מי אתה האמיר של קטאר, הספונסר של תנועת חמאס?

הנה חידת טריוויה שיכולה להסיח קצת את דעתנו מן המלחמה הקשה בעזה, למרות שהיא קשורה אליה: מיהי המדינה בעלת התוצר לנפש הגבוה בעולם? בעלת מדד הפיתוח האנושי הגבוה ביותר בעולם הערבי, ויחד עם זאת, בעלת המשטר השמרני ביותר מבחינה פוליטית? והיכן מצוי הבסיס האמריקאי הגדול ביותר במזרח התיכון? ומי מפעילה את ערוץ החדשות הלווייני האינפורמטיבי והמהימן ביותר בעולם הערבי ובאנגלית, שכתביו עובדים גם בישראל וביהודה, שומרון ועזה? מי תארח את מונדיאל שנת 2022 עם טמפרטורה ממוצעת של 41 מעלות בצהריים, למרות שמספר תושביה לא עולה על 1.8 מיליון, מהם 278,000 אזרחים והיתר מהגרים?

המנחשים יזכו לשני כרטיסי טיסה לדוחא, בירת המדינה הזו, עם אופציה להיפגש עם ח'אלד משעל, מנהיג חמאס הגולה, וגם עם באן קי מון, מזכ"ל האו"ם, שהגיע לקטאר במטוס חכור על חשבונה כדי להשיג הפסקת אש בעזה, כפי שהתברר שלשום (ג').

ברוכים הבאים לקטאר, הכוח העולה בפוליטיקה האזורית והבינלאומית. זוהי מדינה ששואגת כמו עכבר צבאי (גודל הצבא: 8,500 נושאי נשק, כולל חיל אוויר מודרני), אבל נשמעת כמו אריה כלכלי. לפי מחקר של המכון לפיננסים בינלאומיים בוושינגטון, קטאר עקפה כבר ב-2010 את לוקסמבורג כמדינה העשירה בעולם במונחי תמ"ג לנפש, 106,000 דולר (שוויון כוח קנייה) ב-2012, לעומת 80,000 דולר לנפש בלוקסמבורג (הבנק העולמי צנוע יותר, עם 97,000 דולר לנפש לקטאר, בערך פי 3 מישראל). רשות ההשקעות של קטאר, עם 115 מיליארד דולר, היא הקרן הריבונית ה-12 בגודלה בעולם, לפי אותו מחקר. הרשות הזו צוברת כספים באותו הקצב שבו עולים מחירי הנפט והגז (בעולם שמחוץ לארה"ב) או נשארים יציבים ברמה גבוהה.

לכן, קטאר מארחת ועידות אקדמיות, פוליטיות וכלכליות עולמיות. על "סבב דוחה" של שיחות הליברליזציה בסחר העולמי שהחל ב-1991 בוודאי שמעתם, אבל על "הצהרת דוחה" לשלום בדרפור בדרום סודן, שהקדים את הקמת המדינה החדשה הזו לפני שנה, כנראה לא ידעתם. וכמובן, קטאר הייתה נותנת החסות העיקרית למשטר האחים המוסלמים של מוחמד מורסי במצרים, עם סיוע מדהים של 7.5 מיליארד דולר בשנת שלטונו (עד יולי 2013). כעת היא עוסקת בחילופי השמצות עם משטרו של עבד אל-פתח א-סיסי במצרים. לפני כן, היא הצטרפה לפעולת נאט"ו להדחת מועמר קדאפי בלוב ב-2012. מאז 2011 היא תומכת בגלוי בקבוצות האופוזיציה בסוריה, כולל מיליציית דאעש שקשורה לאל קעידה, וזאת מבלי להיות בעלת אידיאולוגיה קיצונית בעצמה.

זוהי קטאר שבה נפגשו השבוע אבו מאזן, ח'אלד משעל ועוד בכירים פלסטינים לדיון על תנאי הפסקת אש בעזה. וכאילו להוסיף אבסורד על אבסורד, קטאר קיימה יחסים דיפלומטיים עם מדינת ישראל עד לאחר מבצע עופרת יצוקה ב-2008, שבה הורתה לראש הנציגות הישראלית לשוב לישראל. קטאר הסכימה להשאיר את משרדי הנציגות בידי ישראל, ובהם פעלו שני עובדים מקומיים. באוגוסט 2011 החליטה ישראל לסגור נציגות זו עקב פעילותה האנטי-ישראלית של קטאר וקשריה העמוקים עם ארגון הטרור חמאס, שבמסגרתם ביקר תכופות בדוחה ח'אלד משעל, והועבר לארגון סיוע כספי בהיקף של מאות מיליוני דולרים. לפי דו"ח של משרד החוץ הישראלי, קטאר פעלה לעידוד ולמימון תביעות משפטיות נגד ישראל בכל הנוגע למשט המרמרה לעזה.

מלוכה אבסולטית

אכן, קטאר היא עוף מוזר מהרבה בחינות, אפילו הגיאוגרפית. מדינה זו של שולי פנינים לשעבר, ששטחה קטן משטח הנגב, נראית כמו ביצה שהודבקה לחופה המזרחי של סעודיה, במפרץ הפרסי, עם 60 ק"מ של גבול ביניהן. היתר הוא קו חוף באורך 563 ק"מ. הערבים הבדואים-ווהאבים הם למעשה מיעוט: 40% ערבים אתניים (כולל זרים), 18% פקיסטנים, 18% הודים, 10% איראנים ו-14% אחרים. דוחה נראית כמו עיר עתידנית זרועת מגדלי משרדים מודרניים, ממש כמו דובאי, והיסודות שלה חזקים יותר: מה גרם לקטאר לסטות מן הקו המקובל במפרץ הפרסי, של פחד קיומי מתנועות איסלאמיות קיצוניות בעולם הערבי-הסוני, כמו חמאס ודאעש, שלא לדבר על הפחד מהעולם השיעי, קרי איראן? התשובה היא משפחת המלוכה, או האמירות (נסיכות), אל-ת'אני, ששולטת בקטאר מאז התבססותה בתחילת המאה ה-19. האמירות, שהייתה ברוב המאה ה-20 מדינת חסות של האימפריה הבריטית, זכתה לעצמאות מלאה ב-1971.

המשטר הוא מלוכה אבסולוטית, שבראשה עומד מאז 2013 האמיר תמים בן חאמד אל-ת'אני. מערכת החוק נשענת על חוקי השריעה המוסלמיים. מבחינה פוליטית, קטאר נמצאת בתהליך של התפתחות מחברה מסורתית למדינת רווחה מודרנית. על מנת לעמוד בדרישות קדמה חברתית וכלכלית, הוקמו משרדים ממשלתיים מודרניים.

החוק בקטאר מיסד מנהגים מקומיים, ששורשיהם במסורת הווהאבית של קטאר (בדומה לסעודיה), והעניק לאמיר סמכות עליונה. מסורות נוספות שמשפיעות על תפקיד האמיר כוללות התייעצות בקבלת החלטות, שלטון תוך קונצנזוס והזכות לאזרחים (ורק להם) לפנות באופן ישיר אל האמיר. האמיר אינו כפוף לשום גוף, אך אסור עליו להפר את השריעה (ההלכה המוסלמית) והוא חייב להביא בחשבון את דעותיהם של נכבדים מרכזיים ושל הממסד הדתי. מועצה מייעצת, מאג'ליס אל-שורה, הגוף הממונה העוזר לאמיר בקביעת מדיניות, מיסדה את מעמדן של קבוצות השפעה אלו.

חוקה חדשה מ-2003 הבטיחה בחירות חלקיות למועצה המייעצת, אך הן נדחו כמה פעמים, ויש איסור להקים מפלגות פוליטיות. קיימת מועצה מוניציפאלית מרכזית שתפקידה לייעץ בענייני רשויות מקומיות. יש בחירות לרשויות המקומיות. זרם המהגרים הערבים אל המדינה הביא אליה השקפות המעמידות בסימן שאלה את עקרונות החברה הקטארית המסורתית, אך עד כה לא נוצרו אתגרים רציניים לשלטונה של משפחת ת'אני - שלא כמו בבחריין, למשל, שבה דוכאו בכוח הפגנות סוערות של המיעוט השיעי נטול הזכויות באמירות הזו בימי האביב הערבי.

בין השריעה למונדיאל

אנחנו חוזרים לאוריינטציה הפרו-חמאסית של קטאר. ביוני 1995הדיח סגן השליט, שייח' חאמד בן ח'ליפה אל ת'אני, את אביו האמיר ח'ליפה בן חאמד בהפיכה ללא שפיכות דמים. האמיר חאמד ואביו התפייסו כעבור כמה חודשים. ההפיכה הובילה להרחבת חופש העיתונות, ותחנת הטלוויזיה אל-ג'זירה צברה מוניטין ייחודי כמקור חדשות חופשי ויחסית בלתי מצונזר במדינות ערב.

ב-25 ביוני 2013, בנאום טלוויזיוני, העביר האמיר חאמד בן ח'ליפה אל ת'אני בן ה-61 את השלטון לבנו הרביעי תמים בן חאמד אל ת'אני בן ה-33, שהוא האמיר השמיני בתולדות קטאר המודרנית. העברת השלטון עברה בשלום, וזכתה לברכת בני משפחת השלטון. השינוי האסטרטגי ההדרגתי במדיניות החוץ הקטארית עם השתלטות בני הדור החדש במשפחה על האמירות היה ההחלטה ללכת על תמיכה באחים המוסלמים במצרים, בחמאס בעזה ובמורדים בסוריה ובלוב, כאמצעי להגדלת השפעת קטאר בעולם הערבי ובעולם בכלל, כמשקל נגד למעמדן המסורתי של מצרים וסעודיה. אפילו הטליבאן הודיע בינואר 2012 על הקמת נציגות פוליטית בקטאר, שתוכל לנהל משא ומתן על הסדר באפגניסטן.

כפי שכתבנו, קטאר איננה מדינה מוסלמית רדיקלית, אלא מדינה ערבית שמשתייכת מסורתית לגוש המערבי. קודם כל, בסיס האוויר האמריקאי אל-עודייד שבשטחה מרכז את כל הפעילות האווירית האמריקאית במפרץ הפרסי, והוא הגדול במזרח התיכון. קטאר אפשרה לאמריקאים להשתמש בבסיס למשלוח אספקה לכוחותיהם בעירק ובאפגניסטן. קטאר חתומה גם על ברית הגנה על סעודיה, שאיתה היא מתחלקת בבעלות על שדה הגז הטבעי הגדול בעולם. עם זאת, יחסיה עם בחריין ואיחוד האמירויות מתוחים על רקע זיהויה עם האחים המוסלמים.

השייח' תמים בן חאמד אל ת'אני, האמיר הנוכחי, רחוק מלהיות בעל רקע רדיקלי-קיצוני. הוא התחנך בבית הספר האקסקלוסיבי שרבורן ובאקדמיה הצבאית סנדהרסט בבריטניה, החליף את אחיו כיורש העצר ב-2003, מחזיק במשרות מפתח כולל ראש רשות ההשקעות הריבונית שכבר הזכרנו (QIA) וכעת הוא גם המנהיג הצעיר ביותר בעולם הערבי. זהו הגבר החייכן עטוי העבאיה שהחליף השבוע נשיקות עם אבו מאזן, ח'אלד משעל ומזכ"ל האום באן קי מון שאותם אירח בדוחה.

ולא פחות חשוב בעיניים קטאריות: השייח' תמים הוא גם יו"ר הוועדה העליונה למונדיאל של 2022, שממונה על ארגון משחקי הגביע העולמי של שנה זו באמירות הקטנטונת בהשוואה לברזיל, למשל. במסגרת הצמודה תוכלו לקרוא על החשדות בשחיתות בקנה מידה ענקי סביב הענקת אירוח המונדיאל לקטאר.

קטאר היא תאומה של דובאי מהרבה בחינות, להוציא את העובדה שלה יש יתרות מוכחות של אנרגיה. צריכת האלכוהול חוקית בקטאר. מלונות היוקרה יכולים למכור משקאות חריפים. תושבי חוץ יכולים להשיג רישיון לצריכת אלכוהול. חברת ההפצה הקטארית מייבאת אלכוהול ובשר חזיר, ומפעילה את חנות המשקאות החריפים היחידה באמירות. הקטארים אותתו גם על נכונות להקים "אזורי אוהדים" לשתיית בירה במונדיאל 2022, שהרי מהו מונדיאל בלי בירה.

בדצמבר 2011 נשלל לפתע ההיתר של המסעדות ב"פנינת קטאר", האי המלאכותי הסמוך לדוחה, למכור אלכוהול, ללא הסבר. השמועה אמרה שהמשפחה השלטת ביקשה לשוות למדינה צביון דתי יותר לקראת הבחירות הראשונות למועצה המייעצת, או שמדובר על מחלוקת כספית בין הממשלה וקבלני אתר ה"פנינה".

ב-2014 פרסמה שדולה מקומית המלצות לבוש לא מחייבות. לתיירות מומלץ להימנע ממכנסונים, חצאיות מיני ושמלות ללא שרוולים או בגד צמוד בפומבי. גברים יועדפו ללא מכנסיים קצרים. כאמור, מדובר בהמלצות בלבד, ללא חוק מחייב.

אם אין נפט - שישאבו גז

קטאר היא גם שם נרדף לטיפול בלתי אנושי בעובדים זרים, והחשש הוא שאלו שייובאו להקמת אצטדיוני הכדורגל של 2022 יסבלו מיחס דומה. שגריר נפאל בדוחה, שארצו היא מקור חשוב לעובדי כפיים קשי יום עבור הקטארים, תיאר את האמירות כ"כלא פתוח". השיטה הקטארית של יבוא כוח עבודה מזכירה מאוד מדינה אחרת במזרח התיכון, ענייה יותר - ישראל. המעסיק הוא האחראי לעובדיו, ומחזיק בדרכוניהם. ב"רואים עולם" בערוץ הראשון שודרה לפני כמה חודשים כתבה על תנאי חייהם של העובדים האומללים, כפריים נפאלים, הודים ומצרים, שלא ראו מימיהם מטוס מבפנים. אפילו אזרחי קטאר עלולים עדיין לספוג עונשי הצלפה או סקילה לפי החוק האזרחי-דתי במדינה.

זרים רבים מועסקים, מדרך הטבע, במגזר האנרגיה. נכון ל-2012, לקטאר היו יתרות נפט מוכחות של 15 מיליארד חביות, יותר מ-5% מהסך העולמי. ההפקה היא בקצב של 500,000 חביות ביום, תדולדל ברובה בשנת 2023, אך מרבץ גז טבעי גדול התגלה בינתיים מול חופה של האמירות. יתרות הגז המוכחות של קטאר הן השלישיות בגודלן בעולם, מעל 7,000 ק"מ מעוקב (250 טריליון רגל מעוקבת). בשנים האחרונות החל יצוא גז ליפן. פיתוח המרבץ החדש בהשקעה של מיליארדים מתנהל בקצב מואץ.