ממרום מגדל השן בירושלים

היום אחר הצהרים יפרסם בנק ישראל את החלטת הריבית לחודש אוגוסט וכולנו שואלים את עצמנו האם הפעם, באיחור של חודשיים, תופחת הריבית או שמא שוב ימצאו בבנק ישראל סיבות לחכות עוד חודש עד שתתבהר התמונה.

בהחלטת הריבית לחודש יוני טענו בבנק ישראל כי מכלול הנתונים שהתווספו בחודש האחרון מוביל לחוסר בהירות בנוגע לתמונת המצב של הפעילות הריאלית. כבר אז טענתי כי בנק ישראל מעדיף לחפש את רבע הכוס המלאה, מעדיף להתעלם מהאיתותים הכה ברורים ולהמתין להתפתחויות.

בינתיים, וזה עוד לפני המלחמה והשלכותיה, ממשיכה הפעילות הריאלית לסגת, היצוא בקריסה, היבוא בירידה, הצריכה בירידה, האינפלציה מתאפסת וכבר ירדה אל מתחת לרף התחתון של היעד, קרן המטבע העולמית חתכה בשבוע שעבר פעם נוספת את תחזית הצמיחה הגלובלית, גם הצמיחה אצלנו בירידה חדה ואם כל זה לא מספיק נחתה עלינו המלחמה שנמשכת כבר למעלה משלושה שבועות, את סופה לא רואים באופק ותוצאותיה יורגשו היטב בנתוני הרבעון השלישי.

בשבוע שעבר תהיתי מי יהיה הציניקן הראשון שישתמש ביציבות המלאכותית המופגנת בשוקי ההון והמט"ח ויכריז בגאווה על איתנות המשק הישראלי. כל הבקיא ברזי השווקים יודע כי לגבי שוק ההון שלנו לא יכולה להיות כמעט התייחסות למצב הגאו פוליטי שכן אין בו כמעט משקיעי חוץ, המוסדיים ממשיכים להזרים כסף ולציבור לא נותרה אלטרנטיבה כי מי שעיניו בראשו בוודאי שלא ישקיע עכשיו בנדל"ן.

לגבי שוק המט"ח ברור שהוא מנותק מכל מציאות ומובל על ידי גופים מניפולטיביים שמשכנעים את כל העולם שהשקל הוא כרטיס בכיוון אחד.

ובכן הזוכה בתואר הינה המשנה לנגידת בנק ישראל ד"ר נדין בודו טרכטנברג שהתראיינה לעיתון מקומי קנדי. בכלל השתיקה הרועמת בבנק ישראל מאז פרצה המלחמה נשמעת קצת מוזרה. היית מצפה בתקופה זו ממבוגר אחראי שלושה דברים- שיצא לציבור ויאמר את דבר ההנהגה הפיננסית של המדינה, שיצא לשטח להיפגש עם ראשי התעשייה ולבקר מפעלים ותעשיות נפגעות ושיזהה את ההשלכות החמורות וינקוט בצעדי חירום על מנת להקל על המשק להתמודד עמן.

הבעיה העיקרית לטעמי בבנק ישראל הינה שכל מקבלי ההחלטות בו, בעיקר חברי הוועדה המוניטארית, הינם אנשי מחקר ואקדמיה. כולם חכמים, כולם נבונים אך בד בבד כולם לוקים בחוסר היכולת לצאת מן הקופסא ולהפסיק לחשוב על העתיד במונחי העבר. אף אחד שם אינו מסוגל או רוצה לחשוב כמה צעדים קדימה והכי נוח להמתין להתפתחויות והתבהרויות, כאלו שלכולם, חוץ מבכירי בנק ישראל ברורות למדי.

מי שקורא את הפרוטוקולים מדיוני הוועדה המוניטארית לא יכול שלא להיזכר בתסמונת שהובילה למשבר הטילים בקובה - היעדרותו של "פרקליט השטן" או במילים אחרות קונצנזוס מוחלט של כיווני חשיבה ודעות. ומעל לכל תחושת הייאוש שמתלווה כשאתה חש שיש ניתוק מוחלט מהשטח.

לצערי חברים רבים באקדמיה אינם מבינים שמתחולל כאן שינוי מהותי- לרעת המשק. באחד מהמפגשים הרבים שבהם השתתפתי לאחרונה בעניין השקל החזק והשפעתו ההרסנית, השתתף גם פרופסור מכובד, מבכירי בנק ישראל לשעבר. אינני רוצה לנקוב בשמות היות ואני מכבד אותו מאוד. כששמע הפרופסור את הטענה כי מהנדס ישראלי הפך להיות יקר יותר אפילו מעמיתו האמריקאי הוא סרב להאמין וטען כי הוא צריך לקבל ממצאים בדוקים יותר שכן זה משנה את התמונה. ממצאים בדוקים יותר? העובדה הזו ידועה כבר קרוב לשנה ומושמעת מעל כל במה על ידי מנהלי חברות שעסקיהן מתחלקים ביו ארה"ב לישראל. יש מידע יותר אמין וזמין מזה?

במצב העניינים הנוכחי אף אחד כבר לא יתפלא אם הוועדה המוניטארית תחליט שוב לא לעשות מאומה ולהמתין להתפתחויות. אם המשנה לנגיד מסוגלת לומר שהמשק הישראלי הצליח להתעלם עד כה מהסיכון הגאו פוליטי ,שהשלכות המלחמה מינוריות , כשההוכחה לכך היא שוק המניות והמט"ח ושהפגיעה בתיירות היא קצרת טווח היא כנראה מזמן לא ביקרה במפעלי תעשייה ובמפעלי תיירות. ד"ר בודו-טרכטנברג מדברת על תיירות קיץ עם זיקה חזקה לישראל (איך בדיוק זה מסביר 30% תפוסה באמצע הקיץ?) ועל תיירות חורף של מחפשי שיזוף (גם כאן אשמח להאיר את עיניה- תיירות החורף מאירופה קובעת לכל המאוחר בימים אלו היכן תבלה, כנ"ל תיירות ספינות הפאר. הם לא מחכים לדקה ה-90).

לא לחינם שומעים יותר בכירים מתגעגעים לפישר. חףמטעויות הוא לא היה, אולם כשהיה צריך לחשוב מחוץ לקופסא וכמה מהלכים קדימה הוא הוכיח את עצמו פעם אחר פעם. פעמיים כשהשקל התחזק מעבר לשער 3.50 שהייתה קו אדום מבחינתו, הוא חשב מחוץ לקופסא ודאג לסדרה של מהלכים שגרמו לשינוי מהיר.

יוסי פרנק - יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס לניהול סיכונים

yf@energyfinance.co.il

אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע. בטור דעות תחת הכותרת "המדוברות ביותר" תוכלו בדרך כלל להמשיך לתקשר עמי

החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.