עבורנו הישראלים, ישראל היא מותג אהוב. אבל בשווקים הבינלאומיים, ישראל היא מותג שלא קל לשווק - במיוחד לא בימים אלה, כשתמונות של אוכלוסייה סובלת בעזה מציפות את המסכים בכל העולם, ומקשות מאוד על יכולתנו להסביר למה ישראל מתנהלת כפי שהיא מתנהלת.
בענף הפרסום מכירים היטב את הכללים לשיווק בשוק קשה - כזה שכבר יש בו מתחרים חזקים שתפסו נישה שיווקית משלהם.
אז אמנם לשווק את ישראל שונה מלשווק יוגורט, רכב או משכנתא, אבל בסופו של דבר זה דורש את אותה יכולת, שענף הפרסום אמור להיות אמון עליה: לזהות את האדם שאליו מנסים לדבר, להבין מהם המקומות שבהם כדאי לפנות אליו ברגש ובשכל, ולנסות לפנות אליו באופן שיגרום לו להקשיב - ואולי אפילו להשתכנע.
"גלובס" פנה ל-6 משרדי פרסום עם בריף פתוח: ליצור סלוגן הסברה של ישראל בעולם. התוצאות לפניכם.
יורם לוי, שותף בברוקנר-נטע-יער: "חופרים סביב השעון"
"אנשי חמאס, מכל זרוע שלא תבחרו לקרוא לעצמכם, חפרתם מנהרות רצח והרג, שתוכננו לרצח המוני של מאות ואלפי אזרחים. אין מדינה בעולם שלא הייתה מגיבה בעוצמה כפולה ומכופלת מאיתנו. אם צריך לדבר בשפה שלכם - אז סבבה. חלאס! חפרתם.
"חלאס, חפרתם! אנשי הקהילה הבינלאומית, בחרתם להטיף לנו מוסר על התקפות צה"ל וחיל האוויר שנועדו להשמיד בסיסי מחבלים, ומתעלמת במקביל מהרג המוני בסוריה, באפגניסטן, באוקראינה ובשאר העולם.
"חלאס, חפרתם! התקשורת הזרה, וגם המקומית, אתם לא מפסיקים לחפור לנו בראש סביב השעון. דווחו על מה שצריך. כמה פרשנים, דעות, סלבס, מגישים, אלופים במיל, אלופים בגרוש. כמה אפשר להכיל בתקופה קשה כל-כך. כבר עדיף פרק טוב של 'עמוד האש'.
"חלאס, חפרתם! העם מאוחד כפי שלא היה שנים רבות מאד, ואתם, טוקבקיסטים קיצוניים מימין ומשמאל מנסים ללבות יצרים כבר מאז תחילת המבצע. די, לא יעזור לכם.
"חלאס, חפרתם".
גיא בר, מנכ"ל משותף ב-Y&R: ח'אלד משעל, גרסת הבמאי
"ההסברה הישראלית אל מול העולם מפנה אצבע מאשימה כלפי החמאס כארגון טרור. אבל חמאס זה ארגון, וכמו בכל ארגון יש לו ראש - אדם אחד שמחליט מה לעשות, מתי לעשות ואיך לעשות. באנלוגיה לעולם הקולנוע, ח'אלד משעל הוא הבמאי. הוא זה שקובע מתי מתחיל האקשן ומתי עושים קאט, וכולנו, ישראלים ופלשתינאים, משמשים כשחקנים וניצבים בסרט המלחמה הזה שהוא מביים.
"כשהוא מחליט שיורים על ישראל הוא צועק 'אקשן' ושיגורי הטילים מתחילים, וכשהוא מחליט שזה הרגע הנכון לסצנה קורעת לב, הוא מקריב ילדים פלסטינים ומצלם אותם מתבוססים בדם.
"למשעל הבמאי אין בעיית תקציב, כיוון שחברת ההפקה שמממנת לו את הסרט היא קטאר. אז הוא יכול לצלם עוד חיילים מסתערים ועוד פצצות נופלות ועוד זקנים אומללים ועוד תינוקות רועדים מפחד ועוד מנהרות ועוד בתים הרוסים ועוד הלוויות ועוד אימהות בוכות על קברים.
"כשהסרט הזה ייגמר, ומאות מיליוני הצופים יצאו המומים מהאולם, חשוב מאוד שישראל תשכיל לתת את הקרדיט לח'אלד משעל - אותו במאי מוכשר שהראה לעולם איך עושים סרט מלחמה".
אסי שביט, שותף בחברון-זלצמן-שביט: בומרנג נגד התושבים בעזה
"אם המלחמה הזאת תסתיים בזמן הקרוב, אז זו מלחמה של 'כמעטים'. כמעט הצלחנו לפוצץ את כל המנהרות, כמעט הצלחנו לחסל את מאגר הרקטות, כמעט שלחנו את ראשי החמאס לעולם שכולו בתולות, וכמעט נצחנו במלחמת ההסברה לעולם.
"האמת, שבפרמטר האחרון, הצלחנו הפעם להעביר לעולם את המסר המתבקש של 'מלחמת אין ברירה'. שלל אמירות שלא תפסו את קהל היעד העוין בדרך-כלל, כמו 'מה אתם הייתם עושים אם היו משגרים טילים על לונדון/ניו-יורק/יו ניים איט?!', ו'לישראל יש את הזכות להגן על עצמה', דווקא עשו את העבודה. כמעט.
"התמונות של תושבי עזה, ובייחוד ילדי עזה הפצועים, והדיווחים על האזרחים ההרוגים, עשו את שלהם. לא משנה כמה אתה מזדהה עם ישראל בימים אלה, אתה תזדהה יותר עם התמונות האלה.
"כשהחמאס משתמש בבתי-חולים, אזורי מגורים ומתקנים של האו"ם לשיגור הרקטות, הוא יודע שצה"ל בסופו של דבר יהיה חייב להגיב למקור הירי. הוא מעמיד אותנו במצב של 'או הילדים שלהם, או הילדים שלנו'. ראשי החמאס יודעים שהרקטות האלה הן בעצם בומרנג שיחזור אליהם.
"האמת, לא ממש אליהם. לאזרחים שלהם. הם עצמם בבונקר או במלון בקטאר".
גיל סמסונוב, שותף בגליקמן-נטלר-סמסונוב: "צריך לפנות למה שבאמת חשוב לאירופאים ולעולם. הם עצמם"
"הגיע הזמן לפנות לעולם, לא בטיעונים דמוקרטים וערכיים, אלא לומר לו למה חשוב לו שננצח את הטרור האסלאמי. למה תמיכה בנו היא בסופו של דבר אינטרס של הצרפתים והאנגלים.
"כולנו מנסים כל השנים לשכנע את העולם כמה אנחנו צודקים. כמה אנחנו דמוקרטים, הומניים, ליברלים, יפים, רודפי שלום. ואנחנו נכשלים ונכשלים ונכשלים. העולם רואה אותנו כבר יותר משני עשורים נלחמים נגד טרור עטוף באוכלוסייה אזרחית. מסכי הטלוויזיה מעדיפים להתעלם מהטרוריסטים והטילים (משעמם כבר להראות טרור אסלאמי). אנחנו נראים גוליית נגד דויד, ענקים נגד קטנים, מטוסים נגד ילדים.
"הגיע הזמן לומר להם שאנחנו עוצרים כאן את נחשול הטרור, ושאם לא ננצח הוא יגיע אליהם. שהלבה האסלאמית הקיצונית שיוצאת מאיראן ואפגניסטאן כבר מגיעה ללבנון ועזה והיא בדרך אליהם. שרק אם יתמכו בנו במלחמה שלנו, הם יינצלו מהנחשול שאותו הם כבר מתחילים להרגיש בבריסל, בפריז, בלונדון ובאמסטרדם.
"הם הרי כבר רואים את תאי הטרור במסגדים הקיצוניים, רואים את הטרוריסטים שיוצאים משם למגדלי התאומים בניו-יורק, ולמלחמת האזרחים בסוריה. הגיע הזמן להפסיק לנסות להציג רק פנים יפות והומניות וצודקות, ולפנות למה שבאמת חשוב לאירופאים ולעולם. הם עצמם. החיים שלהם, שיעמדו בסיכון אם לא נבלום את החמאס, אל-קעיאדה והחיזבאללה".
טל ריבן, סמנכ"ל קריאייטיב באדלר-חומסקי: נשים וילדים פגועים הם הנשק הכי טוב
"ארסנל הנשק של חמאס כולל אלפי טילים המאיימים על מדינת ישראל, אבל הנשק העיקרי של חמאס הוא הנשק ההסברתי. תמונות של נשים וילדים שותתי דם יככבו תמיד במהדורות החדשות בעולם, ויגרמו לישראל נזק קשה הרבה יותר מהטילים הנורים עליה. העלאת המודעות לנושא השימוש של חמאס בנשים ובילדים, מטילה את האחריות לקורבנות עליהם. העולם לא מתרשם מארגון שיורה טילים על מדינה אויבת, אבל הוא צריך לחשוש מכזה שמשתמש בצורה אכזרית ובלתי נתפסת בילדים ובנשים שלו".
נדב פרסמן, מנהל הקריאייטיב בבאומן-בר-ריבנאי: "לא מתביישים להגיד: אנחנו צריכים עזרה"
"זה לא הוגן. הפעם זה שונה. הפעם זה כבר לא ימין ושמאל. כולנו מרגישים את ה'אין ברירה' עמוק בבשרינו. אבל העולם מצליף בנו. העולם לא מבין שיש פה ארגון טרור, לא עם, לא אומה, לא מדינה, ארגון טרור שמנסה למחוק את מדינת ישראל מהמפה. האירופאים, האמריקאים, האסייתים, בכל העולם מביטים מהצד בייאוש מעושה, מגלגלים עיניהם מעלה וכאילו אומרים: אוי, מה יהיה איתם עם הישראלים? מתי הם כבר יפסיקו?
"אבל הם לא מבינים שהפעם זה שונה. והפעם אנחנו לא מתביישים להגיד: אנחנו צריכים עזרה. ישראל פונה אל העולם: תפסיקו לבקר אותנו, תתחילו לעזור לנו. לעזור לנו לעצור את המפלצת האיומה, חסרת ההיגיון והגבולות. כי בינתיים, רק אנחנו עושים את זה, וזה לא הוגן".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
