מיזם חדש של יחזקאל לזרוב: בית ספר שילמד ילדים לחשוב יצירתי

"מגיל מאוד צעיר נאלצתי לבחור במה אני רוצה לעסוק. למדתי במגמת מחול אבל בבית חטאתי בציור ובכלל ראיתי את עצמי כשחקן. כשרציתי לעבור למשחק אמרו לי 'אבל אתה רקדן'. ואני גם כותב. זה מאוד מבלבל עבור המסגרת", כך מתאר יחזקאל לזרוב את התסכול שמלווה אותו מנעוריו. הוא לא מתלונן על הלימודים בביה"ס לאמנויות תלמה ילין, שבעקבותיהם המשיך כרקדן מקצועי בלהקת בת שבע והמשיך לקריירת משחק, כוריאוגרפיה ובימוי. אבל יש לו תחושה שמשהו בשיטה הממיינת והמחייבת להתקבע בתחום התמחות אחד, מגביל את חופש היצירה והכישרון הטבעי של ילדים.

"הדרישה של הסביבה להגדיר ולבחור מגבילה. היה לי רצון לעשות את כל הדברים שאני אוהב, ושנים של מאבקים עם מערכות שלא מוכנות לקבל את זה שאני עושה יותר מדבר אחד. אבל אני חייב לציין שהסביבה הלכה והשתנתה יחד איתי".

- רק קצת יותר לאט.

"כן".

- היום רב-תחומיות היא סופר-טרנד. אנחנו אוהבים "אנשי רנסנס".

"נכון. בשנים האחרונות יותר יודעים לתת מקום לשילוב תחומים, ויותר מנצלים את כישוריי. למשל בהצגות בגשר קרה ששיחקתי וגם יצרתי כוריאוגרפיה לחלקים מההצגה, או שאני מביים ומעצב את התפאורה".

דרך ליווי בנותיו בבתי ספר לאמנויות, לזרוב נחשף שוב, ביתר שאת, לתחושה שהדרישה לבחור ולהגביל מגמת אמנות זו או אחרת בגיל 9-10 או 12 לא מתאימה.

לזרוב מצא הד לחיפוש שלו, כשפגש את אסנת הבר-קוטון, מנכ"לית רשת אנקורי. כמו שקורה לפעמים, הם נפגשו בזכות הילדות, במסגרת בית הספר. "אם בעבר הורים ידעו לחזות ברמה מסוימת של ודאות במה ילדיהם יעסקו או איזה כלים יידרשו להם, היום אנחנו חווים חוסר אונים, כי העולם נמצא בשינוי מואץ", אומרת הבר-קוטון.

שניהם בוגרי תלמה ילין, במגמות שונות ובמחזורי לימוד שונים. שניהם אנשי אמנות, אבל היא פנתה לעסוק בחינוך. אחרי שלמדה באנגליה ולימדה בניו יורק, חזרה לארץ ב-2007 ולקחה על עצמה את ניהול הרשת שבבעלות משפחתה. כעת היא רואה בתפקידה גם אפשרות להוביל שינוי.

יחד יזמו את הקמתו של בית ספר חדש "סטודיו אנקורי", שייפתח בשנת הלימודים הקרובה עם שתי כיתות חטיבת ביניים, ז' ו-ח', ובשנים הבאות יפעל כבית ספר "צומח", שילמדו בו עד י"ב. שכר הלימוד יעמוד על 1,500 שקל לחודש.

מנהל בית הספר הוא אורן אייזנברג - בוגר בית הספר לחינוך ולימודי ספרות באוניברסיטת תל-אביב, בעל ניסיון עשיר בניהול פדגוגי במיוחד במערכות הלא פורמליות.

תוכנית הלימודים של "סטודיו אנקורי" כוללת מדעים, מתמטיקה, היסטוריה, תיאטרון, אמנות פלסטית ומוזיקה. הלימודים יתנהלו בארבע "עונות" שבסיום כל אחת מהן מיושם פרויקט אישי או משותף של התלמידים. התוכנית גובשה בשיתוף מומחים מהארץ ומהעולם, שגם ייקחו חלק בהוראה בפועל. למרות הרב-תחומיות והעונתיות, הם מבטיחים שלא מדובר ב"תוכנית טעימות", אלא עבודה המשכית של שש שנים, שבמהלכן כל תלמיד יכול להתפתח ולחזק את הכיוונים שמתאימים לו אישית.

בית הספר יפעל ברחוב עזה ביפו, במבנה מיוחד של בית עתיק. את המבנה רכש לפני כ-30 שנה אבי הבר, בעלי רשת החינוך אנקורי, אביה של הבר-קוטון, כשבמקום פעל בעבר בית הספר הערבי דמוקרטי יאפא.

תוכנית הלימודים תשלב לימוד עיוני ומעשי במגוון תחומי אמנויות וידע. "הלימודים בבית הספר ינוהלו בשיטה מבוססת פרויקטים (PBL Project Based Learning), בכוונה לייצר הקשרים צולבים ומרובים בין תחומי הלימוד בכל נושא. זהו ניסיון להקים בית ספר על יסוד שיטה פדגוגית חדשה ולא על בסיס אידאולוגיה", אומרת הבר קוטון.

לדבריה: "מערכת החינוך המודרנית פועלת על-פי נוסחאות שהוגדרו אחרי המהפכה התעשייתית. היא עבדה במשך מאות שנים, אבל היא מתקשה לעמוד בקצב של עולם משתנה. אני אוהבת את הדוגמה שאם רופא היה הולך לישון ומתעורר אחרי מאה שנה, הוא לא היה מוצא את דרכו בבית החולים, אבל אם מורה היה מוצא את עצמו בכיתה כעבור מאה שנה זו עדיין אותה שיטה של לימוד פרונטלי ולוח. גם אם היום זה לוח חכם".

- וזה כבר לא תקף?

"המערכת לא מגיבה מספיק מהר. האם זה רלבנטי ללמוד חומר בעל-פה, כשיש לי את כל המידע במרחק לחיצת כפתור? מה תפקיד המורה כאן? מערכת היחסים משתנה, ויש צורך יותר בלמידת חקר וביכולת לייצר מיזוג בין תכנים ופרויקטים. זה לא ניוז. מערכת החינוך מכירה את זה טוב ממני. אבל משתנה לאט מדי".

"שינוי יבוא מהשטח"

הבר-קוטון תולה את הבעיה במערכת הריכוזית שבה משרד החינוך שולט גם בתוכני הלימוד, גם במצבת המורים, גם בתקציבים וגם במבנים. לא קל לסובב את הספינה הכבדה הזו בלי להיכנס למערבולת. כמי שמנהלת רשת חינוך פרטית "ולא אקסטרנית", היא מתקנת טעות נפוצה ומדגישה שכבר יותר מ-20 שנה בתי הספר של אנקורי הם תיכונים רגילים, "אבל עם מוטיבציה גבוהה, של המורים שמגיעים לחינוך מתוך רצון לשנות ושל התלמידים שמגיעים אחרי תסכול מהמערכת הרגילה", היא מציינת בגאווה.

גם לזרוב וגם הבר-קוטון מצטיינים ביזמות - הוא ביוזמות תרבות וביצירות שאינן נשמעות לחוקי ז'אנר זה או אחר, והיא ביזמות בתחומי לימוד וחינוך. רשת אנקורי שבראשותה (ובבעלות משפחתה), פועלת כבר 66 שנה, ובתי הספר הם רק צד אחד שלה. הענפים הכלכליים של אנקורי כוללים לימודי מבוגרים לבגרות ולפסיכומטרי והוצאה לאור של ספרי לימוד.

"אני מאמינה ששינוי יבוא מהשטח. באירופה ובארה"ב יש מגמת פתיחות לבתי ספר עצמאיים, שמתוקצבים ומפוקחים על-ידי המדינה אבל פועלים אחרת.

"יש שני כיוונים עיקריים: האחד מבוסס טכנולוגיה - למידה באמצעות משחקים וגירויים מושכים ומסקרנים. מושקעים בכך הרבה משאבים ויש פתרונות מעניינים בכיוון. במקרה הקיצון אולי לא צריך בכלל בית ספר, רוב הלימודים נעשים בהנחיה מרחוק.

"הכיוון השני מבוסס על תיאוריות של סינגולריות - חינוך יחידני שמטפח יכולות וסקרנות אישית, בדומה למודל הדמוקרטי".

- גם בארץ יש בתי ספר עצמאיים - דמוקרטיים, אנתרופוסופיים, בית ספר פתוח, בתי ספר לטבע למדעים ואמנויות.

לזרוב: "הבעיה היא שהחינוך שאנחנו מקבלים הוא לדעת מה הפונקציה שלנו - איזה בורג אנחנו צריכים להבריג במכונה כדי שהיא תעבוד, במקום לחשוב איך אנחנו יכולים לייצר מכונה יותר משוכללת ומה היא צריכה לעשות. אני מכיר שחקנים ורקדנים שאין להם מושג באמנות פלסטית ואמנים שלא מכירים בכלל מוזיקה. אנחנו מחפשים את הקבוצה של תלמידים שרוצה ללמוד יותר מדבר אחד ומאמינים שלא צריך לבחור".

- זה נשמע מאוד דומה לבית ספר דמקורטי.

"המודל הדמוקרטי מתאים רק לאחוז קטן מהתלמידים. על הנייר זה נראה מעולה, אבל בפרקטיקה רק מעטים יודעים להפיק מזה איכויות ולהתקדם".

- אתם מחפשים פתרון יותר מתאים לרבים?

הבר-קוטון: "לא בדיוק. נעבוד בכיתות קטנות - של 25 ילדים. אין one size שמתאים לכולם. אבל אנחנו רוצים לפתח חשיבה יצירתית, מבוססת על ריבוי תחומי יידע ועבודה בקבוצות. שאלנו תאוריות ואסטרטגיות עבודה גם מהעולם העסקי והיצירתי".

- בכל זאת זה בית ספר לאמנויות.

לזרוב: "אין אצלנו אודישן. בראיון הקבלה אנחנו בודקים אם הילד סקרן ומעוניין, לא עד כמה הוא מוכשר במשחק או בשירה. זה בית ספר שיאפשר חופש לכל אחד ללמוד מהזווית שלו. המטרה שלנו היא לא להוציא פרפורמרים אלא אנשים שיחשבו יצירה".

הבר-קוטון: "גם באקדמיה יודעים כיום לחבר יותר בין תחומים רחוקים. מתוך תפיסה שאנשי המחר צריכים לשלוט ביותר מתחום יידע אחד ולהיות בעלי מיומנויות 'רכות' - יכולת דיון, דיאלוג, ביקורת, תקשורת ועבודת צוות".

אנקורי: "בית ספר פרטי, לא אקסטרני"

רשת החינוך אנקורי הוקמה לפני כ-65 שנה על-ידי חנוך אנקורי, ומאוחר יותר עברה לניהולה ובעלותה של משפחת הבר. כיום היא כוללת שבעה בתי ספר תיכון ברחבי הארץ ופעילותה העסקית כוללת קורסי הכנה לפסיכומטרי; קורסי הכנה לבגרות; הוצאת ספרי לימוד וחוברות פסיכומטרי ומרכזי למידה לשיעורי עזר לתלמידי חטיבת ביניים ותיכון.

בנוסף, היא מפעילה עבור משרד התחבורה עשרה מרכזי בחינות בתאוריה וזכתה בפעם השלישית במכרז להפעלת מערך החוגים וההשכלה בשב"ס.

הרשת מעסיקה כ-500 עובדים, בהיקפי משרה שונים, ומספקת שירותים לאלפי לומדים.