רעיון: להוציא את הילדים מעזה

בימים אלה עומדת מדינת ישראל במלחמה - לא רק נגד החמאס, כי אם גם על הדימוי שלה ושל צה"ל כמדינה וצבא הומניטריים. כלי מרכזי בקרב על דעת הקהל העולמית, הוא ילדי עזה.

הימצאות ילדים בעזה מסכנת את חייהם ומסכנת גם את חיי חיילי צה"ל, שלא יכולים לפעול בצורה חופשית כנגד לוחמי החמאס. מציאות זו מביאה לתסיסה בתוך ישראל - בקרב ערביי ישראל ובקרב חוגי השמאל - ומשמשת כלי נשק מטעם חמאס במלחמה על דעת הקהל העולמית.

ילדי עזה לא בחרו להיות כלי במלחמה הזו. מותם לא רק תקשורתי, הסברתי, הצהרתי. הוא אמיתי. מות ילדים.

התקבענו בתפיסה כי יש לבחור בין שתי מציאויות בלתי נסבלות: בין מות ילדי עזה לבין מות החיילים-הילדים שלנו, וכי אם ננסה לפעול להצילם, אנחנו למעשה פועלים נגד יכולתנו להגן על עצמנו.

האמנם?

מה היה קורה לו בנימין נתניהו היה יוצא בקריאה - במסיבת עיתונאים מול הרשתות הזרות - להרחיק את כל ילדי עזה מאזור האש ולהעבירם למשפחות ערביות בישראל עד שוך הקרבות, תוך כדי קריאה לערביי ישראל להתנדב לאירוח הילדים מעזה?

פעולות להרחקת ילדים מאזורי לחימה נעשו כבר בעבר: במלחמת העולם השנייה, ב"בליץ" הגרמני על אנגליה, הורחקו ילדי לונדון מהעיר לכפרים. מאז גילוי המנהרות, הועברו ילדי עוטף עזה מיישוביהם למרכז הארץ. ילדי עזה הם בבחינת "תינוק שנשבה". בניגוד לבוגרים שיש בידם הבחירה האם להישאר באזור קרבות או לא, לילדים אין הפריבילגיה הזאת.

העברת הילדים לישראל תאפשר לערביי ישראל לתת עזרה הומניטרית במצב הקיים. הטענה העיקרית של ערביי ישראל היא שלכל אחד מהם יש משפחה בעזה - הנה דרך לממש את אותה תחושת אחריות משפחתית ולנסות לשמור לפחות על הילדים. מבחינת תושבי עזה, הם מעבירים את ילדיהם לא לידי האויב, אלא אל אנשים שעימם הם חשים הזדהות.

מבחינה לוגיסטית, במידה ויהיה שיתוף פעולה של כל הצדדים, לא מדובר במעשה מורכב ברמה שלא ניתן לבצעו בתיווך האו"ם - כל מה שצריך הוא העברה של רשימה מסודרת של שמות ילדים שיועברו לישראל, שיבוצם בבתים של ערביי ישראל והחזרת רשימה מסודרת המציינת היכן כל ילד יגור בישראל. ביום המעבר תוכרז הפסקת אש מוחלטת לכמה שעות - הילדים יועברו אל שטח ישראל במחסום ארז ומשם לאוטובוסים ישראליים שיפזרו אותם בארץ.

אנו יוצאים מתוך נקודת הנחה כי החמאס לא יסכים לעולם להצלת הילדים, ולא יאפשר לעם שבעזה לפעול להצילם.

ובכן, מי יודע. אולי הם יפתיעו לטובה. ואולי, העם בעזה שיקבל פתרון אמיתי לשמור על חיי ילדיו, יקבל את הדחיפה האחרונה הדרושה לו להתנגד - לפחות בזה - למשטר החמאס. במקרה הכי גרוע, הניסיון לחילוץ ילדי עזה יאפשר למדינת ישראל להרוויח נקודות זכות במאבק על דעת הקהל העולמית, בין אם החמאס יאפשר לחלצם ובין אם יתנגד.

איני מאמינה שיש מישהו בישראל שבאמת רוצה לראות את ילדי עזה החפים מפשע נהרגים. אני מאמינה שההורים של ילדי עזה ישמחו למצוא להם פתרון שיציל את חייהם, למרות שלעיתים זה לא מצטייר ככה בראיונות שהם נותנים בתקשורת.

ההפסד היחיד - אם בכלל - הוא של החמאס שמאבד את חומת המגן של חייליו - או את יכולתו להשתמש ב"ילדים מתים" כחומר תעמולה כנגד ישראל. כך או כך הוא מפסיד. אז מדוע לא להציע לילדים ולעולם פתרון הומניטרי? כי כל המציל נפש אחת, ולא רק בישראל, כאילו הציל עולם מלא. הסיבה היחידה שאני יכולה להעלות על דעתי לביקורת עולמית על מהלך כזה היא: שאי אפשר להעביר ילדים למדינה מסוכנת כמו ישראל, ולחשוף אותם לירי טילים.

הכותבת היא בוגרת תואר בפסיכולוגיה