ר הועדה ניסן סלומינסקי עם התחלת הקראת סעיפי החוק. נציין מדובר בפעם הראשונה שנושא זה עולה בדיוני הוועדה ויש לציין שהאוצר מתנגד לכך והתנגד לכך גם בעבר לכל אורך גיבוש החוק. "אני חושב שזו צריכה להיות הוראת שעה לחמש שנים", המשיך ואמר סלומינסקי.
בהמשך הדיון, כל אחד מסעיפי החוק שהוקרא זכה לקריאות ביניים רבות וחברי הוועדה הודיעו שיש להם הסתייגויות. כך היה לגבי ההגדרה בחוק לבני זוג וידועים בציבור בהגדרת הזכאים וגם לגבי הקביעה כי הצעת החוק תתייחס רק לבנייה רוויה.
לגבי ההסתייגות המתייחסת לנושא הבנייה הרוויה התריע נציג האוצר בדיון, סגן ראש אגף תקציבים ערן ניצן, כי "הרחבה זו תגדיל את תקציב הצעת החוק בכ-250 מיליון שקל. צריך לקחת זאת בחשבון".
אליאב בן שמעון, מנכ"ל התאחדות בוני הארץ העיר גם הוא לנושא הבנייה הרוויה ואמר: "אנחנו מציעים להוריד ל-4 יחידות דיור לדונם את הצפיפות וזאת במטרה להגדיל מלאי הדירות שיהיו זכאיות למע"מ אפס, בייחוד בפריפריה".
נציג נוסף של התאחדות בוני הארץ, אמיר הלר סמנכ"ל בהתאחדות, אמר: "הטבות משרד השיכון כולן מתייחסות ל-4 יחידות דיור לדונם לכן מן הראוי שגם כך יהיה בהצעת החוק הזו. גם במענקי מקום למשל. מסיבה זו יש לשמור על קו אחיד". גם נציגי ההתיישבות הכפרית העירו כי הם מבקשים שסעיף זה ישתנה ויחול גם על בנייה צמודת קרקע בפריפריה.
עוד הסתייגויות שעלו במסגרת הדיון, חלקן על ידי יו"ר הוועדה וחלקן על ידי חברי הכנסת האחרים ביקשו לשנות את הצעת החוק באופנים הבאים: לשנות את טווח השטח לדירה מוטבת במקום 60 מ"ר-140 מ"ר להחל מ-45 מ"ר ועד 150 מ"ר; הכללת צמודי קרקע בתוכנית באזורי עדיפות לאומית עם הגבלה של עד 15 דירות לקבלן; שינוי הגדרת זכאי להטבה ממי שלא הייתה בבעלותו דירה מאז 1995 למי שלה הייתה בבעלותו דירה בעשר השנים לפני רכישת הדירה המוטבת; לקבוע כי מי שיהיה אחראי על קביעת המפרט המחייב יהיה שר השיכון ללא צורך באישור נוסף של שר האוצר.
במקביל, העלה יו"ר הוועדה הסתייגות נוספת לחוק הנוגעת לצורת חלוקת ההטבה לזכאים. למעשה מדובר ביותר מהסתייגות אלא בהצעה לשינוי מהותי בהצעת החוק שמבקש לשנות את מדרש ההטבה לכזה שיעניק לכל הקבוצות לרכוש דירה מוטבת אך לקבל רק את החלק היחסי מההטבה.
"אני חושב שצריך לשנות את ההצעה כך שמי ששירת שירות קרבי או תומך לחימה יקבל הטבה מלאה עד דירה בשווי 1.6 מיליון שקל, מי שמשרת אבל במדרג פחות יקבל ההטבה עד שווי דירה של 1.4 מיליון שקל ומי שלא משרת כלל בשווי של 950 אלף שקל".
הצעתו של סלומינסקי משנה למעשה את המנגנון המוצע של הצעת החוק וקובע כי כולם יזכו להטבה אך ביחס שונה כך שכולם יוכלו לרכוש דירה של עד 1.6 מיליון שקל ואת הטבת המעמ יקבלו באופן יחסי בהתאם לקבוצת הקריטריונים בה הוא עומד. בתגובה לדבריו של סלומינסקי טענו נציגי האוצר כי מנגנון זה נבחן על ידם ונפסל אך לא פרטו מדוע.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
