מוטי אלמוז, דובר צה"ל, נאלץ לאמץ השבוע תשובות מתפתלות, מתחמקות, עוקפות, כמו נוסחו מראש על ידי ספין-דוקטור מקצועי. כל-כך שונה מדרכו המוכרת והאמינה כחייל-דובר צבאי ולא יחצ"ן צמרת. אחרי המלחמה יצטרך אלמוז להשיב, באופן ברור וחד-משמעי, על כמה שאלות:
1. אם זיהה הצבא בזמנו את סכנת המנהרות, איך זה שלא הגדיר אותן כאיום אסטרטגי, על כל המשתמע מכך?
2. האם צודק חבר הכנסת לשעבר שי חרמש, מקיבוץ כפר עזה, 1.5 ק"מ מסג'עייה, שאמר פה השבוע, בניסוח מאופק ולאומי, שזה "אולי קרה בגלל שהאיום מתייחס לפלח אוכלוסייה קטן ביותר, 17 קיבוצים ומושב אחד הנושקים לגדר"?
3. איך נכנסו לשדה האש חיילים על נגמ"ש ישן, במצב מכני מעורער, שדפנותיו שכבה דקה של כמה מ"מ אלומיניום?
4. מה היה שיקול-הדעת של "מערכת הביטחון", הצבא והמשרד האזרחי, כשבחרה להגיב לצמצומים תקציביים בפגיעה בציוד מלחמתי וכלים ממוגנים ולא בהוצאות רווחה, תנאים, עובדים?
5. האם הרמטכ"ל בני גנץ ושר הביטחון בוגי יעלון היו מודעים לתגובה הרשמית שהגיעה ל"גלובס" ביום שלישי השבוע, שמשמעותה: לא הצטיידנו בנגמ"שים ממוגנים בגלל קיצוצים תקציביים?
סכנה עם ריח פוליטי
רשות התעופה הפדרלית בארה"ב (FAA) הכריזה ביום שלישי בערב על עצירת הטיסות לישראל, וביום חמישי בבוקר (אמצע הלילה בשעון ניו-יורק) הסירה את האיסור.
מה זה בדיוק היה, סכנה לתעופה? התקף חרדה? החלטה פקידותית נמהרת? ביורוקרטיה, טכנוקרטיה או פוליטיקה של איומים?
החוק האמריקאי נותן לרשות סמכות לקבוע בעניינים מקצועיים. היא נוהגת בדרך-כלל לפעול במסלול "אדוויזורי", שהוא בגדר המלצה-חוות-דעת מקצועית. רק השבוע היא הוציאה הוראה מסוג NOTAM (notice to airmen) - הוראה לחברות התעופה שלא לנחות בישראל.
בהודעה לעיתונות של דוברת הרשות, קריסטין גרקו, נכתב כי ההחלטה היא בתגובה לרקטה שנפלה במרחק של פחות מ-1 מייל משדה התעופה. הכוונה היא לרקטה שנפלה ביהוד.
אלא שההוראה האמריקאית יצאה מבלי שנבדק המרחק האמיתי בין מסלולי השדה למקום הנפילה ביהוד. הטענה הרשמית שעלתה בשיחות האינטנסיביות שניהלו שר התחבורה ישראל כ"ץ וגיורא רום מרשות התעופה האזרחית, הייתה שזה היה מהלך פקידותי אוטומטי, העומד בתנאי ההרשאה ונקי מפניות.
למחרת, ביום רביעי, תוך כדי שעות האיסור והסכנה, נחת בנתב"ג שר החוץ ג'ון קרי. אז אם רשות אמריקאית בכירה מציינת סכנה ברורה, איך זה שאנשי האבטחה הבכירים איפשרו לו ולעצמם לנחות בנתב"ג? ואם סכנת הטיסה הייתה בת-תוקף מקצועי סביר, איך זה שחברות גדולות כבריטיש איירווייס ואירופלוט המשיכו להפעיל את הטיסות הרגילות לישראל? כל זה מביא לשאלה שהאישים הפוליטיים הבכירים פה לא מוכנים להתקרב אליה בשמם: האם הייתה מעורבות פוליטית בהחלטה?
ההערכה היא שההחלטה במקורה אמנם הייתה פקידותית מבוהלת ולא בדוקה, אבל להמשך שלה, לגרירת שעות איסור התעופה, היו נגיעות פוליטיות ברורות.
הסנטור הרפובליקני מטקסס, טד קרוז, התייחס לזה כשאמר בשעות האחרונות: אובמה מסתתר מאחורי פקיד עלום.
זאב ז'בוטינסקי. 1880-1940.
"אסור לחשוב כי הציונות נודדת על פני הדרכים ומושיטה ידה לבקש מכל עובר אורח נדבת אהדה. אנו קודם זוכרים היטב כי לא אהדתם של אנשים מן הצד היא שתושיענו, אלא פעולתנו העצמאית".
מפקד האצ"ל, משורר, סופר, מתרגם, מנהיג בית"ר, ליברל, הוגה דעות. בקשתו האחרונה ב-1935 הייתה להעלות את עצמותיו ארצה, אבל רק בפקודה של הממשלה העברית.
לקח שנים עד שממשלה עברית הסכימה לעשות זאת, והרבה יותר שנים כדי שכנסת עברית תיאות להכריז על יום לאומי לזכרו, בכ"ט בתמוז. אבל זה תמיד קורה בעיצומו של החופש השנתי, מה שאומר שעליו תלמידי ישראל לא לומדים, אפילו לא יודעים. טקס האזכרה הממלכתי ביום א', 27.7.
stella-k@globes.co.il
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
