המיתוג ביו-טיוב ובאינסטגרם, המעסיק בשנים האחרונות חברות עסקיות ומשרדי פרסום, עלה לדיון בוועידת MAD של "גלובס" בשיתוף Orange.
בפאנל שעסק בנושא השתתפות אשלי וקסמן-בקשי, מומחית איפור, המנהלת ערוץ בשם AWBMAKEUP; המסעדן אייל שני; הדוגמנית ובעלת מותג בגדי הים נטלי דדון; מנחת הרשת של "אקס פקטור" מור סילבר; והצלם עדו איז'ק, צלם ויצרן תוכן ויזואלי בסלולר לרשתות חברתיות, ובעלי חברת CVM. את הפאנל הנחתה כתבת "גלובס", ליאת רון.
וקסמן-בקשי, שמעבירה סדנאות איפור, אמרה שהסוד שלה בבניית המותג שזוכה למספר מנויים גבוה הוא היכולת להתחבר לאישה הממוצעת בבית: "אני לא מתנשאת, אני לא מדברת למאפרים, סגנון האיפור שלי הוא מאוד עדין וטבעי שכל אחת יכולה להתחבר אליו, ואני גם מציעה הרבה מעצמי. זה לא שיעור, אתה לא בא לבית-ספר לאיפור. אני מדברת, כמו שאני מדברת, אני מצלמת מהבית שלי, עם האחיין שלי ברקע, זאת אומרת, זה אמיתי לגמרי".
שני חושב את ההפך: "אני לא בונה מותג באינסטגרם. אני מצלם את מה שאני רואה ומרגיש".
- בוא לא ניתמם. האינסטגרם האמנותי שלך משרת גם את המותג איל שני, וגם את העסקים שלך.
שני: "אם הייתה לי כוונה שברגע שאני מעלה תמונה יגיעו עוד 1,000 אנשים לעסקים שלי באותו יום, אז זה מהלך מודע. את צריכה להבין שאני לא יורה למטרה הספציפית הזאת".
- כשמסתכלים על צילום המלפפון החמוץ שלך, שנראה כמו כתם של מבחן רושרך, העוקבים שלך הולכים לאיבוד.
"אני מוכן לאבד. אני לא מפחד משום דבר, אין לי מה להפסיד ומאותו רגע שאין לי מה להפסיד יש לי נשימה אותנטית לגמרי. מבחינתי, מה זה אינסטגרם? זה תחנת שידור. כמה שהוא מוכן להיות יותר אותנטי, פחות לאפר את עצמו בתוך האינסטגרם, פחות להסוות, פחות לחשב, איך יגיבו, כך אני חושב שהדמות תופסת רווח יותר גדול".
דדון: "אני מסכימה עם עניין האותנטיות, כי באמת רואים שהקהל מתעייף גם מפרסומות".
- את רוצה להיות הג. יפית של האינסטגרם?
"זה מה שאני עושה, וכל מוצר שאני ממליצה עליו, אני מנסה אותו לפני כן. אני מודעת למה מוכר, מה מעלה חיוכים, אני משתמשת בזה, אני גם עושה עסק מאוד רווחי עבורי, אני שולטת. מעלה צילומים שאני מאוד אוהבת, מקדמת מותגים ואת המוצרים שאני מאמינה בהם, ויש פה הכול מהכול".
- מה מצמיד אליך 166 אלף עוקבים?
דדון: "הרבה ביקיני והומור עצמי".
"הלייב שולט באינסטגרם"
איז'ק אמר בהמשך: "אני חושב שהאינסטגרם תלוי בבן אדם. אני מנהל את העסק גם לחברות מסחריות כמו קסטרו, דומינו'ס, פלורליס, אמור, רויאלטי, סמסונג. זה מעבר לאינסטגרם האישי שלי, שם אני שם את החיים שלי ולא מעניין אותי אם עוקבים אחרי או לא. לחברות המסחריות אנחנו מייצרים תוכן כל הזמן. אם פעם היו מצלמים קמפיין, את כל התמונות שהצליחו לצלם באותו יום בטירוף, היו מפזרים בהמשך. אבל זה נורא לא מעניין, כי זה דברים שצולמו לפני חצי שנה. כל הקטע באינסטגרם בעיני, זה הלייב, לראות כל הזמן מה קורה".
- איפה עובר הגבול בין הפרטי, לעסקי-ציבורי?
סילבר: הציעו לי להשתתף בקמפיין אינסטגרם של סבון אינטימי. לא נאמר לי איזה סכום, אבל הרגשתי לא בנוח, לפרסם כזה דבר שרוב העוקבים שלי יראו. לא התאים לי. אני מחליטה על החיים האישיים שלי. עד לפני ארבעה חודשים לא הייתי מעלה תמונה שלי מתנשקת עם החבר שלי".
- יש מחירון מסודר לקמפיינים באינסטגרם וביו-טיוב?
איז'ק: "לי יש מחירון. מה שקובע בתמחור הוא מספר העוקבים".
וקסמן-בקשי: "אני חושבת שמה שצריך לעניין את החברות האלה, זה לא רק כמה עוקבים, אלא כמה אחוז מהעוקבים מגיבים, עושים לייק ושר. אלה האנשים שמונעים לפעולה ויקנו את עפרון האיפור".
דדון: "ברגע שאת מפעילה את הקהל שלך, זה כמו שנכנסתי לחנות בגדים ואני מתלבטת בערב כי יש אירוע, ואני רוצה לשתף את העוקבים שלי בהתלבטות מה ללבוש. אני מפעילה אותם ושואלת אם את זה או את זה - הם מונעים לפעולה".
איז'ק: "האינסטגרם מחולק לשניים. אינסטגרם של אנשים פרטיים, יש אנשים פרטיים לצורך העניין שהם גם מובילי דעה, סלבים, כאלה שמקבלים יותר חשיפה, אנשים עוקבים אחריהם, ויש חברות מסחריות. כל החברות בחו"ל מחזיקות אינסטגרם כעוד ערוץ למכירות וההפרדה ביניהם מאוד ברורה".
שני: "לאינסטגרם יש משמעות כלכלית מאוד גדולה. יש לי בהיכון את כמה עשרות העוקבים שלי. אם אני אצטרך להפעיל אותם באות אחת אני אפעיל אותם, אני מוציא אותם לרחובות, זאת אומרת אני מכין עוקבים למערכה, איזה מערכה תהיה אני לא יודע, אני רק מכין אותם בסטנד ביי, ישנים עם נעליים".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.