ניתוח "גלובס": איך ישפיעו כללי הנזילות על חשבון הבנק?

לאחר תקופה ארוכה של דיונים וחרף לחצים שונים שהופעלו עליו לתת הקלות, פרסם שלשום (א') בנק ישראל את טיוטת יחס כיסוי נזילות בבנקים. הוראה זו מתייחסת לסוגיית הפיקדונות של המשקיעים המוסדיים, ולהיקף האשראי שיוכל הבנק להעמיד מולן. להוראה זו תהיה השפעה על הריבית המשולמת בגין הכספים הנזילים הנמצאים בקופ"ג, קרנות הפנסיה, הקרנות הכספיות ועוד, ואשר מנוהלים כמובן על ידי הגופים המוסדיים. מהי ההוראה, מדוע נוצרה ומהן השלכותיה - להלן התשובות:

מהי ההוראה?

מנוע הצמיחה המרכזי של הבנקים מתבסס על גיוס פיקדונות מהציבור, ומתן אשראי באמצעות אותם פיקדונות, כאשר ההכנסה של הבנק היא כמובן במרווח בין הריבית שהוא משלם בפיקדונות אל מול הריבית שהוא גובה באשראי. ההוראה החדשה מגבילה באופן משמעותי את היקף האשראי שניתן יהיה להעניק אל מול הפיקדונות של המוסדיים המופקדים לתקופה קצרה של עד חודש.

לפי ההוראה המתגבשת, החל בשנה הבאה יש לשמור כ-60% נזילות מאותם הפיקדונות, כלומר ניתן להעניק אשראי בשיעור של 40% בלבד מהפיקדון. יחס זה עולה ל-80% בשנת 2016, ול-100% בשנת 2017. כלומר, החל מעוד שנתיים וחצי, לא יוכל הבנק להעניק אשראי אל מול הפיקדונות הקצרים של המוסדיים. סך היקף פיקדונות המוסדיים בבנקים מוערך ביותר מ-100 מיליארד שקל, כאשר הפיקדונות הקצרים נחשבים לחלק מרכזי מתוכם.

נציין כי המתווה שפרסם בנק ישראל נחשב נוקשה יותר לעומת מה שהוערך שיקרה. בבנקים העריכו כי בנק ישראל יעלה בהדרגתיות רבה יותר את המתווה עד לשנת 2019, ולא 2017 - כפי שעשה בפועל.

מה הרקע להחלת ההוראה?

הוראה זו מתבססת על כללי באזל 3. כחלק מלקחי המשבר הפיננסי, הוחלט לחזק את הנזילות הבנקים, כדי למנוע נפילת בנק בעקבות משיכת כספים.

בעוד הלקוחות הקמעונאיים מפקידים לרוב את כספיהם בבנק שבו מנוהל חשבונם, אצל המוסדיים המצב שונה, והם נחשבים תנודתיים הרבה יותר. המוסדיים עורכים מכרז בין הבנקים לעתים קרובות, ומעבירים בלי להניד עפעף כספים לבנק שמציע את הריבית הגבוהה ביותר, בה בעת שבמגזר הקמעונאי לקוחות לא עושים לרוב שופינג בתחום הפיקדונות, ולא ממהרים להעביר כספים בין הבנקים. גם הרגולטורים מודעים לתזזיתיות של המוסדיים, וכללי באזל 3 מתייחסים לסוגיה זו. לפי באזל 3, הבנקים צריכים לשמור על יותר נזילות בגין הפיקדונות הקצרים של עד חודש של המוסדיים, שכן הם נחשבים בעלי רמת סיכון גבוהה יחסית באיום על נזילות הבנק, בגלל מעברי הכסף המהירים.

מה תהיה ההשפעה על הפיקדונות של המוסדיים?

הואיל והבנקים לא יוכלו להעמיד אשראי אל מול הפיקדונות הקצרים של המוסדיים, הרי שלא יהיה להם מקור הכנסות אל מול הפיקדונות. כתוצאה מכך, לא יוכלו הבנקים להציע למוסדיים ריבית גבוהה בעבור אותם הפיקדונות, גדולים ככל שיהיו, ולא תהיה לו מוטיבציה להתחרות על קבלת אותם כספים. מה שכן יוכלו הבנקים לעשות הוא להפקיד את הכספים בבנק ישראל ולקבל בתמורה ריבית בגובה ריבית בנק ישראל. המשמעות היא שהבנקים יוכלו להציע למוסדיים לכל היותר ריבית בגובה של ריבית בנק ישראל בעבור פיקדונותיהם.

כיצד יושפע הקפ"מ?

זה תקופה ארוכה מקדמים ברשות ני"ע השקה של מוצר חדש הנקרא קפ"מ. מדובר בקרן נאמנות סולידית מאוד, השמה את כספי המשקיעים במק"מ בטווח קצר ובפיקדונות בבנקים, ואמורה להוות תחליף לפיקדון. הייחוד בקרן הזו היא שפקידי הבנקים יוכלו לשווק אותה לציבור, כך שהציבור הרחב ייחשף למוצר ולא רק הלקוחות שמקבלים ייעוץ השקעות בבנקים.

מי שעומד מאחורי היוזמה הזו הוא יו"ר רשות ני"ע, פרופ' שמואל האוזר, שקידם בנחישות את המוצר, ולפני כחודש אף קיבל לצורך כך את אישור ועדת הכספים. המטרה של הקפ"מ היא להציג לציבור חלופה לפיקדונות, שתעניק ככל הנראה גם ריבית גבוהה יותר, שכן הגופים המוסדיים יתמקחו טוב יותר עם הבנקים מאשר משקי הבית, וישיגו ריבית גבוהה יותר.

אלא שכללי הנזילות קצת מוציאים את האוויר לקפ"מ, שכן הבנקים יתקשו להעניק למוסדיים ריבית מעל לריבית בנק ישראל. התוצאה היא שפוטנציאל התשואה בקפ"מ, שהוא נמוך ממילא לאור הסולידיות שלו, יצטמצם וילך ואטרקטיביות ההשקעה בקפ"מ תפחת.

כיצד יושפעו הבנקים?

הבנקים יצטרכו לעשות כעת "סדר" במבנה הפיקדונות שלהם ולהתאים אותו להוראה, שתיכנס לתוקף בהדרגה החל בשנה הבאה. נציין כי הבנק שיושפע במיוחד מתקנה זו הוא מזרחי טפחות. נתח השוק של הבנק השלישי בגודלו בתחום פיקדונות המוסדיים הוא הגדול ביותר במערכת הבנקאית, ופיקדונות המוסדיים מהווים כ-30% מסך פיקדונותיו. זאת ועוד, מזרחי טפחות הוא הבנק שמציג את הצמיחה החדה ביותר באשראי, ולכן אם ירצה להמשיך ולצמוח בקצבים הנוכחיים, יצטרך לשנות את מבנה המקורות שלו: לגייס יותר פיקדונות קמעונאיים, להאריך את פיקדונות המוסדיים מעבר לחודש ובכך לעקוף את המגבלה, ואולי אף לגייס אג"ח, כשם שעשה בשנה האחרונה.

השינוי ביחס הנזילות בבנקים והשפעתו על השוק

על מי תחול המגבלה: פיקדונות של עד חודש בנכסי הציבור המנוהלים על ידי המוסדיים (קרנות פנסיה, קופ"ג, קרנות נאמנות)

המגבלה: הבנק יוגבל במתן אשראי, מול הפיקדונות

מתווה המגבלה: בשנה הבאה ניתן יהיה להעניק אשראי בגובה של 40% מהפיקדונות, בשנת 2016 האשראי יירד ל-20%, ובשנת 2017 לא ניתן יהיה להעניק אשראי בכלל

המשמעות: מוסדיים יקבלו ריביות נמוכות יותר