אזעקת אמת בירושלים

לא צריך להיות פרופסור לכלכלה על מנת להבין מה יהיו השלכות מבצע צוק איתן על הנתונים הכלכליים ברבעונים הקרובים. התיירות לשנת 2014 ספגה נוק אאוט, הישראלי הממוצע ממעט לצאת לבלות ומרכזי הבילוי השוממים מעידים על כך, היעדרות ממושכת מעבודה באזורים רבים בארץ והרחבת גיוס המילואים השבוע שתפגע בתפוקה ובפריון.

לטווח הארוך אין ספק כי מבצע מוצלח ישפר את חוסנה המדיני של ישראל ויחד עמו את חוסנה הכלכלי אולם בטווח הקצר והבינוני נדרשות פעולות חירום על מנת להפחית את הנזקים. בראש ובראשונה דרושה פעולה דחופה בעניין שער החליפין. המלחמה המחישה למי שלא רצה להאמין בכך עד כמה הפעילות המניפולטיבית בשער השקל גוברת על כל רציו כלכלי. הציניקנים יזדרזו לומר שזו הפגנת עוצמה של כלכלת ישראל.

היצואנים והתעשיינים שמייצגים את הכלכלה האמתית ימשיכו לחייך בעצב, לפטר עובדים, להעביר קווי ייצור לחו"ל ולא להשקיע בציוד וחומרי גלם. אם תשאל יצואן באשדוד, אשקלון ושדרות הוא יאמר לך שהוא מוותר על כל פיצוי מהאוצר בגין נזקי המלחמה בתמורה לשער חליפין יציב מעל 3.8 שקל לדולר. מן הראוי שבאוצר יכניסו גם שיקול כזה לקראת ספירת נזקי המלחמה.

מבצע צוק איתן החביא בשבוע שעבר כותרת שבימים כתיקונם הייתה גורמת לזעזוע. נתוני המאקרו של כלכלת ישראל לרבעון השני לא הותירו כל ספק להיכן פני הכלכלה. ההאטה מחריפה. אם ברבעון הראשון ירד היצוא התעשייתי ב 7.6% בשיעור שנתי, ירידה שהדליקה נורה אדומה, הרי שברבעון השני החריפה הירידה ל 12.6% בשיעור שנתי. צריך לזכור כי ירידה זו נרשמת על רקע התאוששות יחסית בכלכלה העולמית ולכן אין ספק כי לשקל החזק משקל משמעותי בירידה זו.

הירידה איננה משהו נקודתי. כל ענפי היצוא סובלים מהירידה כבר חודשים רבים, החל מטכנולוגיה עילית, דרך טכנולוגיה מעורבת ועד טכנולוגיה מסורתית. ירידה זו משליכה מיד גם על היבוא. נתוני הלמ"ס חושפים ירידה חדה ביבוא תשומות לתעשייה, מוצרי השקעה, מכונות, ציוד וחומרי גלם. בהמשך זה יבוא כמובן לידי ביטוי בנתוני הצמיחה והתיקון הקוסמטי לנתונים ברבעון הראשון ממנו התבשמו בבנק ישראל ייראה כמו בדיחה עצובה לעומת הנתונים הבאים שיתפרסמו כתוצאה מהפגיעה ביצוא וכמובן מהלחימה בעזה. גם האינפלציה יורדת לרמה אפסית מסוכנת ורק טירוף מחירי הדיור שממאנים לעצור מחזיק אותה בטריטוריה חיובית.

הגיע הזמן להבין בירושלים שדרוש כאן צעד חריג על מנת לסייע לכלכלה להתאושש. סטנלי פישר כבר הודה בעבר בטעות שעשה כשחיכה לפני שנתיים לשינוי הסנטימנט כלפי הדולר בעולם בעקבות הפסקת ההקלה הכמותית, שינוי שלהערכתו המוטעית היה מביא להתחזקות הדולר גם אצלנו ללא התערבות נוספת. בפועל הוא קיבל את תכנית ההקלה מספר 3. אי אפשר להמתין בחיבוק ידיים לשינוע עולמי או חלילה למלחמה שתגרום להיחלשות השקל.

בנק ישראל אומנם ממשיך להתערב בשוק המט"ח אולם הוא עושה זאת בצורה נאיבית ונדמה לעיתים כאילו אינו מבין מה קורה בשוק ואיך צריך לפעול. אחרת איך אפשר להסביר רכישת מאות מיליוני דולרים ביום של פקיעת אופציות-יום בו אין אפשרות להשפיע עקב המינוף האדיר ממנו נהנים שחקני האופציות? או רכישה של 300 מיליון דולר בשבוע שעבר בשעות הערב כפי שפורסם בחלק מאמצעי התקשורת.

אם הידיעה נכונה הרי שבבנק ישראל חייבים להבין מה שאנחנו כבר מבינים מזמן. משהו פה מסריח. רכישה כזאת בשעות הערב בהן המסחר דליל הייתה צריכה לגרום לאנדרלמוסיה של ממש בשוק ולפיחות חד. מה שקרה בפועל הוא שכנראה הרכישה בוצעה באמצעות בנקים זרים ואלו השאירו את הרכישה בתיקיהם במקום להביא אותה לשוק.

ראינו כבר תופעות כאלה בעת ביצועי עסקאות SWAP של האוצר וגם בעת רכישות של חברות הדלק. לזרים יש אינטרס ברור לחיזוק השקל ומבחינתם אין כל בעיה להגדיל פוזיציה ולאסוף אליהם ביקושים שאמורים לייצר פיחות. אני לא מתכוון לעשות כאן יחסי ציבור לבנקים המקומיים אולם ברור שאם אתה רוצה להפתיע ולייצר אפקט משמעותי, עליך לרכוש בבנקים המקומיים.

אנחנו במלחמה תרתי משמע, מלחמה שנכפתה עלינו ובמלחמה כמו במלחמה, ינצח מי שינקוט בצעדים יצירתיים ויפתיע את האויב. כמו בחזית וכמו בעורף, גם בירושלים חייבים סוף סוף להפגין חזית אחידה. בנק ישראל והאוצר חייבים לשתף פעולה, לנצל את שעת החירום כשעת כושר ולהכריז על סדרה של צעדים שיחלישו את השקל לטובת כלל המשק. יש סדרה רחבה של צעדים בהם ניתן לנקוט אולם מה שהכי חשוב הוא לשכנע את השוק שהשקל לא יתחזק יותר. מכאן הדרך לפיחות ולהצלת המשק תהיה קצרה ביותר.

יוסי פרנק - יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס לניהול סיכונים

yf@energyfinance.co.il

אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע. בטור דעות תחת הכותרת "המדוברות ביותר" תוכלו בדרך כלל להמשיך לתקשר עמי

החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.