כולנו ביציע עם אוהדי בית"ר

עמיתי, מתי גולן, הציע במאמרו היומי באתר זה לעצור את הפרשן של עיתון הארץ גדעון לוי, ואיתו את עמירה הס, בשל תוכן מאמריהם, שהם "על סף בגידה". למען האמת קשה לדעת איזה מין עבירה היא "על סף בגידה", או "כמעט בגידה". גולן לא ממש מפרט את מהות פרשנותו המשפטית בעניין זה, ומה ייחשב כשר.

קורא כמוני יכול גם לחשוב על האפשרות שקריאתו יכולה להיות "על סף הסתה לרצח", כאשר בימים אלה לא חסרים מתנדבים לעניין זה, ובכל זאת איני מוצא סיבה לקרוא לכליאתו של כותב טורים במוסד לעבריינים נגד חופש הדעה.

יש מי שעלול לחשוב שמאמרו של גולן אינו עניין חשוב, כי מדובר בעוד טוקבקיסט ימני, גם אם הוא אחד המעטים אשר שמזדהה בשמו כאשר הוא מגדף אנשים אשר לא מסכימים לדעתו. יתר על כן, גולן הוא, בסך הכול, אדם מתון ומדוד. יכול להיות שהוא מסכים עם אותם מעסיקים שמצאו לנכון לפטר, או לאיים בפיטורין, עובדים אשר פקפקו בנחיצות, התבונה או ההצדקה של הפצצת בתים בעזה על תושביהם ה"לא מעורבים".

לעומת זאת, הוא לא הציע הגליה לעזה, תליה, מיתה בתאי גזים או אונס של בנות משפחתו של המבקר השמאלני המסוכן. מעשים אלה הם "עניין של אספסוף" וגולן הוא, לפחות בבעיני עצמו, מייצג נאמן של ההסכמה הלאומית הרחבה.

להודות לאמת, בעניין אחרון זה, מתי גולן צודק לחלוטין: מאמרו אכן מייצג את מה שהפך להיות דפוס מחשבתי מקובל בישראל. ההשתקה הופכת להיות נורמה של התנהגות לאורכה ולרוחבה של החברה בישראל.

מספיק לצפות בלינץ' שמבצעים המגישים של ה"שידורים מיוחדים" האינסופיים בערוצי הטלוויזיה בכל שמאלני תורן שמזדמן לאולפן, את האופן שבו ההסתה נגד אזרחים ערבים וח"כים ערבים הפכה להיות סגנון כתיבה מקובל בעיתונים ה"נפוצים", את שלוות הנפש של השלטון והחברה נוכח הקריאות "מוות לערבים" ו"מוות לשמאלנים".

ישראל הפכה להיות חלק בלתי נפרד מהיציע המזרחי של איצטדיון טדי, ביתם הרוחני של אוהדי בית"ר ירושלים.

אלא שגולן הוא גם, על פי עדותו, דמוקרט: הדמוקרטיה היא עבורו מה שההלכה היא לאדם חרדי. כדי להקל עליו את המצב של מעצר אנשים בשל הבעת דעתם, דבר שלא ממש מסתדר עם ההלכה הדמוקרטית, אפשר לא רק להמציא עבירה של "כמעט בגידה" - מה שיחסוך את עניין ההוכחה - אלא גם להעסיק שבוי חמאס במעצר שמאלנים. בפועל, אותם שבויים יהפכו למעין גויים של שבת עבור דמוקרטים כמו גולן. כך הם לא יצטרכו לעשות בעצמם דברים נגד מצפונם.

הם גם לא יצטרכו ללכלך את הידיים. הם גם לא יאלצו לחשוב על מחנות הריכוז, אוו בתי כלא סודיים, ומוסדות אחרים "מסוג זה" שייפתחו אי שם דרומה למצפה רמון, כדי לטפל בעבירות שהן "על סף בגידה".

מתי גולן יכול לטעון, ובצדק, שדבריו לא כללו קריאות לכליאה במחנה ריכוז או בתי כלא סודיים אלא רק מחנות מעצר "כמו בארה"ב". זה לחלוטין נכון. על המחשבות על מחנות ריכוז, תאי גז, עמודי תליה וכיתות יורים. מופקדים מוחות אחרים, במקומות אחרים, ואלה הם הרבה יותר משפיעים, והרבה יותר מפחידים, ממנו.

האירועים בשבועיים האחרונים בישראל הוציאו מהבקבוק את המיליציות הימניות, הפועלות במרחב הציבורי כדי להשתיק כל דעה שאינה תואמת את קריאתם "מוות לערבים". הם עושים זאת מתוך ידיעה שהם השולטים היום ברחוב, תוך עידוד ואישור מ"דמוקרטים" בסגנונו של גולן. הכל, כמובן, למען המולדת. כל אלה אינם מעשים שהם "על סף סכנה", לדמוקרטיה. הסף הזה נחצה כבר מזמן, גם על ידי מתי גולן.