נביא השחורות: הזהב

הבה נחזור ליסודות: לגורמים המשפיעים על תנועת המחיר של הזהב. המתבדחים יאמרו שהביקוש, וההיצע, הם הגורמים הבלעדיים, והם צודקים. אבל מה עומד מאחורי אותו ביקוש, או היצע, עודף?

על התשובה הזו נטש בימים אלו מאבק גדול. כמו תמיד, קיים המחנה הדוגל בראייה החומרית הצרה. אלו דוגלים במאזן בין הצרכים של הזהב לתעשיות השונות שלו (מאלקטרוניקה ועד תכשיטים), מול מה שמופק מן המכרות. לדעתי, ולדעת גדולים וחכמים ממני, זו ראייה פשטנית של המצב.

כמו כן, היא הוכחה כלא תואמת את מה שקרה לזהב מאז 2009. לזהב חשיבות פיננסית קריטית. הוא שימש שנים רבות מאוד כמטבע עובר לסוחר, וכשומר ערך של הון אישי וציבורי. מאמצע המאה הקודמת השימוש בו כמטבע יום-יומי נעלם, אבל המתכת הצהובה נשארה הנכס שאליו פונים כאשר משהו רע, או רע מאוד, קורה.

זו יכולה להיות ציפייה לאינפלציה גבוהה, השוחקת את ערך הנכסים שאינם בעלי ערך עצמי (מוצרים פיזיים כמו אמנות, נדל"ן, יהלומים, או כל דבר פיזי בעל ערך אחר), או ממשויות צמודות ליוקר המחיה.

כמו כן, הוא מושפע גם מציפיות למשבר סיסטמי, אשר בדרך כלל מתרחש דווקא במצב של שפל כלכלי דפלאציוני. בכל אופן, כאשר מתחילה לצוץ אותה ציפייה, הביקוש לזהב תופס תאוצה גדולה, וזאת ללא קשר פרופורציונאלי למצבת הזהב הפנוי כהיצע (הן מן הייצור, והן מצד ציבור המשקיעים שמוכן למכור את מה ברשותו).

לפניכם גרף שבועי של הזהב, המראה מה שקרה לזהב מאז "סיום" המשבר האחרון המכונה משבר הסאב פריים. משבר שאני מעדיף לקרא לו "שלב אלף של משבר האשראי העולמי":

 משה שלום זהב-22-07

מה שבולט היא העלייה הדרמטית, מסביבות 700 דולר לאונקיה לשיא של 1930 דולר, מתחילת 2009 ועד סוף 2011 (1 סגול). מה קרה אז? כמו שציינתי: הייתה אז ציפייה. במקרה ההוא ציפייה לאינפלציה גדולה, שתבוא עקב מהלכי ההרחבה הכמותית האגרסיביים שהונהגו על ידי הפד, תחילה, ואחר כך על ידי בנקים מרכזיים אחרים.

לקח כמעט שלוש שנים לספקולנטים להבין שאותם צעדים מוניטאריים לא יצרו את האפקט שהם ציפו לו. או בקיצור: לא התפתח גל אינפלציוני, כי החור השחור של החובות הפרטיים, של החברות, ושל המדינות, בלעו כלא היה, את כל הכסף שנשפך.

בנוסף, כמובן, להכוונת הנזילות החדשה לשווקים הפיננסיים, ולא לכלכלה האמיתית. אגב, מי שמטיל בזה ספק, יכול להיווכח בכך בגרף תחלופת הכסף (Money velocity) שהפד מפרסם בעצמו.

ואז הגיע התיקון מטה.

כל תיקון טכני, במהותו, מתחיל כאשר קיים חוסר אמונה אצל מחזיקי הנכס שהוא יהיה אלים ועמוק. אבל, והטכנאים שבינינו יודעים זאת היטב, לא בכדי נקבע הכלל ש: "תיקון לגיטימי ינוע בין שליש, ושני שליש, משיעור תנועת המגמה הקודמת". הזהב לא אכזב, ואכן ביצע זאת בדיוק (!!).

את המהלך המתקן הוא האריך לגבול השני שליש פיבונצ'י (61.8%), דהיינו עד רמת המחיר של 1180. האופטימיות האדירה כלפיו, כאשר הזהב סבב סביב 1930, התחלפה אט אט לפסימיות חסרת תקדים. בתחתית, היא הייתה כה מושרשת עד שגולדמן סאקס, הכול יכול, אף "ניבא" שהמהלך המתקן יימשך עד 1060. כמו כן, רבים גם העלו את הרעיון שהזהב יוכל לבצע תיקון מקסימאלי של 78.6%, ולהגיע כך קרוב ל-970.

בסופו של דבר, ואחרי תבנית היפוך של תחתית כפולה, ראינו התייצבות ובניית בסיס מדשדש בצורה של משולש גדול, בו מחיר הזהב נע עד היום (3 סגול). למה כל זה מעניין? כי בנוסף להיסטוריה הטכנית המרתקת, יש גם אלמנטים הנותנים סיכוי להתחלה של חיוב גדול חוזר.

תחילה, צריך לציין את מתנד הכוח היחסי (2 סגול) אשר נתן לנו סטייה חיובית כלפי המחיר בתחתית הכפולה של 1180, וכעת מלווה בחיוב גדול את התנועה המדשדשת שבתוך המשולש. כמו כן, ועל פי גרף ההתחייבויות של ה"סוחרים הגדולים" בבורסת הסחורות של שיקגו (Commitment of traders report) ניתן להבחין באלמנט ספקולטיבי מעניין:

 משה שלום קוט

מצבת השורטים של הצד המסחרי (באדום) עמוקה יותר מאשר כאשר ראינו שיא במחיר במרס. כמו כן, מצבת הלונגים (בירוק) יותר גבוהה מאז אותו שיא. זוהי סטייה חיובית בין המחיר, ומצב ההתחייבויות האמיתיות של הגדולים שבשוק הזה. אם תחברו את כל הנאמר כאן עם הסכנה שבמצב החיובי הקיצוני במדדי המניות בעולם, תוכלו להניח שהזהב "מצפה" לתקופה לא נעימה.

לפחות על פי חלק מספיק מן ה"שחקנים הקובעים" בשוק הזה. אולי כמקום מפלט ראוי, למרות שהאינפלציה עדיין לא נראית כלל באופק.

משה שלום הוא ראש מחלקת המחקר ב FXCM ישראל (חברה למסחר במטבע חוץ, מדדים וסחורות).

ניתן לפנות אליו, ולהצטרף לרשימת התפוצה שלו, דרך פניה ישירה לאימייל: Moshe.Shalom@gmail.com.

מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה - על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.