הקבינט החברתי-כלכלי ידון בשבוע הבא בהצעת האוצר ורשות החברות הממשלתיות להנפיק בבורסה מניות מיעוט בעשר החברות הממשלתיות הגדולות בישראל. ההנפקות שאמורות להתבצע ב-2015-2017 יכניסו 15 מיליארד שקל לקופת המדינה, להערכת רשות החברות.
מנהל הרשות אורי יוגב אמר היום כי הוא מצפה שרוכשי המניות יבואו מקרב המשקיעים מוסדיים מהארץ ומחו"ל ומהציבור הרחב, אך לא מקרב בעלי ההון, בעיקר משום שהמדינה לא תעניק לרוכשי המניות זכות למנות דירקטורים בחברות. תוצאותיהן הכספיות של החברות רשמו נסיגה ניכרת ב-3 השנים האחרונות אך יוגב מאמין שבעזרת ההנפקות ניתן יהיה להעביר את החברות מהפסד נקי כולל של 1 מיליארד שקל (נכון ל-2013) לרווח נקי כולל של 3 מיליארד שקל ב-3 שנים בלבד.
התוכנית, הנכללת בהצעת חוק ההסדרים, צפויה לעורר התנגדות מצד ההסתדרות וועדי העובדים בחלק מהחברות. לדברי יוגב, המדינה לא תבקש לשנות הסכמים קיבוציים אך גם לא תציע לעובדים בחברות שיונפקו הטבות מעבר לכללים הקבועים בחוק, המאפשרים להם לרכוש עד 10% מהמניות המוצעות בכל הנפקה, בהנחה של עד 30%. יוגב מאמין כי הסכמת העובדים תושג בזכות העובדה שההנפקה תשפר את מצבן הכספי של החברות.
התוכנית מחלקת את קבוצת החברות הממשלתיות לשלוש. הראשונה: חברות אסטרטגיות שהמדינה מתכוונת לשמר בשליטתה, שהן החברות הביטחוניות (התעשייה האווירית ורפא"ל) והמונופולים בתחום התשתיות (חברת החשמל, מקורות, רכבת ישראל ונתיבי הגז). חברות אלה שיהפכו בעקבות ההנפקה לציבוריות-ממשלתיות יפעלו בכפוף לפיקוח רשות ני"ע.
לדברי יוגב העברת הפיקוח תביא לשקיפות שתיצור לחץ על החברות להתייעל. בנוסף מתכוונת הרשות להציע תמריצים כספיים למנהלים הבכירים ולדירקטורים לצד מקל בדמות פיטורים בגין אי עמידה ביעדי התייעלות. לדברי יוגב אין כוונה להעלות את התעריפים המפוקחים על החשמל והמים, ובעתיד הם אף יופחתו. בנוסף מתכננת המדינה לסייע לחברות הממשלתיות-ציבוריות בשורת הקלות ברגולציה.
במקביל שוקד צוות משותף לרשות החברות ומשרד המשפטים על שינויים בחוק החברות שיאפשרו למדינה להבטיח שליטתה בחברות ולשמר אינטרסים חיוניים מבלי לפגוע בזכויות המיעוט. הכוונה, לדברי יוגב, בעיקר לדרך שבה תוכל המדינה לבצע עסקאות בעלי עניין, מבלי להיות תלויה בקבלת רוב מקרב בעלי מניות המיעוט. המדינה תשמר את יכולתה למנות את כל הדירקטורים בחברות הממשלתיות-ציבוריות, כך שהמשקיעים במניות המיעוט יהיו משקיעים פיננסיים גרידא.
לקבוצה השנייה משתייכות חברות שהמדינה מתכוונת להפריט לחלוטין: נמל אשדוד וחיפה, דואר ישראל והחברה לשירותי איכות סביבה. בחברות אלה ההנפקה היא שלב ראשון בדרך למכירת השליטה בדרך שלא נקבעה. קבוצה שלישית היא חברות שעתידן בבחינה - תשתיות נפט ועמידר.
ההנפקה של כל אחת מהחברות תתבצע בכפוף למה שסוכם לגביה. במקרה של חברת החשמל נמצא נושא ההנפקה בדיונים כחלק מהמו"מ לרפורמה בחברה. נכון להיום מתוכננת הנפקת 25% ממניות החברה בשני שלבים (2015 ו-2017), אך לדברי יוגב יש סיכוי סביר שההנפקה תידחה בשנה אם לא יושג הסכם השנה הסכם לרפורמה בחברה.
יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן בתגובה: "הגיעה העת להפסיק עם מהלכים חד-צדדיים, במיוחד כשמדברים על כוונה לסחור בנכסי מדינה. לא כל הנפקת מניות בחברה ממשלתית היא הפתרון הטוב ביותר עבור האזרחים. במקרים שהדבר נעשה מעל ראשי העובדים וללא בחינה מוקדמת, עולה תמיהה באשר לתוצאה - למי יועיל המהלך - לטייקון או לאזרח. ההסתדרות לא תסכים לאף צעד חד צדדי או צעד שיש בו אפשרות לפגיעה בציבור העובדים, במעמד הביניים או השכבות החלשות. צעדים מעין אלו, ללא הסכמות מוקדמות עם אלו שגורלם מושפע מכך, הם הפרטה פירטית וכל צעד כזה ייענה על ידי ההסתדרות בחומרה".
תכנית ההנפקה
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
